בפרק השביעי בעונה הנוכחית של סדרת הטלוויזיה האמריקנית "שני גברים וחצי", מתגאה המיליארדר הילדותי וולדן שמידט (השחקן אשטון קוצ'ר) במכונית החשמלית המהודרת שלו. הוא נכנס לגראז', מנתק את הרכב מכבל הטעינה החשמלי, מניע אותו בדממה, ופוקד עליו להדליק רדיו ולנסוע אחורה. דגם הרכב המככב בפרק הוא ה"קארמה", מתוצרת חברת מכוניות הפאר האמריקנית פיסקר. מחיר המחירון ההתחלתי של הקארמה בארה"ב הוא 97 אלף דולר, למקרה ששאלתם.
לאט אך בביטחה צצים הסימנים הראשונים לאימוצן של מכוניות חשמליות כחלופה מעשית לרכב המשפחתי. לא רק יצרניות מכוניות יוקרה כמו טסלה ופיסקר החלו לספק מכוניות חשמליות לשוק, אלא גם יצרניות רכב משפחתיים כמו רנו, ניסאן, שברולט, פורד, טויוטה ומיצובישי, כבר הודיעו על המודלים החדשים והחשמליים שלהן לשנת 2012.
במסגרת ההיערכות לעידן הרכב החשמלי, הולכים ומתגבשים המודלים הכלכליים והלוגיסטיים לטעינת הרכבים, לקנייתם ולתחזוקתם ולהבטחת נסיעה בטיחותית, רציפה ומהנה.
האנשים שקונים רכבים חשמליים כיום הם ה"סתגלנים המהירים" (Early Adopters), אלה שמוכנים להסתכן באי-נוחות, בתקלות ובתשתית לא מסודרת, כדי להיות שותפים למהפכת התחבורה העולמית. אבל אחרי החלוצים יגיעו ההמונים. מחקר מקיף שהתבצע באוניברסיטת ברקלי ניתח תרחישים להתפתחות שוק הרכבים החשמליים. המחקר הביא בחשבון פרמטרים משתנים כמו מחירי הנפט, סבסוד ממשלתי או היעדרו, וכן התבססותם של מפעילי רשת כמו חברת בטר פלייס ומתחרותיה (למשל החברות C oulomb Technologies או ECOtality). חוקרי ברקלי מעריכים שבשנת 2015 רכבים חשמליים יהוו רק כ-3% משוק הרכב האמריקני, אבל בשנת 2030 לפחות 64% מהמכוניות בארה"ב יהיו חשמליות.
ומה אצלנו? אם לשפוט לפי אלפי התגובות הציניות והלועגות לכתבות בדבר הגיוס המרשים של בטר פלייס בהיקף של 200 מיליון דולר, בישראל אנחנו נערכים לקרב מאסף כנגד חדירת הרכב החשמלי לחיינו.
אנחנו לא אוהבים את מגבלות הטווחים של הבטריה החשמלית, אנחנו מסרבים להשתתף במאבקו של העולם הנאור על אוויר נקי יותר, ואנחנו לועגים לכל טענה שכדאי להקריב משהו בשביל להפחית את תלותנו בנפט. במשך חמש שנים יצאנו להפגנות, בחום בגשם ובקור, והסכמנו לסכן את חיינו על-ידי שחרור רוצחים מהכלא למען הצלתו של חייל ישראלי אחד. אבל לא נסכים בשום אופן להקרבה מזערית בנוחות שלנו למען הפחתת תלותנו במי שמממנים את ארגוני הטרור ואת חטיפתו של החייל הבא.
ומעל הכל, בשום אופן, אבל ממש בשום אופן, לא נסכים ששני אנשים חכמים ומצליחים, עידן עופר ושי אגסי, ימשיכו להצליח, וחס וחלילה גם יתעשרו עד מאוד בעקבות הצלחתה של בטר פלייס. אנחנו אוהבים מצליחנים רק אם קוראים להם סטיב ג'ובס או מרק צוקרברג. אבל לישראלים כמונו, בשר מבשרנו, השכנים שממול, להם - עם כל הכבוד - אסור להצליח; כי ההצלחה שלהם היא על חשבוננו ועל חשבון בריאותנו.
לכן, בואו נמשיך לזהם את האוויר, לנהוג ברכבים בזבזניים ולסמוך על מדינות זרות שיעשו עבורנו את העבודה ויפתרו בשבילנו את בעיית הנפט המעצבנת הזו. שאחרים יעשו כבר משהו למעננו, כי מגיע לנו, בהחלט מגיע.
* יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
