נו, עייפים קצת?

זה לא 3 משחקים ב-4 ימים. זה לו"ז צפוף במשך כל העונה, שלא מוכר לשחקנים מאירופה. וזה רק הולך להחמיר ■ על ההפסד של מכבי ת"א לירושלים

להפסד בנוקיה אין שום משמעות ספורטיבית. "היה לנו הפסד אחד העונה, עכשיו יש לנו שניים. ביג דיל". זה היה הסיכום של דייויד בלאט לכל הסטטיסטיקנים שנזכרו שירושלים לא ניצחה משחק ליגה בנוקיה מאז 1990. האם בלאט חושב שזה לא באמת ביג דיל? אני לא יודע. אני מניח שהוא היה מעדיף לנצח את ירושלים. אבל אלו ששמו אותו לשחק בשלוש מסגרות העונה וסידרו לו מרתון של 3 משחקים ב-4 ימים, ועמדו מאחורי הספסל כהרגלם אתמול, לא נראו כאילו לא מדובר בביג דיל. הם נישקו קמעות בתקווה שהרגליים של הבחורים יחזיקו עוד קצת מעמד. אבל הרגליים קרסו.

***

הבעיה היא לא העובדה שמכבי קרסה בגלל שהותשה מ-3 משחקים ב-4 ימים. אלא: א'. העובדה שאנחנו רק בנובמבר ואפילו לא חצינו את השליש הראשון של העונה, ואתה לא רוצה לראות סימני עייפות בנובמבר; ב'. זה רק היה הפרומו לעוד ועוד ועוד סדרות התשה כאלו. זה לא 3 משחקים ב-4 ימים. כי אם נרים את הראש, זאת בכלל הייתה סדרה של 4 משחקים ב-8 ימים, או אולי בכלל 6 משחקים ב-12 ימים. מכבי שיחקה העונה 17 משחקים רשמיים ב-51 ימים (ממוצע של משחק בכל 3 ימים), ועכשיו כשהקבוצה עייפה יותר ובלאט והשחקנים מדברים בגלוי על עומס, היא מתחילה ביום חמישי עוד סדרה של 17 משחקים, הפעם ב-44 ימים (משחק בכל יומיים וחצי).

האם אפשר לעמוד בעומס הזה? הכל עניין של סדרי עדיפויות. מה בלאט ומכבי רוצים להשיג. הנה דוגמה קטנה: בהנחה שהמשחק באדריאטית בשבת היה כמעט חסר חשיבות, לאור איכות היריבות והעובדה שמכבי עלתה אליו כשהיא במאזן 6-0, לא ברור איך בלאט נתן לשחקנים, שגם ככה סובלים מהעומס הכי גדול, לשחק יותר מדי דקות: אוחיון שיחק בשבת 17 דקות, סופו 20, אליהו 27 ובלו 27 דקות. 24 שעות אחר כך הם שוב עלו ונתנו מאמץ אדיר והרבה דקות. זה גרם לכך ששלושה שחקנים שגם ככה נתנו הכי הרבה דקות עד עכשיו העונה, יצאו מהמרתון הזה כשהם משחקים קרוב ל-80 דקות. ההשפעה הישירה היא על אחוזי הקליעה. אוחיון ובלו, ששיחקו הכי הרבה דקות במרתון של סוף השבוע (יוגב 79 דקות, בלו 76) הגיעו אתמול לקו הסיום מול ירושלים עם משחק שבו קלעו 6 מ-20 (30%). אוחיון זרק איירבולים מרוב תשישות. מכבי סיימה את שלושת המשחקים עם 36% מהשדה.גרוע מאוד. וגרוע עוד יותר בהתחשב בכך שמדובר בכך שכל המשחקים היו באולם הביתי.

גם הצד ההגנתי נפגע. המשחק של מכבי, שבנוי קודם כל על הגנה אגרסיבית, הותקף פעם אחר פעם באחד על אחד, ואוחיון, שקיבל לפני שבועיים משימה לעצור את כוכב ה-NBA של ריאל רודי פרננדז, לא הצליח להביא את הרגליים שלו למצב שיעמדו מול יובל נעימי.

קל לדבר על עומס, אבל בפועל הוא נראה אחרת כשנתקלים בו. לשחקן NBA שמורגל בעניין הזה של משחקים באק-טו-באק, יש בעונה רגילה בין 15-17 משחקים ללא יום מנוחה. ועוד 40-45 משחקים עם יום אחד מנוחה באמצע. מכבי פגשה בסוף השבוע בפעם הראשונה את התופעה הזאת.

***

דייויד בלאט הוא מאמן אדיר. נפלא לראות אותו מטפל בקבוצה שלו. נפלא לראות אותו מתראיין. כיף לראות אותו מנהל משחק. רק שבעונה הזאת נראה שהוא ייבחן על היכולת שלו להיות סדרן עבודה.