עוד שלושה טריליון דולר

עסקת ה"סוואפ" הגדולה של הפד' מאותתת על אובדן אמון באירופה. וגם: עדכון ל-S&P

אין ספק שהמאורע הכלכלי החשוב של השבוע שעבר (הזרמת הכסף המתואמת של הבנקים המרכזיים) הטה בצורה מרשימה ביותר את הכף לטובת נכסי הסיכון. ראינו שוב כמה מהר ניתן לעלות, כאשר מקבלים רוח גבית כזו.

כאשר בוחנים את העליות האחרונות, צריך לקחת בחשבון גם את ההרחבה הפיסקאלית האחרונה מסין, תרומתן של ההודעות החיוביות המגיעות מן הכלכלה בארה"ב בנושאי הייצור, הצריכה והאבטלה, ומצבה הקיצוני של הפסימיות שממנה התחלנו את אותן עליות. המבחן האמיתי נמצא בהמשך השפעת גורמים אלו, כאשר חלקם יהפכו רקע ולא חדשות.

במאמר היום אתרכז בהיבט שקצת נדחק לשוליים בסיקור אותה התערבות מעניינת - תפקיד הפד' במהלך. למעשה, מה שנעשה הוא מתן הלוואה דולרית במחיר מוזל כנגד אותו סכום באירו (Swap). בכך נכנסים לידיו של הפדרל רזרב האמריקאי הרבה מאוד אירו. למעשה כמות בלתי מוגבלת של מטבע אירופאי, אם הבנק המרכזי האירופי רק ירצה בכך.

זה כמובן מעלה את השאלה בדבר השימוש בכסף זה. האם הפד יחזיק אותו במזומן? האם ישקיע, ואם כן - במה? תשובה ברורה לכך כנראה לא נקבל במהרה, אבל הבה נחשוב רגע על כמה נקודות בעניין זה:

  • ל-ECB אסור מבחינת החוקה (וגם מסובך מבחינה פוליטית) לקנות כמויות בלתי מוגבלות אג"ח מדינתי אירופאי בעייתי.
  • שימוש ב-IMF בהחלט זמין עדיין, אבל מוגבל גם הוא בכמות, בגלל הצורך לגייס את הכסף ממדינות שונות (החברות בקרן).
  • בין הפד וה-ECB אין מגבלה בהעברת כספים בצורת אותו Swap שהזכרנו.
  • לפד אין מגבלה לקנות כל נכס פיננסי שירצה. בארה"ב או בחו"ל.
  • קריסת אירופה תביא לקטסטרופה פיננסית גם בבנקים האמריקאים, שיציבותם היא ייעודו העיקרי של הפד.
  • 2012 היא שנת בחירות הן באירופה והן בארה"ב.

האם כל העובדות האלו לא מכוונות אותנו לחשוב שהפד לקח על עצמו להציל את המצב האירופאי? האם לידי כך הגיע הייאוש מן ההנהגה של היבשת העתיקה?

לאלו האומרים: איך יכול הפד לקחת משימה כזו שיכולה לעלות כ-2 טריליון יורו (קצת פחות מ-3 טריליון דולר)? במקום להתווכח על כך, אזכיר כאן עובדה מדהימה שהתגלתה שפורסמה באחרונה בבלומברג: העזרה שהעניק הפד' למוסדות הפיננסיים במשבר הקודם, של 2008, הסתכמה, בסופו של דבר בכ-7.7 טריליון דולר. לא 700 מיליארד כמו שחשבנו שה-TARP עלה, אלא פי 11 מכך.

בכך למעשה נקבעו שתי עובדות נוספות: שהפד' יכול להדפיס ולתת סכומים ללא הגבלה, בצורה חשאית. למה שלא יעשה זאת בהיקף "מצומצם" יותר גם הפעם? ב-3 טריליון נוספים (או ההבטחה ל-3 טריליון) הוא מציל שוב את אותה מערכת פיננסית, אשר גדלה עוד יותר מאז, ושבוודאי תוגדר היום ביתר שאת כ"גדולה מדיי להיכשל".

ולעדכון של מדד S&P 500, בעזרת גרף יומי מעודכן לסוף השבוע:

משה שלום סנופי
 משה שלום סנופי

כמו שציינתי בשבוע שעבר, 1150, אשר שילבה רמת תמיכה היסטורית ורמת תיקון פיבונצ"י חשובה (61.8%) עמדה במבחן, והצליחה לעצור את הירידה מאז השבירה של המשולש המתכנס.

חזינו הפעם באחת מן התופעות היותר נדירות: V מדהים, אשר החזיר את המדד לאמצע המשולש וזאת ללא עצירה, וללא יצירת שפל אחד לרפואה.

המעבר מעל רמת 1210, אשר גם היא שילוב של אלמנטים טכניים חשובים: ממוצע נע 50, רמת התנגדות היסטורית ורמת פיבונצ"י (38.2%( של הירידה, נתן דחיפה עצומה קדימה, ואופטימיות חזקה למשתתפים.

שימו לב שרק עכשיו אנו רואים קו היסטוגרמה חיובי ב-MACD, וזה בגלל ההשהיה הבלתי נמנעת בין האינדיקאטורים, והמחיר, במצב של תנועה מהירה כזו.

התסריט הסביר ביותר כרגע הוא תיקון טכני מסוים של העלייה האחרונה, בזמן או בעומק, ולאחר מכן המשך העליות במסגרת הראלי סוף שנה. תיקון טכני ראשון זה ייתן לנו את שפל הנדרש לקביעת קו המגמה התומך עבור כל העלייה שתבוא בעקבותיו.

ירדה חזרה מתחת ל-1210, ובמיוחד מתחת ל-1150 תשנה את ההנחה מחיובית לשלילית, ותצביע על סבירות גבוהה יותר לחידוש ירידות חזק ומתמשך.

  1. משה שלום ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
  2. ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  3. מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.