"התרגלתי כבר לנימה הרומזת 'מה יש לך לחפש שם ולמה אתה לא גר בתל אביב'"

חוץ משלושת ימי פסטיבל המחולות השנתי, אין בעיה להגיע מכל מקום לכל מקום מבלי לבזבז זמן בפקק ובחיפוש חניה, ובוודאי שאין צורך לחפש חניה מתחת לבית

אחרי 13 שנים כבר התרגלתי להרמת הגבות הכמעט אוטומטית של בן שיחי השומע שאני גר בכרמיאל. גם השאלה הבאה צפויה מראש: אז איך אתה מסתדר עם נהיגה כל כך ארוכה? וגם נימת הקול הרומזת 'מה יש לך לחפש שם ולמה אתה לא גר בתל אביב?'. ובכן, הנה חדשות למי שגר באזור המרכז, אפשר לעבוד בתל אביב ולגור בצפון. הרכבת של עשרה לשמונה מעכו מגיעה בתשע ועשרה למרכז תל אביב.

יש רכבות 24 שעות ביממה ובתדירות סבירה. זה פחות מעייף, יותר נוח, בטוח יותר ואין פקקים. אם אף נהג טרקטורון לא החליט להיתקע באמצע המסילה או גילה אדרעי, יו"ר ועד עובדי הרכבת, לא קמה בבוקר על צד שמאל, יש סיכוי סביר שתגיע בזמן למחוז חפצך. בדרך אפשר לישון, לעבוד או סתם לקרוא.

יש חסרונות במגורים בפריפריה הרחוקה. בהחלט יש. שירותי הבריאות בעייתיים והמרחק מאירועי תרבות גדול. כדי להגיע לקולנוע או להצגה צריך לנסוע לחיפה או לקריות, עניין של 40 דקות עד שעה. נסיעה לאירוע תרבותי, שנערך בתל אביב כמובן, מחייבת היערכות מיוחדת. גם רמת שירותי הרפואה הקהילתיים מספקת אך בפירוש אינה טובה כמו במרכז.

מנגד יש כמה וכמה יתרונות שמפצים על כך. איכות החיים למשל. אין בכרמיאל בעיות חניה ואין פקקים. שני עניינים שמטרידים מאוד את מנוחת חבריי הגרים באזור המרכז. חוץ משלושת ימי פסטיבל המחולות השנתי, אין בעיה בתוך העיר להגיע מכל מקום לכל מקום מבלי לבזבז זמן בפקק או בחיפוש חניה. ובוודאי שאין צורך לחפש חניה מתחת לבית, היא שם בשפע.

נוף הרים מהמרפסת

העיר ירוקה ולא במובן של פחי מחזור שפזורים בכל מקום או שימוש ברכב חשמלי, אלא באופן המילולי ביותר. בכל מקום שמביטים, העין רואה ירוק וחום ולא בטון אפור או מגדלים. מהמרפסת נשקף נוף הרים, חלק גדול משטח העיר ירוק, בכל שכונה יש פארקים גדולים המאובזרים לילדים ומדשאות. במרחק של דקות נסיעה או הליכה ספורות יש שמורות טבע ונחלים.

יתרון גדול הוא האוויר הנקי ולא לנשום את הפיח של העיר הגדולה. גם מזג האוויר הנוח. אמנם קר מאוד בחורף אבל זה נסבל. אנחנו בגליל לא הקוטב הצפוני. בקיץ אין את הלחות הנוראית או את השרב המעיק של מישור החוף. לעיתים קורה בקיץ שצריך לפתוח מזגן במשך היום אבל בערב כבר נעים.

מערכת החינוך טובה, אפילו טובה מאוד. להורים לילדים קטנים, ואנחנו מגדלים בכרמיאל שני ילדים מגיל אפס, מדובר בהצלה. מערכת החינוך מספקת יום לימודים ארוך מהגן ולאורך בית הספר היסודי. למי שמעוניין יש צהרונים במחיר שווה לכל נפש, חוגים במתנ"סים, חוגי ספורט עירוניים וקייטנות מסובסדות. לילדים מוכשרים קיימים פרויקטים של ילדים מחוננים הכוללים לימודי העשרה בשעות אחרי הצהריים. בתי הספר ממוחשבים ולא רק כי יש בהם חדרי מחשב אלא בבסיס אופן פעולתם. ומי שלא ראה ילד בכיתה ג' מקבל משימות מהמורה במייל או בפורום הכיתתי או מוריד את דף המשימות השבועי מדף הכיתה שלו באתר בית הספר, לא יבין.

ילדים וזוגות צעירים

בנוסף לשני הקניונים הגדולים של הצפון, הקריון ולב המפרץ שנמצאים במרחק נסיעה, יש בעיר שני קניונים חדשים ופאואר סנטר ביג, בהם נמצאים כל הרשתות הגדולות והמשמעותיות. אגב, רוב החנויות בביג פתוחות בשבת, שלא לדבר על החנויות בכפרים הערביים והדרוזים מסביב.

העיר עצמה צעירה יחסית, בייחוד השכונה שבה אני גר ואשר הוקמה לפני 13 שנים. זה אומר הרבה ילדים וזוגות צעירים. וגם משליך על איכות התשתיות הפרטיות והציבוריות שרובן חדשות מהבתים ומבני הציבור ועד למערכות הניקוז והתשתיות העירוניות. זה אומר שהגשם הראשון לא מפיל את כל המערכת כמו בתל אביב ואין פה תופעת השיטפונות הקבועים שחוסמים כבישים ומציפים בתים כמו בערים גדולות ונחשבות יותר.

כרמיאל

עיר

נוסדה: 1964

אוכלוסייה: 44 אלף תושבים

צפיפות: 2,028.6נפש לקמ"ר

מספר תושבים עובדים: 37 אלף

עובדים בבית: 0.6%

עובדים בכרמיאל: 48%

עובדים במחוז אחר: 14%

אחוז הזכאים לבגרות מתוך כלל תלמידי י"ב: 53%

מרחק מבית "גלובס": 142 ק"מ