"ירושלמית? באמת??", שואל אותי בחצי תדהמה כמעט כל מי שמגלה במקרה שחייגתי מ-02, או שצלחתי את הדרך תל-אביבה מעבר להררי החושך. עבור יושבי 03, נדמה לפעמים שמדובר בפעולה הכרוכה בהחתמת דרכון לפחות - וירושלים עצמה נחשבת אם כל הפרובינציות.
מי שממשיך ומגלה ש"ירושלמית" היא הגדרה לא מדויקת, ושהפרובינציאליות זורקת אותי במקרה הזה מעט רחוק יותר - לכיוון ים המלח - מתקשה לפעמים להשתחרר מהתגלית המרעישה. אבל בשביל איכות חיים נחמד להיזרק במקומות שלא ידעתם על קיומם. שווה לנסות בבית.
הישוב אלון קיים מאז 1990, והוקם כקהילה מעורבת של חילונים ודתיים; כזו הכוללת מעצם האידאולוגיה גם חינוך מעורב בבית הספר המשותף לגוש הישובים המקומי, ולא מעט משפחות המקיימות בתוכן ערבוב יוצא דופן. הוא ממוקם מעבר לתחומי הקו הירוק, אך נהנה מהקונצנזוס היחסי של מעלה אדומים הסמוכה ומרוחק מאזורי עימות. הדרכים בטוחות, הנוף מדברי והבנייה צמודת קרקע - בית עם גינה, או פוטנציאל לגינה לפחות.
כיאה לתקופה, נסקו בשנים אלה מחירי הבתים בישוב בקרוב ל-50%, ומחיר בית פרטי על חצי דונם מתחיל כיום ב-1.1 מיליון שקל. בהשוואה לישובים אחרים מעבר לקו הירוק - קצת יקר; ההשוואה מנגד לג'ונגל הירושלמי גורמת לזה להישמע כמו מחיר מבצע מטורף.
קו פרשת המים, מבחינתנו, היה המעבר לפאזת ילדים. אם עד אז העדפנו מגורים בעיר הגדולה, במרחק נגיעה מכל מה שרק אפשר, מהרגע שבו הפכנו מוכווני זאטוטים (ומה שעוד יצמחו להיות) בחרנו להתרחק. מבחינתנו, רבע שעה לירושלים - ועוד פחות מכך למעלה אדומים, המרכזת אף היא שירותי בריאות ומסחר בהיקף נרחב - הם בהחלט מחיר סביר לשלם כדי להרוויח את היתרונות הגלומים במקום קטן.
מנגל במקום סושי
מה כוללת רשימת המכולת של "איכות חיים בפריפריה"? כצפוי: שקט, מרחב, קהילתיות, מערכת חינוך מצוינת ותחושת ביטחון אישי - לצד רשת גיבוי רחבה של שכנים, שהם גם חברים טובים, שיכולים להציל אותך בסיטואציות שונות (מהפקק הנוראי בדרך מהעבודה לשעת האיסוף מהגן, ועד לפריט החיוני ההוא ששכחת לקנות בסופר - מרחק 10 דקות נסיעה). נכון, סושי באמצע הלילה קצת קשה להזמין כשמתחשק, אבל מנגל ספונטני עם השכנים היא אלטרנטיבה שאין להמעיט בערכה, כמו גם שירות VIP של ארוחות עד הבית במשך שבועיים אחרי כל לידה.
מה שחיפשנו יותר מכל מצאנו כאן: קהילה מעניינת, ידידותית לסביבה ולפרט, במרחק סביר מעיר הבירה שאליה כבר התרגלנו לשייך את עצמנו ממילא. קצת פסטורליה ונוף אנושי מגוון, שיספק לנו בעיקר שורה של איזונים: בין זרמים ודעות ועיסוקים - אבל גם בין הקהילתיות הקיבוצית-משהו למרחב האישי בדל"ת אמותיך. לצד פעילות תרבותית ענפה ואפילו אסיפות חברים, איש לא יפריע לך לשרטט את תחומי הגזרה בגבולות הרצויים לך. הכל, כרגיל, שאלה של מינון - וזה שכאן קלע לגמרי לטעמנו.
לא שהכל מושלם, חלילה: אם היה לנו ים מול העיניים היינו אולי מרוצים יותר. או לפחות מזג אוויר ירושלמי, עם חורף אמיתי ליותר מדקה ורבע. הדואר הנע עושה זאת לפעמים באיטיות מציקה ועיתון על סף ביתך הוא פריבילגיה לא קיימת; התחבורה הציבורית לוקה בחסר והתלות בכלי רכב (אחד לפחות) מוחלטת, ובנסיעה הביתה צריך להיזהר לא לדרוס את במבי - או יותר גרוע, את אמא שלו. אבל זה בעצם כבר שייך ליתרונות.
אלון
התנחלות
נוסדה: 1990
אוכלוסייה: 180 משפחות
אחוז הזכאים לבגרות מתוך כלל תלמידי י"ב (מ.א. מטה בנימין): 76%
מרחק מבית "גלובס": 78 ק"מ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.