וינשטיין: אסור שגוף הביקורת על הפרקליטות יפגע בעצמאותה

במשרד המשפטים גיבשו שני מודלים נפרדים לגוף ביקורת על הפרקליטות, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין מתקשה להחליט ביניהם. כך התברר בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בנוגע לתוכנית להקמת גוף לביקורת על הפרקליטות.

לבקשת וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור, הקציבה הוועדה עוד כחודש וחצי עד להשלמת העבודה במשרד המשפטים, ובדיון שיתקיים בתחילת פברואר 2012 אמור היועץ להציג תוכנית סדורה להקמת הגוף החדש.

וינשטיין ציין כי בימים האחרונים פנה אליו יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, עו"ד בעז גולדברג, וביקש להשמיע את עמדת הפרקליטים לפני שתתקבל החלטה. "פרקליט המנהל תיק יכול להיות מונחה רק על ידי שיקולים מקצועיים", כתב גולדברג, "הוא צריך להיות עצמאי לגמרי בהחלטותיו, ואסור שגורמים זרים לתהליך המקצועי יוכלו להטיל עליו מורא. עניין זה הוא בנפשנו". גולדברג הדגיש כי הפרקליטים אינם מתנגדים לביקורת, אך לא כזו "שמניעיה שליטה או פיקוח על תיקים רגישים מחמת אינטרסים כאלה ואחרים".

בדיונים שהתקיימו אצל וינשטיין השמיעו אנשי הפרקליטות התנגדות חד-משמעית לצורת הביקורת המוצעת על ידי גורמים פוליטיים מסוימים, הכוללת גם בקרה על תיקים פרטניים. "קיימת כעת סכנה ברורה ומיידית שלא יאפשרו לעבודת המטה להימשך כסדרה", כתב גולדברג לוינשטיין, "וסופנו שנעמוד בפני תוצאות הזויות כמו אלה המבקשים בהצעת חוק פרטית אחת, שכללה בהליכי הביקורת סנקציה של סיום העסקה לפרקליט".

"ניהלתי שתי פגישות עם פרקליטי המחוז ומנהלי המחלקות כדי לשמוע את שעל ליבם", אמר היועץ בדיון בכנסת, "הישיבות היו טעונות. הצוות שמיניתי קיים 14 ישיבות והוציא מתחת ידיו טיוטה, שהועברה ביום חמישי לשר המשפטים. בטיוטה יש שני דגמים, מאחר שהצוות לא הגיע לכלל דעה מוסכמת". לאחר הדיון שקיים אתמול עם פרקליטי המחוז החליט וינשטיין שראוי שהצוות שמינה ייפגש גם עם השר יעקב נאמן וכי הוא עצמו ייפגש עם ארגון הפרקליטים.

"אסור לפגוע בשיקול הדעת של הפרקליטות"

"גם אני וגם פרקליט המדינה סבורים שיש מקום להקים גוף ביקורת על הפרקליטות", סיכם היועץ, "השאלה שבה אנחנו מתלבטים והיא עולה לי בייסורים, היא איזה גוף נקים. דבר אחד צריך להיות ברור: לא ייתכן שהגוף הזה יפגע בעצמאות התביעה הכללית. הדבר הזה לא יהיה, שיקול דעת הפרקליטות הוא נדבך מרכזי בשלטון החוק ואסור לפגוע בו. אני כיועץ המשפטי לא אתן יד לפגוע בו". באשר לסחבת אמר היועץ כי "האשמה רובצת עלי".

השאלות המרכזיות שבהן מתלבט וינשטיין: האם הגוף החדש יוקם בחקיקה, כפי שמציעים כמה גורמים פוליטיים, או בהנחיות פנימיות של היועץ; האם הגוף יבקר תיקים בזמן אמת או רק בדיעבד; האם הגוף יטפל רק בפרקליטות או גם בתביעה המשטרתית וביתר גופי התביעה; האם הגוף יטפל גם בתיקים אזרחיים ומינהליים של הפרקליטות או רק בפליליים; האם לגוף יהיו סמכויות לנקוט סנקציות כלפי פרקליט או שמדובר יהיה בהפקת לקחים בלבד; האם הגוף יטפל גם בקבלת ההחלטות המקצועיות בתיק או בדרכי התנהלות בלבד; האם הגוף יטפל גם בתיקים שבהם ההחלטות התקבלו על ידי היועץ המשפטי או פרקליט המדינה עצמם; מה תהיה מתכונת היחסים בין הגוף החדש לבין מבקר הפנים של משרד המשפטים, מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה ועוד.

פרקליט המדינה לדור התייחס בדבריו לדברים שאמר בדיון פרופ' בועז סנג'רו, שהדגיש כי הגוף החדש צריך להיות חיצוני לפרקליטות וכי עליו לקום בחקיקה. "אין ספק שיש בישראל הרשעה של חפים מפשע", אמר סנג'רו. לדברי לדור, "הצעתו של פרופ' סנג'רו מוחקת את סמכויות היועץ המשפטי והמערכת שלנו. מהיכן צמחה המחשבה שצריך להקים גוף ביקורת? באים נבחרי ציבור ואנשים חזקים במשק, שיש להם יחצ"נים וסנגורים משובחים ותקשורת שבחלקה אוהדת, והם מנהלים קמפיין נגד הפרקליט. מי שאיננו מבין כמה יכולה המערכת שלנו להיחלש כתוצאה מהקמת מוסד הביקורת, איננו מזהה את המדרון שלעברו המערכת עלולה להידרדר".

יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און, הביע תרעומת על הסחבת שנוקט משרד המשפטים בעניין זה, כשברקע הצעות חוק פרטיות להקמת גוף ביקורת לפרקליטות בעל סמכויות גורפות. "גם אם יש מחלוקת במשרד בין הגופים המקצועיים", אמר, "צריך להסדיר את העניין. איש איננו מבקש להקים גוף שיפגע בעצמאותה של הרשות האוכפת בישראל. אין כוונה להקים גוף שמרוב שיחבק את הפרקליטות גם ישבור את מפרקתה. לא יכול להיות שבשאלה המקצועית של העמדה לדין יבוא מישהו ויגיד לפרקליט תעמיד לדין או אל תעמיד לדין. אתם תראו שבסוף המפוקחים והמבוקרים יברכו על גוף הפיקוח, כי הוא יוריד מהם את כל מי שמנסים לצוד אותם. עונת הציד תסתיים".