אחרי כמעט שלוש שנים של קדנציה שקטה יחסית, ספג בשבוע החולף שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו מטחי ביקורת רבי עוצמה - לא בגלל תעריף החשמל המזנק, משבר הגז או מחדלי פיתוח משק החשמל, אלא מכיוון בלתי צפוי לחלוטין: הלשכה המשפטית של המשרד הפיצה בידיעת השר תזכיר חוק המחייב את חברת החשמל לעבוד בשבת על פי ההלכה. התזכיר, שתוכנו נחשף לראשונה ב"גלובס", הציע בין היתר להעניק לרבנות הראשית סמכות לתת הכשרים לחברת החשמל ולמנות משגיחי כשרות מטעמה במתקני החברה. משנוכח שהסערה הציבורית אינה שוככת, הורה לנדאו לאנשי משרדו למשוך את ההצעה.
העיתוי של הוצאת התזכיר לא יכול היה להיות גרוע יותר מבחינת השר - ימים שבהם הכותרות עוסקות בהדרת נשים וכפייה חרדית.
"מה שעמד לנגד עינינו היה נושא הבטיחות", מסבירה ראש מטה השר, סמדר בת-אדם. "היו מקרי מוות כתוצאה משימוש בגנרטורים לא בטיחותיים (על ידי חוגים חרדיים קיצוניים, המסרבים להתחבר לחברת החשמל בשל מה שנראה להם חילול שבת מצדה - ע"ב). השר ראה בכך סכנת חיים שצריך למנוע".
- אבל המהלך הזה התפרש ככניעה לסחטנות חרדית.
"חיפשנו דרך לקרב את קבוצת האוכלוסייה הזאת ולא להכניס לה אצבע בעין, תוך הנחיה של השר שלא לפגוע בסטטוס קוו. אני מזכירה שהיה מדובר רק בתזכיר חוק, ביצה שעוד לא נולדה".
- במילים אחרות, לנדאו התקפל בגלל הלחץ הציבורי.
"לא מדויק להגיד 'התקפל' כי השר היה זה שקבע מראש את העיקרון שלא תהיה פגיעה בסטטוס קוו. השר ראה שהפגיעה בסטטוס קוו הופכת לנושא העיקרי וביקש למשוך את התזכיר".
גבולות הרגולטור
בשולי סערת החשמל הכשר ביצע השבוע משרד התשתיות הלאומיות מהלך תדמיתי מעניין: הוא שינה את שמו למשרד האנרגיה והמים. בכך נסגר המעגל, שנפתח ב-1996, כשמשרד האנרגיה הפך למשרד התשתיות הלאומיות, כדי להתאים למידותיו הגדולות של השר הנכנס, אריאל שרון. הרקע לשינוי השם הפעם היה הרושם המוטעה בציבור שהמשרד והשר העומד בראשו אחראים גם על תשתיות התחבורה. "זכות הציבור לדעת במה המשרד עוסק", אומרת בת-אדם. "עובדה ששמעתי ששר התחבורה רוצה עכשיו להוסיף את המילה תשתיות לשמו של משרד התחבורה".
תקופת כהונתו של לנדאו מתאפיינת במאבק סמכויות קשה וממושך מול משרד האוצר ורשויותיו. המאבק הוא עקרוני: לגישת לנדאו, השרים כנבחרי ציבור הם האחראים ובעלי הסמכות בעוד הדרג המקצועי הוא המבצע, ואילו באוצר סבורים כי הדרג המקצועי "הבלתי תלוי" מתאים יותר לניהול ענייני האנרגיה ומשאבי הטבע של המדינה. בעיני האוצר, המשפטנים והרגולטורים בשירות המדינה, לנדאו נתפס כמי שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור, לשנות ה-80 של המאה שעברה.
"כשהגענו למשרד התשתיות, אמר לנו ראש רשות המים דאז שהרשות היא גוף עצמוני", מספרת בת-אדם. "ברצותו, הוא ישתף פעולה עם השר, וברצותו - לא ישתף פעולה - זאת בדיוק בעיית המשילות שעליה דיבר השר".
לנדאו הצליח להביא להחלפתם של יושבי ראש רשות המים והחשמל באנשים נוחים בהרבה מבחינתו. אבל אלה הישגים טקטיים. זמניים. את טיפול השורש האמיתי בבעיה הוא מקווה לבצע באמצעות חקיקה. את המהלך האסטרטגי, המהפכני כמעט, ינסו ליישם הצעות חוק משק החשמל ומשק המים שמשרד התשתיות הפיץ בשבועות האחרונים. לפי אותן הצעות חוק, סמכויות המפתח במשק המים ובמשק החשמל יועברו מהרשויות הרגולטוריות האחראיות - רשות המים ורשות החשמל - לידי שר האנרגיה והמים ושר האוצר. כלומר, השרים יקבלו לידיהם את הסמכות לאשר העלאת תעריפי המים והחשמל, לחלק רישיונות ליצרני חשמל ולאשר את תוכניות הפיתוח הרב-שנתיות של משק המים ומשק החשמל.
"החזון של חוק כמו משק החשמל הוא לעשות סדר ולקבוע מי כאן מקבל את ההחלטות", אומרת בת-אדם. "משק חשמל או משק מים הוא לא בבחינת 'איש כל הישר בעיניו יעשה', והרגולטור צריך לדעת את גבולותיו".
- למה החלטה על העלאת תעריף החשמל צריכה להיות החלטה פוליטית ולא מקצועית טהורה?
"קביעת התעריף, הפרמטרים וההמלצות צריכות להיעשות על ידי הרגולטור. המדיניות צריכה להיקבע על ידי השר. לרגולטור אין פררוגטיבה לבטל מדיניות אלא להוציא אותה לפועל. כשהממשלה מחליטה על התייעלות אנרגטית, הרגולטור לא יכול לבוא ולומר 'אין לי דרך לתמחר חשמל שנחסך'. התפקיד שלו הוא לתרגם את החלטת הממשלה למעשים, ובשביל זה נחוץ החוק. העלאה של 40% בתעריף החשמל זה כבר שינוי מדיניות. זה מהלך שיש לו השפעות כלכליות רחבות היקף. זו החלטה שצריכה להתקבל על ידי מדינאים כיוון שהתעריף מושת על האזרחים".
- היכן עובר קו הגבול בין העלאת תעריף "רגילה" ל"חריגה"?
"הוא ייקבע על ידי השכל הישר. דין העלאה של עד 10% אינו כדין העלאה של 40%".
- כך יהיה לפוליטיקאים יותר קל להעלות את תעריפי החשמל לציבור כשהדבר יהיה הכרחי? ניסיון העבר מראה שזה בדיוק להיפך.
"נכון שלממשלה יהיה קשה להעלות תעריפים, אבל אני מעדיפה ללכת אחורה ולהזכיר שהשר התנגד להורדת תעריפי החשמל ב-2010 בדיוק מהרצון להגן על הציבור מפני מצבים כמו זה שאנחנו נמצאים בו היום. הרעיון היה לשמור את הכסף שנחסך אז, במטרה להגן על הציבור מהנזק העצום שגורמת תנודתיות בתעריפים. אתה שומר גרוש לבן ליום שחור, ואתה יודע איפה אתה עומד".
"מה שהשר ירצה - יקרה"
כראש המטה, בת-אדם נחשבת המוציאה והמביאה של לנדאו, אשת סודו והיועצת המקורבת ביותר אליו. "השר אמר לי שהתפקיד שלי הוא לגרום לכך שכל מה שהשר ירצה - יקרה, ואני משתדלת שזה אכן יהיה כך", אומרת בת-אדם. הסוגיות הרגישות ביותר, כמו חוק ששינסקי, מינויי בכירים וחקיקה, מועברות לטיפולה. התקשורת, שעדיין מתקשה כנראה להסתגל לנוכחותן של נשים בעמדות כוח והשפעה מיהרה להדביק לבת-אדם את הכינוי הגברי "אשת הברזל". אבל האופן שבו מנהלת בת-אדם את לשכת השר נטול סממני גבריות של נשות ברזל מסוגן של גולדה מאיר או מרגרט תאצ'ר. אחד מנושאי השיחה האהובים עליה הוא מעשיהם של בני משפחתה והיותה סבתא גאה לשבעה נכדים.
בת-אדם החלה את דרכה המקצועית בעולם העיתונות, ככתבת ב"מעריב" לצדם של פרשן ערוץ 2 אמנון אברמוביץ' ואיש יחסי הציבור עמירם פליישר. אחרי תשע שנים בתחום עברה לפעילות פוליטית בליכוד וניהלה את מטה ההסברה של ראש עיריית חולון, מוטי ששון. היא פגשה את לנדאו במהלך מערכת הבחירות של 1988, ומאז היא צמודה אליו. אחרי שניהלה את עמותת ארץ נהדרת שייסד, עזבה בת-אדם עם לנדאו את הליכוד לטובת ישראל ביתנו ונבחרה למקום ה-17 ברשימת המפלגה לכנסת.
בת-אדם מתארת את העיסוק שלה בתחומי האנרגיה, הביוב והמים בהתלהבות רבה ובנימה כמעט רומנטית, אבל הקריירה הפוליטית נותרה משאת נפשה. "אני רצה למרחקים ארוכים", היא אומרת.
- כלומר, את רצה לכנסת?
"הכנסת היא לא מטרה, אלא אמצעי. המטרה היא להשפיע על החיים הציבוריים. מה שעומד לנגד עיניי זו מדינת ישראל. תפארת מדינת ישראל חשובה לי הרבה יותר משכרי".
"אין סיבה להסתיר את הרצון שלנו לקדם נשים"
בישראל פועל מ-2010 פורום "נשים באנרגיה" המקדם את השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים בתחום האנרגיה, הנחשב אחד המעוזים הגבריים האחרונים. הפורום, שהוקם במסגרת המכון לאנרגיה וסביבה, מאגד כיום יותר מ-50 נשים הממלאות תפקידים בכירים בתחום בממשלה, בסקטור הפרטי ובמגזר השלישי.
הפורום הוקם על ידי ורדה מור, מנהלת תחום המידע במכון הנפט והסביבה, יחד עם ג'ינה כהן, יועצת בתחום הגז הטבעי. השתיים יזמו את הקמת הפורום לאחר שקראו כתבה במוסף "ליידי גלובס" (גיליון אפריל 2010) על מיעוט נשים בתחום האנרגיה. מור, פעילה ותיקה בשדולת הנשים, אמרה ל"גלובס" כי "משק האנרגיה היה חסום לנשים במשך שנים. זה היה תחום שהתנהל תחת מעטה חשאיות ונשלט על ידי אנשי צבא ומודיעין בדימוס. רק לאחרונה, מאז שהאיפול הוסר, התחילה השתלבות של נשים, אבל עדיין שיעור הנשים בכנס אנרגיה ממוצע מגיע בקושי ל-5% בקהל המשתתפים".
- נשים חוששות להיכנס לתחום?
"אני מקווה מאוד שלא. לעבוד בבית זיקוק נשמע אולי פחות מושך מלעבוד בקסטרו, אבל זה ענף מרתק עם הרבה מקום לנשים".
מטרות הפורום הן העמקת הידע המקצועי של החברות, נטוורקינג וקידום נשים למשרות בכירות בענף האנרגיה. "אין לנו סיבה להסתיר את הרצון שלנו לקדם נשים, כמו שבוגרי מערכת הביטחון לא מתביישים לעזור זה לזה", אומרת מור.
הפורום מתכנס בכל שבועיים, והחברות בו הן עובדות בחברות הדלק, בזן, חברת החשמל, משרד התשתיות, רשות החשמל, מתחומי האנרגיות המתחדשות וכן יועצות פיננסיות ומשפטיות. לאחרונה נוצר קשר עם ארגון מקביל בארה"ב, שחברותיו נאלצות להסתפק במפגש אחד בשנה בגלל המרחקים הגדולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
