מגזין G מציג: קיצור תולדות הסילבסטר הישראלי

רקדנית הבטן שבזכותה אפשר לחגוג בלי לחץ של הרבנות; הקשר שבין הקומוניזם לחגיגות הענק של יוצאי ברית-המועצות; ומה גורם ליהודים לקנות עצי אשוח?

המחלוקת | על מדרגות הרבנות

"כל שנה בבוא טבת חוזרת אלינו הבעיה המעיקה: כיצד לחוג את סילבסטר מבלי להיגרר למנהגי הגויים הפסולים. הרי לעצם המילה סילבסטר צליל צורם באוזנינו העבריות. נכון, אפשר לקרוא למאורע מסיבת ה-31 בדצמבר כפי שנוהגים מלונות הפאר במודעותיהם, אך במה נבדל 31 בדצמבר מ-7 ביוני? לא נאה ליהודי טוב לספור את מיטב שנות חייו בהתאם לספירת הנוצרים".

(רותי בונדי, "דבר", 1964)

"גם ישראלים רוצים לשמוח וכל סיבה כשירה לכך, והערב על אחת כמה וכמה. כבר שבוע ימים שמועדוני הלילה מבשרים על נשפי פאר. כמה מהם מודים בגלוי: 'נשף סילבסטר' והאחרים מסתירים זאת במסווה: נשף ה-31 בחודש".

(טלילה בן-זכאי, "מעריב", 1963)

מעיון בארכיון העיתונים עולה תמונה ברורה: את השנה האזרחית החדשה נהגו לחגוג בישראל מרגע הקמתה, והמחלוקת בנוגע ליומו של הקדוש הנוצרי ותיקה באותה מידה.

הרבנות הראשית נכנסה לתמונה בשלב מאוד מוקדם, ואיימה על בעלי אולמות ומלונות כי תישלל מהם תעודת הכשרות אם יציינו את הסילבסטר. התופעה הזו שרדה 40 שנים, עד שנות התשעים, כשרקדנית הבטן אילנה רסקין עתרה לבית המשפט העליון על רקע איומים לשלילת תעודות כשרות באולמות שבהם היא מופיעה. בג"ץ קבע אז כי תעודות כשרות יינתנו על סמך המזון ולא על רקע אחר והתקדים הזה חל גם על הסילבסטר.

הדילמות ממשיכות להדהד גם היום, לא מעט כיוון שבישראל התקבע שם החגיגות "סילבסטר" - על שמו של האפיפיור סילבסטר הראשון, שיש הרואים בו אפיפיור אנטישמי - לעומת רוסיה וארצות-הברית, שם החגיגות מכונות "השנה החדשה".

אם תשאלו את הרב אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), האיום על תעודות הכשרות אמנם מוצנע, אך עדיין קיים. "כשמסתכלים על ההיסטוריה, אפשר לראות איך בשנת 1955 בעלי המלונות בירושלים שוכנעו על-ידי ראש המועצה הדתית בדרכי נועם שאם הם יקבלו את המגבלות, לא תהיה בעיה, אבל אם הם לא יקבלו את המגבלות, הם יקבלו נבוט על הראש. והנה ב-1999, בוועדת הכלכלה, היה דיון בדיוק על אותו סיפור והוצג מסמך של הרבנות הראשית לבתי מלון בירושלים האוסרת חגיגת חגים נוצריים. זאת לא התנהלות שאופיינית רק לערב השנה האזרחית. הרבנות הראשית פועלת בנושא הכשרות לפי חוק שנתן להם מונופול על תעודות כשרות, אך הגביל את שיקול הדעת שלהם רק לנושאי כשרות המזון. זה מעניין אותם כקליפת השום, ולכן הרבה בעלי בתי מלון ומסעדות לא מעזים להתמודד עם הרבנות ומעדיפים להתרפס, ובכך נפגע חופש הדת בישראל".

הרב יניב כהן, מנהל מחלקת אולמות ומלונות באגף הכשרות ברבנות הראשית, משוכנע מצדו שמדובר בהיסטוריה: "לפני 12 שנים היו בעיות, אבל מאז הכול עובד על מי מנוחות. אין לנו בעיה עם הסילבסטר. זאת חגיגה כמו כל חגיגה - מישהו אחד חוגג יום הולדת ואחר חוגג סילבסטר. השנה זה יוצא במוצאי שבת, אז צריך להתארגן שלא יהיה חילול שבת והמשגיחים במקום יודעים לדבר עם כל אחד ואחד ולהסביר את הנהלים שכולם כבר מכירים. כמובן שהיו התנגדויות לסממנים שהפריעו לאנשים אחרים, אז אמרנו שלא ישימו, אבל זה תמיד עבר בהבנה ובדיבור יפה. באופן כללי אין לנו שום התנגדויות ואנחנו חיים בשלום ובשלווה וכמו שאומרים שירבו השמחות, רק שישמרו על הנהלים".

המגזר | חג בעל משמעות סמלית

הנובי גוד (שנה חדשה ברוסית) מכונה בפי הישראלים יוצאי ברית המועצות "שוק מחנה יהודה של המגזר". כשם שהשוק הפך לזירה שבה פוליטיקאים מנשקים תינוקות, טועמים פיצוחים ומבלים עם העמך, כך אירועי השנה החדשה הם הזדמנות לחזק את הקשר עם המגזר הרוסי.

לא רק הפוליטיקאים מחזרים אחר הקהל הרוסי בתקופה זו של השנה. גם המפרסמים יודעים שדצמבר הוא חודש שבו יוצאי רוסיה פותחים את הכיס, על-פי הערכות פי חמישה מאשר בחודש רגיל, ומתכוננים לחגיגות המסורתיות. על-פי סקר שנערך בשנת 2007, כ-80% מהאוכלוסייה הרוסית בישראל חוגגים את הנובי גוד. "זה החג הכי חשוב", אומרת לאה גרינשפין, פרסומאית המתמחה במגזר הרוסי. "אמנם עברו עשרים שנה מהעלייה, אבל כמו מה שקרה עם הריקודים הסלוניים, במקרה הזה האוכלוסייה הישראלית היא שאימצה את המסורת הרוסית. בעקבות העלייה חוגגים את השנה האזרחית הרבה יותר ישראלים "ותיקים" מבעבר כי המגזר הפך את זה ללגיטימי. מסיבות וחגיגות אלה דברים טובים שתמיד נחמד לאמץ".

על-פי האתר "ישראל אנשים" של פרופ' עוז אלמוג, הנובי גוד היה חג בעל מעמד חשוב בברית המועצות הקומוניסטית משום שהיה החג היחיד הלא קומוניסטי וללא אופי פוליטי, בניגוד לחגים כמו יום המהפכה, חג הפועלים ויום השנה להולדת לנין, שהיו תכתיב של המשטר. עובדה זו הפכה את הנובי גוד לחג אזרחי, עממי ומשפחתי, שכולו חגיגה משוחררת משלשלאות פוליטיות מכבידות.

מסקר שנערך ב-2007 עולה כי המגזר הרוסי מוציא כ-80 מיליון שקלים לקראת ראש השנה האזרחית, חלק נכבד מהסכום הזה על מתנות.

"מבחינת רוב החברות הגדולות, זאת תקופה של פיק צרכני חשוב", מסבירה גרינשפין. "אפשר לראות את זה בחברות תקשורת שמציעות הנחות מיוחדות לשיחות לחו"ל כדי לברך את בני המשפחה; חברות מזון עושות קמפיינים; מסעדות ואולמות שמפרסמים הרבה מאוד במדיה הרוסית, וגם סוכני התיירות וחברות התעופה מציעים חבילות ויעדים לנובי גוד. יש כאלה שיוצאים לבתי מלון מפוארים באילת ועושים חגיגות גרנדיוזיות, ויש גם מי שנוסעים לרוסיה כדי לחגוג בכיכר האדומה. אני לא יודעת אם השנה, על רקע ההפגנות, ייסעו לשם, אבל ברור שכל החגיגות הבומבסטיות מתרחשות שם".

קניות | ביקוש גובר לעצי אשוח

"ה-31 בדצמבר הצטרף במחתרת לרשימת ראשי השנה. אולמות השעשועים מגישים סיכומי שנה, אלה בעזרת שקופיות ואלה בעזרת נשים הלובשות שקוף 'ישר מפאריס'. הבעיה היא מה ללבוש. לפעמים כדאי להקשיב לשיחה בין בני זוג באוטובוס: מה אלבש השנה, היא שואלת. את הלבנה, הוא משיב. לבשתי אותה בשנה שעברה, היא אומרת. מי זוכר, הוא אומר. כולם, היא עונה. הנה, אני לא זוכר שום דבר ממה שלבשו בשנה שעברה, הוא אומר. אז בשביל מה אתה הולך לנשף סילבסטר, היא שואלת. זה סילבסטר? זה כסיל-בסטר, הוא עונה. בתחנה הבאה הם ירדו ישר לחנות בגדים".

(מתוך "שי השבוע", מדורו של שמואל שי, "דבר", 1969)

בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, חגיגות הסילבסטר אמנם היו הרבה פחות לגיטימיות, אבל יכול להיות שכבר אז הן היו תירוץ מצוין לשופינג. מעצבי האופנה והרשתות מציעים את מרכולתם, ויש גם מי שחותכים במחירים. האם ערב ראש השנה האזרחית מתבטא גם בפירוט האשראי?

עופר שחטר, מנכ"ל חברת פרומול המנהלת קניונים, דווקא לא רואה קשר ישיר: "רשתות האופנה עושות סיילים באופן כללי לקראת סוף השנה כדי להגדיל רווחיות ולשפר נתונים בדוחות כספיים, לכן ידוע שבדצמבר יש מבצעים עמוקים להגדלת המכירות, אבל רוב הקניונים לא מתייחסים לסילבסטר כחג. מה שכן, בצפון הארץ רואים את הגידול במכירות ביתר שאת, כי יש שם אוכלוסייה נוצרית גדולה יחסית. אבל באזורים אחרים אין סיבה לפגוע ברגשות היהודים בכך שהקניון יחגוג חגים נוצריים, אז זה לא מורגש".

שלא כמו בקניונים, שנמנעים מחיכוכים מיותרים, ברשת "טיב טעם" אין בעיה של חסמי כשרות ושם הקישוטים והבלטת הסחורה פורחים לקראת החגיגות. נתונים שמפרסמת הרשת בימים אלה מלמדים שהשנה חל גידול של 25% בקניות לקראת חגיגות הכריסמס והסילבסטר יחסית לשנה שעברה - ודווקא בקרב המגזר היהודי, שרוכש יותר עצי אשוח וקישוטים לעץ.

"היהודים שקונים את עצי האשוח ואת הקישוטים רואים בהם תוספת יפה וצבעונית", מסביר יוסי שליו, מנהל הסחר והשיווק ברשת. "גורם נוסף לעלייה במכירות של עצי אשוח בקרב יהודים ישראלים הוא במשפחות שעשו עלייה לישראל לאחר שנים בחו"ל, והביאו עמן מסורת ארוכת שנים של חגיגת שני החגים, חנוכה לצד הכריסמס. בשנים האחרונות יותר ישראלים מארגנים מסיבות פרטיות וגם מסיבות ענק לרגל חג המולד עם כל סממני החג, כולל תפאורה עשירה של עצי אשוח ומבחר רחב של מצנפות, סמלי איל, גרבי חג למתנות ועוד. השנה הכפלנו ברשת את היצע המוצרים לחג המולד ולסילבסטר כדי לעמוד בביקוש הגובר".

חגיגות | תל-אביב מוצפת תיירים

"המחירים השנה בנשפי הסילבסטר היו גבוהים והמינימום נע בין 10 ל-40 לירות לזוג. בנשפים אלו נצפו רבים מחוגי הסיטונאים, היבואנים, אנשי התעשייה ובעלי עמדות מפתח בחברות מסחר ידועות. חוליית פיקוח של המחלקה למסי עקיפין של עיריית תל-אביב-יפו בדקה בבתי שעשועים את מחירי הכניסה והארוחות כדי לקבוע את שיעור המס העירוני. גולת הכותרת של נשפים אלה הייתה הופעתה של ג'וזפין בייקר במלון רמת-אביב. 'אלה שחוגגים הם עשירים חדשים וחדשים בכלל בארץ, הוותיקים עומדים מחוץ לאולמות', אמר פועל ותיק שלא הסתיר את מורת רוחו מהנשפים".

("דבר", 1955)

נשפים, לא פחות. כך כונו אירועי הסילבסטר בארץ בשנות ה-60 וה-70. בבר המסעדה קינג כורש באלנבי הציעו תוכנית אמנותית יוונית וריקודים עד אור הבוקר ב-12 לירות; עומר כייאם מיפו העתיקה הציע ב-1963 נשף שכולל הופעה של הזמרת הספרדיה רוסיטה ומשקאות כיד המלך; בהמשך העשור הופיעו יגאל בשן ולהקתו ברחוב המסגר בתל-אביב בנשף סילבסטר; בכליף הציעו תמורת 15 לירות משקה ראשון חינם והופעה של ויי ויליס הארי הג'ינג'י; במועדון המפתח בתל-אביב הזמינו את המבלים ב-1965 לנשף סילבסטר גרנדיוזי שכלל בינגו והפתעות. מנחה הערב היה לא אחר מאשר שבח וייס.

"תל-אביב מוצפת תיירים", דיווח העיתון "מעריב", "ובתי-המלון דן ושרתון מציעים לאורחים ארוחת חג טיפוסית לרבות תרנגול הודו (כשר כמובן), יין פאנטש לפתיחה ושמפניה לסיום. הארוחה תעלה 35 לירות לאיש. במועדון צברה הרחיקו לכת עד העמדת עץ אשוח ונרות ובעלי המועדון מבקשים מאה לירות לזוג עבור אוכל, שתייה ובילוי".

את הנשפים והלירות החליפו בהדרגה השקל החדש והמועדונים הגדולים, שהגיעו לשיאם ולפרקם בחגיגות המילניום, שמשכו לתל-אביב קהל רב מרחבי הארץ ופקקי תנועה חסרי תקדים.

בשנים האחרונות אלה הם מסעדות השף, המועדונים העירוניים והבארים שמציעים את החגיגות. למעשה, בערב הסילבסטר, כמעט כל מסעדה מתקשטת ומציעה תפריט מיוחד וחגיגי. כתבי האוכל מספרים כי בתקופה זו של השנה נערמת בתיבת המייל שלהם הודעות של מסעדות ברחבי הארץ שמציעות תפריטים מיוחדים וגימיקים לליל הסילבסטר.

ומה בגזרת המסיבות הפרועות? איש חיי הלילה רונן מיילי, המכהן כיו"ר איגוד המועדונים והברים, משיב: "לפני שנה ושנתיים הסילבסטר יצא בימים חמישי ושישי ואלו היו המסיבות הכי חזקות. הפעם הסילבסטר יוצא ביום שבת והמנטליות קצת השתנתה, אז הרבה מקומות עושים אירועים קטנים וממוקדים יותר. השנה יש גם קונספט שהרבה משתמשים בו - סוף העולם 2012".

- ומה על מחירי האלכוהול?

"בדרך-כלל עושים מבצעים על האלכוהול כדי שאנשים ישתו יותר, במיוחד כי זה יוצא יום שבת ואנשים עובדים למחרת. אז חשוב לשתות מים כדי לאזן את האלכוהול ולקחת מונית".

מיילי מוסיף שלדעתו "בחיי הלילה נהיינו יותר מסורתיים. פעם זה לא היה קול לחגוג את שבועות או את חנוכה, אבל היום זה הכי כיף. אצלנו במועדון יש כל יום סופגניות ומדליקים נר עם כולם, וזה מגניב וכולם מאמצים את זה וקונים חנוכיות מרשימות. פעם היינו מתלהבים מליל כל הקדושים וחג המולד, היום פחות".

התפרעות | גידול בנהגים שיכורים

"עובד התברואה ק.שטרק מהרצליה הביא אתמול למשטרה אקורדיון חדש שמצא אור ליום א' ברחוב סוקולוב ליד אולמי רון בהרצליה בעת שהרחיק את פחי האשפה. בחקירת המשטרה נתברר כי האקורדיון אבד למנגן בנשף ליל הסילבסטר שנערך באולמי רון לאחר שהתבסם כנראה יתר על המידה. שום הודעה על איבוד אקורדיון עדיין לא נמסרה למשטרת הרצליה"

("דבר", ינואר 1967)

לצד החגיגות, הארוחות הדשנות ומיטב המחלפות, ערב השנה האזרחית החדשה גם מועד לפורענויות הנובעות משכרות.

בסילבסטר של 2008 נתפסו 124 נהגים שיכורים, בשנת 2009 עלה המספר ל-271 ובסוף השנה האזרחית 2010 נתפסו 360 נהגים שיכורים. באגף התנועה הארצית מוסרים שלאורך כל סוף השבוע תהיה פריסה מקסימלית של משטרת התנועה בשיתוף פעולה עם המשטרה הצבאית. האכיפה, מבהירים שם, תהיה חסרת פשרות. לא בכדי מרכזים מאמצים באגף התנועה מאמץ בתחום השכרות - זהו ערב פורה במיוחד ליצרני ויבואני אלכוהול; מדגם מייצג של השנה למשל כולל שיתוף פעולה בין המיקסולוג אריאל לייזגולד, הבעלים של הבר 223, לאיתי רוגוזינסקי, בעלי גלידריית הבוטיק וניליה, שהרכיבו גלידות בטעמי קוקטיילים שיושקו בערב הסילבסטר. הייניקן מציגה חבית בירה חמישה ליטרים לחגיגות הסילבסטר, וודקה סטולי בישראל משיקה מהדורה מוגבלת לכבוד סילבסטר 2011, ואפילו תאגיד הפירות מציע מתכונים לקוקטיילים פירותיים לחגיגות השנה האזרחית החדשה בשיתוף וודקה גרייגוס.

צרו איתנו קשר *5988