דבר הטביעה

העבודה המעניינת של ניב שיינפלד ואורן לאור - "ספינת השוטים", שואבת את שמה מכמה וכמה אייקונים תרבותיים ופילוסופיים. בין הבולטים שבהם - המשל של אפלטון המתאר מסע של ספינה שאת ההנהגה עליה תופסים בזה אחר זה אנשים המונעים על-ידי תאוות כוח ומובילים אותה לאבדון; פואמה סטירית מאת הסופר הגרמני סבסטיאן ברנט, המתארת את מסע של ספינה עמוסה באלפי שוטים מסוגים שונים אל ארץ השוטים, או לחלופין סרטו של הבמאי סטנלי קריימר מ-1965, המתאר את מסעם של 600 עקורים ממקסיקו אל גרמניה שבה מתחזקת המפלגה הנאצית בתחילת שנות ה-30. על הבמה שלוש דמויות, אשר הקשר ביניהן מקרי בהחלט, וביניהן נוצרות סיטואציות דרמתיות המתפרקות ונבנות יש מאין, באופן שרירותי כביכול וללא מטרה ברורה.

הביצוע המדויק והנוכחות המרתקת של כל אחד מהמבצעים, הבחירות המוזיקליות והתיאטרליות של היוצרים והפירוק והבנייה מחדש של הסיטואציות ההזויות, השואבות מתוך המציאות הישראלית, יוצרים עבודה ייחודית, המפנה מבט אל הקהל ומעוררת אי נוחות, מחשבה ורגשות סותרים.

הצפייה במופע היא עצמה נסיעה בספינת השוטים. הקהל מוזמן לקחת חלק פעיל במסע הזה ויחד עם הדמויות שעל הבמה מידרדר אל סופו ההזוי, והמציאותי להכאיב. בעבודה הומור רב ורגעים יפים שנשברים ומפורקים, וכדברי היוצרים - בכל סצנה תנועתית יש משהו רגיל, נורמאלי, שנשבר, מופרע ומוטרד. כל אחד מן המופיעים מציע משהו לצופים - ענת גרגוריו מציעה את גופה, אורי שפיר פורס את ידיו בתנועת תחינה ומבקש מהקהל להשתתף בשירה בציבור של שיר נאיבי המדבר על אחוות אחים ברגעי משבר, ובהמשך מסעו בספינה המטורללת מוביל אותו לבקש מהקהל ומשותפיו ליצירה לקחת חלק בטקס אשכבה שלו עצמו, אותו הוא מנסה לביים שוב ושוב ללא הצלחה.

סשה אנגל, מצדו, מציע אלימות ואגרסיביות שאותן הוא מחניק עד שהן הופכות לרעד השולט בגופו. עוד רגעים מרתקים בעבודה - שיחה על ספת הפסיכולוג שמתרחשת כשהמשוחחים יושבים על כסאות שהושכבו על הרצפה, שימוש במצלמה כאביזר חביב כשהסצנה הופכת לאותה סצנה שלא תיאמן שקרתה באמת של צילום השבוי הפלסטיני על ידי חיילת מג"ב, גיטרה שהופכת לכלי נשק המכוון לקהל, בלרינה עם קוקו עקום שדורשת מהגברים שנושאים אותה באוויר להתאמץ יותר כדי להפוך אותה לקלילה ומושלמת.

הסצנות הקצרות נתפרות היטב זו בזו ויוצרות מסע מרתק, המועבר בשפה בימתית מקורית ומינימליסטית. שפה מלאה ברגש והומור, המוביל לסוף עצוב שהקהל מחויב להשתתף בו, ומבטא בקול רם את תחושת האין מוצא שמרחפת מעל ראשינו.

הלהקה יוצאת לסיור הופעות באירופה. הופעות נוספות בארץ יתקיימו החל מחודש מאי 2012