אל יתהלל הגיבור בגבורתו

שיחק אותה בנימין. הוא לא היה כוכב הכותרות של אירועי השבוע הסוערים - אבל הוא בהחלט זה שהפעיל את החוטים של כוכבי, כוכבני וסליבריטאי תיאטרון הבובות הלאומי. זרק אבן קטנה לביצה הרדודה, ופרץ צונמי.

לפני כחודש, כשבנימין נתניהו בשיא כוחו - המחאה החברתית שככה, המלצות טרכטנברג זחלו לממשלה, גלעד שליט שב לישון בבית, עולם ערבי מאיים על העולם, עולם מערבי מאמץ את הבייבי של ביבי, האטום האיראני - יזם ראש הממשלה את הקדמת הבחירות לראשות הליכוד. מאז עומד מיסטר-תחכום מעל כולם, עם חיוך סופר-מרוצה בחצי פה, משפט פה, נאום משופץ שם, הומור עצמי בפייסבוק, אפס תקשורת פתוחה לא מתוכננת - והיקום עושה בשבילו את כל העבודה.

הנה מעט ממה שקרה רק השבוע: יאיר לפיד נאלץ להיפרד מכיסא מגיש מדורת השבט והתחיל מהר מדי לטעמו בשחיקה הצפויה; ציפי לבני נאלצה להיפרד מעיקשותה ולהקדים את הפריימריס בקדימה; גלעד שליט, סליחה, נועם שליט, חבר לשלי יחימוביץ' והבטיח שלא ישתמש בבנו; במפד"ל יהיה מפקד חברים חדש; סילבן שלום, ליכוד, כבר הבין שביבי שוב צחק והרחיק אותו מהחלום להתמודד מולו; אלי ישי, ש"ס, התחיל לאבד שליטה על הפה.

השבוע גם התחפש נתניהו לשלמה המלך וחתך בין אהוד ברק הביטחוני ליובל שטייניץ האוצרי. לראשון נתן תקציב שמן ומנופח, לשני נתן הצהרה על שקיפות בתקציב הביטחון. את השרים האחרים ריצה באפשרות להתבטא בישיבת הממשלה, יום א' השבוע. שרים שנהנו מכותרות ואיימו שיצביעו נגד קיצוץ רוחבי - הצביעו בעד. מי יעז להצביע, לא חשוב המחיר, נגד חינוך חינם מגיל 3? בהזדמנות חגיגית זו העניק פיסת נחת לאביגדור ליברמן: נתניהו הכניס "מבחן עבודה" לסיוע בסבסוד הצהרונים ועשה את זה, לכאורה, על חשבון החרדים (משפחות רשתות החינוך החרדיות לא זקוקות לסבסוד צהרון - הן מקבלות חינוך חינם לכל היום). זה לא הפריע לו להעניק פיצוי הולם לאריאל אטיאס, שר השיכון: התעלמות מהתנאי "מיצוי כושר השתכרות" ברשימת הקריטריונים לדיור בר השגה. בקיצור, השבוע הוכרז נתניהו מיסטר ביטחון-חינוך-דיור. דוד בן גוריון.

וחוץ מזה, יד הנפץ של היושב במרומים שוב פעלה ועוד בכיר אטום איראני חוסל. ברק אובמה, המאיים מן המערב, מינה יהודי דתי שומר שבת, ג'ק לו, לראש הסגל שלו. נשיאת העליון דורית בייניש כשלה בגיבוש רוב בעד פסילת חוק האזרחות - אשר גרוניס, הנשיא הבא, שהתנגד לפסילה, ניצח אותה. בית הדין הארצי לעבודה אסר על עופר עיני להשבית את המשק. האקר ישראלי קם מול ההאקר הסעודי.

 בנימין נתניהו / אייר: גיל ג'יבלי

בכל זה שולט נתניהו. רק הוא יחליט אם לתת לכולם לחסל זה את זה ולחכות לנובמבר 2013 או להקדים לאביב-קיץ 2012.

רק הערה אחת מעיבה על האושר והתחכום הגדול הזה: פוליטיקה ודעת קהל הם עניין הפכפך, ומערכת בחירות מוכרעת בלי שליטה של יד מכוונת או אסטרטג. ליברמן ידוע כמי שאוהב להיות שר בממשלה, אבל ללכת לבחירות כשהוא באופוזיציה, והוא כבר עושה סימני אי שקט (אומרים שארתור פינקלשטיין, אסטרטג הבחירות שלו, נמצא עכשיו בארץ). אולי גם אלי ישי ירצה לצאת ולהקדים את הבחירות, בגלל אריה דרעי. וחוץ מזה, ההיסטוריה יכולה לחזור. יצחק שמיר, אחרי ועידת מדריד, חשב שהכול בכיס שלו והקדים את הבחירות ל-1992. כמה זמן לפני יום הבחירות פרסמה מבקרת המדינה דאז מרים בן פורת דוח ובו האשמות חמורות על שרים. סיסמת יום הבחירות התחלפה מיד ל"מושחתים, נמאסתם", הליכוד הופל אחרי 15 שנות שלטון, יצחק רבין ניצח. נתניהו היה שם לצד שמיר. ב-96', לקראת הבחירות אחרי רצח רבין, הראו הסימנים והסקרים ששמעון פרס, ראש הממשלה, ייקח את הבחירות. ואז פרצה סדרת פיגועי ההתאבדות באוטובוסים, פרס הופל ונתניהו ניצח. "כה אמר ה'. אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו ואל יהלל עשיר בעשרו" (ירמיהו ט, כ"ב).

stella-k@globes.co.il