דיור בר השגה: החד הוריות לא בתמונה

אם האם החד הורית בחרה שלא להינשא, היא צוברת אפס נקודות בסעיף של ותק בנישואין. בנוסף, אין לה גישה לניקוד בגין שירות מילואים

כשבוחנים את הקריטריונים לדיור בר השגה שהציג אתמול שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, למעשה בוחנים אילו אוכלוסיות עמדו לנגד עיניהם של מעצבי הקריטריונים. אוכלוסייה אחת מצויה שם בגדול: משפחות חרדיות המקימות את התא המשפחתי במהירות ומיד מטופלות בילדים. אוכלוסייה אחרת, כך נראה, לא עמדה לנגד עיני מעצבי הקריטריונים: חד הוריות, כאלה שעובדות, ובעיקר אלה שלא נישאו מעולם.

105 אלף משפחות, 6% מהמשפחות בישראל, הן חד הוריות. זהו ציבור משמעותי. במשפחות חד הוריות, שבראשן לרוב עומדות נשים, יש בממוצע 1.8 ילדים. ב-77.6% מהמשפחות החד הוריות שילדיהן עדיין לא בגירים, האם היחידנית עובדת.

בהגדרת ה"זכאים" לסיוע בדיור בר השגה נאמר: "זוג או יחיד שהינו מעל גיל 35, חסרי דיור, שיעמדו בקריטריונים".

מלשון הצעת ההחלטה עולה לכאורה שאם חד הורית, אשר אינה יכולה להיחשב כ"זוג" מעצם ההגדרה, יכולה להיכנס למשחק רק אחרי גיל 35.

גם אם האם החד הורית היא גרושה, לא לגמרי ברור לפי הקריטריונים אם היא יכולה להציג את שנות הנישואין ההיסטוריות שלה. אם היא בחרה שלא להינשא, היא צוברת אפס נקודות בסעיף החשוב ביותר, של ותק בנישואין. בכל מקרה, מעצם היותה אם חד הורית סביר שהיא בנחיתות מבחינת שנות הנישואין. בנוסף, מפאת היותה אם, אין לה גישה לניקוד בגין שירות מילואים.

יש מה להבהיר ולתקן בקריטריונים, אפוא, לטובת המשפחות החד הוריות.

צרו איתנו קשר *5988