הדיכוי המוניטרי של הדולר

בקיץ כתבתי תיאוריה לגבי החוב האמריקני, בא ברננקי השבוע והוכיח שניחשתי נכון. וגם: S&P

האירוע הכלכלי החשוב בימים אלה, היה הודעתו של בן ברננקי (ראש הפדרל רזרב) על המשך מדיניות הריבית האפסית עד סוף 2014. ברגע ההודעה, נרשמה מייד התגובה החיובית של נכסי הסיכון, אבל למיטב ידיעתי אף אחד לא הצביע על כך שהמהלך הזה הוא הוכחה לתיאוריה שכיניתי בשם "דיכוי מוניטרי", שהצגתי כאן ביולי 2011 תחת הכותרת "ברננקי תכנן הכול מראש".

הבה נחזור בקצרה על עקרונותיה של אותה תוכנית, המהווה, לפי תפיסת הפד', את הפתרון לבעיית החוב האמריקני:

  • ראשית, שחיקה מתמדת של המטבע שבו נקוב החוב (דולר), על מנת להקטין את ערכו הריאלי (רוב החוב אינו "צמוד" למדד המטבע).
  • שנית, גלגול החוב קדימה עוד ועוד, בעלות מימון נמוכה ככל האפשר, עד שיקטן על ידי החזרים מצמיחה עתידית, או מאירוע כלכלי חיובי בלתי צפוי.

איך עושים זאת? מבצעים "הרחבה כמותית" (QE - קנייה של אג"ח מדינה, על ידי הפד או המערכת הבנקאית, במימון כסף יש מאין היורד בערכו), ובו זמנית מייצרים ביקוש מתמיד לאג"ח הממשלתי ידי משברים יזומים, או מקריים (אירופה), חקיקת חוקים, תקנות, כללים, וכו' כל אלו מחייבים גופים פיננסים ציבוריים, ופרטיים, להמשיך לקנות את אותם אגח"ים בנוסף לקניות המגיעות מן המדינות המייצאות לארה"ב (סין, יפן ועוד).

התחייבותו החדשה של בן ברננקי לשמור על ריבית אפסית לעוד שלוש שנים, מהווה חלק עיקרי בתהליך הזה, והפעם באופן גלוי.

תוכנית Operation Twist, המתקיימת עדיין בימים אלו, מורידה את תשואות האג"ח הארוך על ידי קנייתו בעזרת מכירת אג"ח קצר יותר. QE המחויב מן ההבטחה האחרונה לגבי הריבית, יוריד את התשואה הקצרה. כך, כל תוכניות אלו יחד, יורידו את עקומת התשואות כולן לדרגה מלאכותית נמוכה במיוחד, ותאפשר את הקטנת עלות המימון הכולל של החוב המתגלגל.

שימו לב לרמה שבה הגענו באג"ח 10 השנים:

משה שלום 10 שנים
 משה שלום 10 שנים

(מקור הגרפים בסניף סנט לואיס של הפד)

הדבר המצחיק, ואולי הוא בעצם העצוב הוא שהפד מבסס את מדיניותו על פרמטרים שהוא שולט בהם בעצמו, וכך יכול לתרץ כל מהלך בנתונים אוביקטיביים לכאורה. אלא שהם אוביקטיבים רק לכאורה.

מסתבר שאחד הפרמטרים החשובים, אשר הפד בעצמו עוקב אחריו, הוא "מדד הלחץ" (Stress Index) שהוא בעצמו מייצר. בין מרכיבי המדד תוכלו למצוא את תשואות האג"ח, שהפד מבצע בהם את המניפולציה שהזכרתי, את תשואות אג"ח החברות המושפעות מאוד מכל התהליך, את עקומת התשואות, וכמובן ייצוג נכבד למניות ונגזרותיהן.

אין פלא שאחרי כל כך הרבה מאמצים, הגרף של מדד הלחץ מראה שיפור מסוים, למרות שאנו עדיין רחוקים מן הרמות הנמוכות, שהמדד הזה הגיע אליהן אחרי מיתון 2000-2003:

משה שלום מדד הלחץ
 משה שלום מדד הלחץ

תאמרו מייד, אבל אין אינפלציה. איך נשחק החוב במצב של אינפלציה נמוכה כל כך? לא אתווכח כאן עם הכלכלנים המקבלים כאמת מוחלטת את נתוני הממשל.

לצורך כך אפנה אתכם לאתר Shadowstats.com. אבל אפילו אם ניקח את נתוני הממשלה עצמם, נראה כמה האינפלציה חייה, ובועטת. במיוחד אם נחשוב עליה כמשהו מצטבר.

ראו בעצמכם את הגרף הבא המייצג את עקומת מדד המחירים לצרכן:

משה שלום אינפלציה
 משה שלום אינפלציה

למי שיטיל ספק בקיומה של תוכנית "הדיכוי המוניטרי", אציג עוד גרף, אשר באמת מדבר כאלף מילים, והוא גרף גידול בסיס הכסף מאז 2002 ועד עכשיו:

משה שלום בסיס הכסף
 משה שלום בסיס הכסף

למדיניות "הדיכוי המוניטרי" יש כבר מספר תוצאות ברורות:

  1. היא מורידה בהדרגה את ערך המטבע, ובכך מבטלת אט אט את תכונתו כשומר ערך.
  2. היא דוחפת אנשים, הרוצים להישאר בנכסים סולידיים, לכיוון נכסים מסוכנים יותר, ובכך מסכנת אותם בספקולציה לא מתאימה למצבם החברתי או הגילי.
  3. היא מייצרת ירידה בחסכון, ועלייה בצריכה. זה נשמע אולי חיובי, אבל חברה שאינה חוסכת, צורכת עכשיו את מה שהיא אינה צריכה, וזאת יל ידי חוב נוסף.
  4. לבסוף היא מונעת הון מן הסקטור הפרטי, כי הרבה מאוד כסף שהיה משתחרר להשקעות וליזמות ילך לתוך גלגול החוב הציבורי.

ואל תטעו. בימים אלו אנו רואים צורות שונות של QE (נגזרת של מדיניות הדיכוי הפיננסי) מבצועות גם באירופה (LTRO של דראגי), בבריטניה (QE רשמי של 250 מיליארד), בסין (לא יודע כמה), ולמעשה בכול מקום שהבנקאים המרכזיים יכולים.

זה הרקע למה שאנו רואים בשווקים הפיננסיים בתקופה האחרונה, ובמיוחד בשוק האג"ח הקונצרני, ובמניות. המרוץ אחר התשואה הפך להיות המוסכמה אצל כל מנהלי הכספים, כי כולם מאמינים בכוחו של הפד, ושל הבנקים המרכזיים, לקיים את הבטחתם. כמו שציינתי בעבר פעמים רבות, רק עלייתם של פוליטיקאים, אשר ימנעו המשך מדיניות זו, תוכל לשנות זאת. בינתיים אין כאלה באופק.

לבסוף סקירה קצרה של מדד S&P500

משה שלום סנופי
 משה שלום סנופי

הגענו לנקודת ההכרעה

כל מה שכתבתי לעיל היה גורם חשוב להגעת המדד לסביבה בו הוא נמצא כרגע. ראינו גם אלמנטים טכניים חיוביים כמו ביצוע "חציית הזהב" Golden Cross בכול שלושת המדדים העיקריים, קיבלנו איתות חיובי על פי תיאורית דאו (שיאים חדשים הן בדאו התעשייתי, והן במדד התעבורה), וראינו עלייה משמעותית בכניסה של כסף חדש לבורסה.

את כל זה ראינו במסגרת ראלי השנה הקודמת (החל מה-4 לאוקטובר), וזה של תחילת השנה החדשה, כאשר היה גם צורך להשקיע כספים חדשים המגיעים לתוכניות הפנסיה למיניהם. סופו של דבר, המדד ביצע בינתיים את כל שלבי היתד, שתיארתי כאן בשבועות האחרונים. סדרת הגלים Abcde נראית עכשיו כמושלמת, וכמוכנה להיפוך מטה.

עדיין אין אף סימן לכך, חוץ מירידה קטנה בכמות הכסף, הנמדדת בעזרת אינדיקאטור ה-CMF (2 סגול(. רק חצייה מטה של קו המגמה הכחול, המהווה את הגבול התחתון של היתד, תיתן לי סימן ראשוני של ממש. ירידה מתחת ל-1290 חייב להיות ההמשך לכך, וירידה מתחת ל-ממוצעים 50 ו-200 יהוו את המסמר האחרון, לאישור שינוי משמעותי.

אם חלק, או אף אחד מכל אלו לא יקרה, והמדד אכן יעבור את 1370 (בסגירה שבועית), יהיה עליי, ועל כל מי שסופר את התנועה בצורה דומה לי, לשנות את הספרור למשהו הרבה יותר אופטימי.

לסיום אני רוצה להדגיש שוב שתי נקודות

  1. בכול מקרה, על המשקיע או הסוחר לפעול על פי כללי המגמה, וכרגע היא עולה ללא עוררין.
  2. בעיית החוב בעולם המערבי אינה נפתרת אלא מחמירה, ולכן, כל הנעשה הוא למעשה דחייה נוספת של הפתרון, וזאת על ידי הכוח ההרסני של ההדפסות, וההזרמות, המתקיימות עכשיו באופן גלובלי.

  • משה שלום ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
  • ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988