ההסתדרות: הסכם עם המעסיקים על עובדי הקבלן

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות שרגא ברוש הגיעה למתווה מוסכם עם ההסתדרות בראשות עופר עיני, לפתרון סוגיית עובדי הקבלן. כך נודע ל"גלובס".

ע"פ המתווה, עובדי ניקיון המועסקים ע"י קבלנים במשרה מלאה עם ותק של שנה-שנתיים לפחות, ייקלטו כעובדים מן המניין בעבודה. תנאי יתר עובדי הקבלן יושוו לאלה של העובדים המקבילים להם ככל הניתן, כדי ליצור תמריץ שלילי להעסקה בידי קבלנים.

ההסכמה העקרונית הזו עדיין לא מספיקה בשביל לעצור את השביתה המתוכננת למחר, שכן באוצר מתנגדים לפי שעה למתווה המדובר. ע"פ הערכות, רה"מ בנימין נתניהו יתערב הלילה במשבר בניסיון לפשר בין הצדדים - שטייניץ ועיני, אשר מקיימים מו"מ לתוך הלילה.

"הפגישה עם שר האוצר נועדה לצמצם את הפערים הגדולים שעליהם לא הצלחנו לגשר במשך 3 חודשים", טוען יו"ר ההסתדרות עופר עיני.

עיני שקיים מספר דיונים מקבילים גם עם משרד וגם עם הסקטור הפרטי, טען כי הוא מקווה לעקוף את האוצר ולהגיע להסכמה מול המעסיקים הפרטיים ועל ידי כך לסיים את איום השביתה עוד הליילה.

"הייתי רוצה להגיע להסכמה גם עם הממשלה, אך כנראה ששר האוצר החליט להיכנס אל הבונקר ולאטום את האוזניים והלב, למרות שמדובר בעובדים הכי חלשים במשק שמקופחים כבר במשך שנים". דיברי עיני. "מה ששטייניץ הציע זה שווה לטפס, הוא הציע שעובדי הקבלן יקבלו תוספת של 20% בשכר - מעט מידי ומאוחר מידי ומבחינה ריאלית תימחק לגמרי בעוד מספר חודשים".

מתווה ההסכם טעון עדיין אישור של לשכת התיאום, כאשר ההתנגדות המרכזית בתוך הלשכה מגיעה באופן טבעי מאיגוד חברות הניקיון. למרות ההתנגדות הזו, מקור בכיר טוען כי הלשכה צפויה לאשר את המתווה ואילו חברות הניקיון יצטרכו "להתאים את עצמן" לשינויים ולהציע שירותים נוספים בעלי ערך מוסף כדי להמשיך להתקיים. ברוש, כך נודע, התנגד תחילה לסעיף של קליטת עובדי הניקיון, אולם הבין כי עיני צפוי להתעקש על כך.

בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב כי שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן. "ניתן לשפר את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן מבלי להשבית את המשק ולשבש את חיי האזרחים. אין פתרון קסם לבעיות העסקה שנוצרו כאן במשך עשרות שנים, ואפשר לפתור את הנושא בהידברות. המשק הישראלי נמצא במצב רגיש וזה לא הזמן לסכן את היציבות שהשגנו בעמל רב ובשיתוף פעולה בין הממשלה להסתדרות מול קריסת כלכלות מובילות בעולם".

"תרגיל" דומה בתחילת השנה

במשך שלושת החודשים האחרונים התנהל מו"מ משותף שכלל את המעסיקים, ההסתדרות והמדינה, בכוונה להגיע להסכם משולש. בימים האחרונים הבינו ראשי ההסתדרות ולשכת התיאום של המעסיקים כי מוטב להגיע להסכם ביניהם, מה שיפעיל לחץ על המדינה לאמץ אותו. הסכם כזה צפוי להביך את האוצר, שיתקשה לדבוק בטיעון שלפיו המעסיקים בישראל ייפגעו מהמהלך, בעוד שהמעסיקים דווקא תומכים בו.

המעסיקים וההסתדרות נקטו "תרגיל" דומה בתחילת השנה הקודמת כשחתמו על הסכם משותף להעלאת שכר המינימום על אף התנגדות האוצר, וכפו לבסוף על המדינה לקבל את ההסכם כלשונו בעקבות איום בשביתה מצד ההסתדרות. כמו במקרה של שכר המינימום, גם הפעם המעסיקים וההסתדרות צפויים להתנות את יישום ההסכם בהוצאת צו הרחבה מצד משרד התמ"ת או בחקיקה מצד הכנסת, כדי שיחייב את כלל המעסיקים במשק לרבות מדינת ישראל.

"הצעה הוגנת"

גורם באוצר הודה בשיחה עם "גלובס" כי הסכם כזה בין המעסיקים להסתדרות צפוי להפעיל "מנוף של לחץ" על האוצר, אך הוסיף כי אין זהות אינטרסים בין המעסיקים הפרטיים לבין ממשלת ישראל כמעסיקה, ולכן יש מקום להסכמים נפרדים בין המגזרים. עם זאת, באוצר מזהירים מפני ניסיון להתנות את ההסכם בין המעסיקים להסתדרות בחקיקה או בצו הרחבה. לא מן הנמנע כי באוצר יעשו הלילה צעדים נוספים לקראת פשרה, מתוך הבנה כי הסכם משולש יהיה טוב יותר מהסכם בין שני צדדים שייכפה על המדינה לבסוף.

מוקדם יותר היום נפגשו עיני ושטייניץ בלשכת האחרון בירושלים, אולם הפגישה הסתיימה ללא תוצאות. השניים קבעו להיפגש שוב ב-21:00, ועד אז הצוותים המקצועיים של שני הצדדים המשיכו להתנהל ביניהם. בתוך כך, שרגא ברוש ניסה היום לערב את רה"מ נתניהו, שצפוי להיכנס לתמונה רק אם הפגישה הנוספת בין שטייניץ לעיני תיכשל.

באוצר שבים ומציינים כי הם הציעו "הצעה הוגנת" שתכליתה שיפור תנאיהם של עובדי הקבלן כחלופה לקליטתם. הכוונה היא לתוספת של כ-25% לשכרם של עובדי הניקיון והאבטחה בפריסה ל-3-5 שנים. בהסתדרות לגלגו על ההצעה בטענה כי ממילא התוספת הזו תיבלע עם עדכון שכר המינימום במשך השנים, וגורם באוצר הבהיר כי המשרד מוכן כי חלק מהתוספת יהיה מעל שכר המינימום בכל מקרה.

מעובדי ניקיון ועד פסיכולוגים ומורים

כשמדברים על עובדי קבלן, לרוב חושבים על עובדי ניקיון ושמירה, לבושים חלוק או אפוד זוהר עם שמו של הקבלן עליו. בפועל, עשרות אלפי עובדים מועסקים כיום כעובדי קבלן לכל דבר ועניין, גם כשמדובר בעובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אחיות, מורים, מדריכים, עובדי ייצור ואנשי מכירות. השיטה הקבלנית הפכה "יצירתית" במיוחד בשירות המדינה, בעיקר לאחר שעבר הסעיף לחוק חברות כוח אדם, שקבע כי אין להעסיק עובדי כוח אדם מעל תשעה חודשים. העסקת עובדים של חברות כוח אדם אכן הופסקה כמעט לחלוטין על ידי המדינה, אולם זו התחכמה והעסיקה אותם על ידי "קבלני שירותים" - כאלה שהחוק לא חל עליהם בפרקטיקה.

העסקת עובדי הקבלן החלה בשנות השבעים דווקא במפעלים שהיו בבעלות ההסתדרות. הוועדים הגדולים העדיפו כי את העבודות השחורות יבצעו קבלנים, ובדרך דאגו לדרוש תוספות שכר עבור הסכמתם לעצם השיטה. רק בשנים האחרונות הבינו הוועדים כי השיטה הזאת הפכה למגיפה, והיא מאיימת עליהם ועל העבודה המאורגנת בכלל. המעסיקים, מצדם, משתמשים כיום בהעסקה קבלנית גם במקומות עבודה שאין בהם הסכמים קיבוציים ובטח שלא קביעות, כדי לחסוך בכסף ולהימנע מיחסי עובד-מעביד. בחלק מהמקרים מדובר בהחלטה לגיטימית להתקשר עם קבלן כדי להימנע מעיסוק שלא בליבת העסק, אולם במקרים רבים מדובר בלב לבו של העסק. על פי הערכות, כ-10% מהעובדים במשק מועסקים על ידי קבלנים וחברות למיקור חוץ - שיעור גבוה מהמקובל בעולם. בחלק ממשרדי הממשלה, שיעור עובדי הקבלן מגיע לכדי 25%.

 מי שובת