גבי מים במדבר

בורות רמליה, ברגל או ברכב שטח

עונה מומלצת: חורף ואביב

התאמה: למשפחות

קושי מסלול: קל

אורך מסלול: שלושה קילומטרים וחצי

משך מסלול: כשעתיים

מפה: מפת סימון שבילים מס' 15 "הנגב התיכון" (מהדורה מעודכנת - 2006)

איך מגיעים: מבאר שבע נוסעים דרומה בכביש 40. חולפים על-פני שדה בוקר ומגיעים לעבדת. חונים במתחם תחנת הדלק

ציוד נדרש: נעלי הליכה, שלושה ליטרים מים לאדם, כובע, קרם הגנה משמש

בורות רמליה הסמוכים לעיר העתיקה עבדת קשורים כנראה לעברה הקדום של העיר, שבראשיתה לא הייתה אלא תחנת דרכים על דרך הבשמים הנבטית. הנבטים היו אשפים בכל הקשור למציאת אתרים טובים להקים בהם בורות מים ובהסוואתם, דבר שעבור נוודים מדבריים כמותם היה חשוב לקיומם.

מתחנת הדלק חוצים בזהירות את הכביש מערבה. בעברו האחר של הכביש מתחילה דרך עפר שסימון השבילים שלה שחור. הדרך, המתאימה גם לרכבי שטח, מישורית ונוחה. ממול, מעבר לערוצו הרחב של נחל צין, מתנשא מצוק רחב שבתחתיתו מערות חצובות. החורשה משמאל לדרך היא חלק מחוות ניסיונות חקלאיים לשחזור שיטות חקלאות קדומות. מובילה אליה דרך המסומנת בסימון שבילים אדום, הפונה שמאלה. אף שהשטח שבו הולכים נהרס במידה רבה, עדיין ניתן לראות בו שרידים של טראסות חקלאיות. בין העצים הנטועים כאן כיום יש גם עצי פרי שונים.

כדי להגיע אל בורות רמליה יש לחצות את ערוץ נחל צין. מים זורמים כאן רק בעקבות גשמים, אך הם נקווים במקומות שונים ויוצרים גבים שוקקי חיים. הזרימה כאן הייתה גם מקור המים שממנו מולאו הבורות. לאורך הערוץ צומחים צמחי מדבר שונים, שחלקם, כדוגמת כתלה חריפה ואכילאה ריחנית, מפיצים ריח חריף.

המערות החצובות הן ככל הנראה שרידים של כוכים שנחצבו לצורכי מגורים בתקופה הנבטית. למרגלות המערות נחבאים כמה בורות מים, באחד מהם נשמרים מים במשך רוב ימות השנה. על מנת למנוע את התמלאות הבורות בסחף, הם נחצבו מעט גבוה מהערוץ. מי השיטפונות הוטו אל פתחיהם בתעלה בעלת שיפוע מתון, שהאטה את זרימת המים והשקיעה סחף. הפתח עצמו צר על מנת להקטין את הסיכויים שיתגלה ועל מנת לצמצם את מידת ההתעפשות של המים ואת התאדותם.

מבורות רמליה חוזרים באותה דרך. ממול נראים שרידיה של עבדת. בכניסה לעיר נמצאת גת עצומה מהתקופה הביזנטית. דרכו בה את הענבים שמקורם בחלקות החקלאיות החרבות שאותן חוצים.

צרו איתנו קשר *5988