הנקראות ביותר

"אם חרדי קנה דירה במודיעין בזכאות ב-700 אלף שקל, מכר אותה במיליון וקנה בקריית ספר, מה רע?"

היזם יקי רייסנר, הבונה לקהילה החרדית: "כוח הקנייה של החרדים - 400-500 אלף ש' לדירה" ■ "אין היום דירות לחרדים; לא באלעד, לא בבני ברק, לא בבית שמש, הכל גמור" ■ "אטיאס דפוק מכל הכיוונים, בתקשורת החרדית שוחטים אותו"

"אני לא רוצה לעשות יחסי ציבור לציבור החרדי. הם עושים את זה מספיק טוב לעצמם", אומר יקי רייסנר, מנכ"ל חברת רייסדור מקבוצת צ.לנדאו, בן 33 ובעל יותר מעשור שנות ניסיון ופעילות בנדל"ן. "במציאות, זו אוכלוסייה גדולה מאוד שגם לה צריך למצוא פתרון", הוא אומר, על החרדים שמקרבם הוא בא בעצמו ושעבורם גם בנה כבר פרויקטים במספר לא מבוטל.

"אם תפתח עיתון חרדי, כמה שתדפדף - לא תמצא מודעות נדל"ן", מבטיח לנו רייסנר, "לחרדי אין משרד מכירות שהוא יכול לדפוק בדלת ולשאול כמה עולה דירה. קח את אלעד אין דירות, קרית ספר, בית"ר, בית שמש - הכול מלא ואין דירות. היום אנחנו לא מבצעים אף דירה לחרדים. בית שמש גמור, בני ברק גמור. בבית שמש בנינו 500 יחידות, מתוכם 150 ביזמות שלנו. בציבור החרדי אין פרויקטים. המצוקה היא מצוקה אמתית".

- ואין פרויקטים חדשים?

"אין. מחכים לעיר החדשה חריש. אטיאס משדר שזה יקרה בסוף השנה. בינתיים, נכון להיום, למשפחה חרדית שרוצה לקנות דירה חדשה - אין איך ואין איפה".

ריינר לא מוצא פסול בכך שזכאים לדירה רוכשים אותה במחיר מוזל ומוכרים אותה אחר כך במחיר השוק, והוא מתייחס למקרה במודיעין, שתפס כותרות בשבוע שעבר. "קנו את זה זכאים. אפשר להתווכח על הקריטריונים, אבל נכון להיום הם זכאים. אין חוק שאסור לחרדי לקנות במודיעין. אז אותו איש קנה בזכאות במודיעין ועכשיו הוא לא רוצה לגור שם כי זו שכונה חילונית, וגם החילוני שגר שם לא רוצה אותו, אז הוא מוכר. מה עשה? קנה דירה בזכאות ב-700 אלף שקל במודיעין, והיא שווה היום מיליון, מכר אותה וקנה שלושה חדרים בקרית-ספר במיליון, לא דרך זכאות. מה עשה רע? הוא זכאי לדירה".

- מבחוץ זה נתפס כמו "סיבוב" על חשבון החילוני שאינו זכאי.

"אם הוא דפק את החילוני שהיה יכול לקנות, זה סימן שהקריטריון לא טוב. אבל הביקורת לא היתה כלפי הקריטריון אלא כלפי האיש. אותו חרדי שקנה, שעומד בקריטריונים ואין לו מקום אחר שיכול היה לקנות בו".

רייסנר מספר שבצל הביקורת הקשה שמפנים כלפי אטיאס החילונים, גם בחצרו שלו, לא מניחים לשר: "אטיאס יוצא דפוק מכל הכיוונים. התקשורת החילונית אולי תוקפת אותו, אבל תפתח את התקשורת החרדית ותראה שמה שקורה בתקשורת החילונית זה משחק ילדים. בעיתונות החרדית, שוחטים לו את הצורה. על העדפת יוצאי-צבא, על הורדת הקריטריון של מספר הילדים ועל הניקוד".

- מה דעתך על הקריטריונים החדשים, שכאמור נותנים עדיפות לוותק נישואין?

"הוויכוח הציבורי על הקריטריונים עקר לגמרי. החרדים צודקים שאין להם פתרונות, עם הנתון הזה אי אפשר להתווכח. לא צריך זכאות, לא צריך נקודות, צריך מקום לחיות. זה טוב לשני הצדדים - החרדים רוצים לחיות בגטו. אם יפעילו את הקריטריונים בראש העין, אז חרדי יוכל לשלם 900 אלף? אם יעשו דירות בחריש, הקריטריונים רלוונטיים? קריטריונים זה טוב לפוליטיקה, לכותרות בעיתונים, אבל תכלס, הציבור החרדי צריך 4,000 יחידות דיור חדשות בכל שנה. זאת האמת. והחרדים לא מתפנקים, לא דורשים רק באזור מסוים, הם רק מבקשים - פתרון זול. למדינה יש קרקעות תקועות באזור באר שבע? שיתנו אותן לחרדים. רוצים לאכלס את הדרום? בבקשה - זו הזדמנות טובה לשני הצדדים. אבל בתקשורת ממשיכים להתווכח על קריטריונים".

- עובדה שהחרדים עצמם מבכים, כך לדבריך, את הקריטריונים החדשים.

"נוח לחרדים להתחפר בוויכוחים האלה, כי הוויכוח מסתיר את הבעיה האמתית, והבעיה האמתית היא כסף. אם יציעו לחרדים פתרון ב-850 אלף שקל דירות בראש העין, תהיה קטסטרופה, כי אין מי שישלם את זה. יכולת הקנייה שלהם נעה בין 400 ל-500 אלף שקל".

- אולי אם החרדים ישתלבו בשוק העבודה, היכולת תעלה.

"החילונים לא יצליחו בשום דרך לכפות על החרדים לצאת לעבודה. זה לא יקרה באמצעות חוקים, בדיוק כמו שלא הצליחו לגייס אותם לצבא, באופן הזה. החילונים צריכים לעצום עיניים ולתת לחרדים לעבור את התהליך לבד, זה יקרה באופן טבעי".

- אבל החילונים רוצים שוויון, בזכויות ובחובות.

"בדיוק. אבל זה לא קשור לנדל"ן, זה קשור לפוליטיקה, וההרגשה היא שרוצים בכוח, זו כפייה חילונית, במקום תהליך טבעי. המחיה התייקרה גם עבור החרדים, גם הם לא יכולים כבר לחיות ב-2,000 א 3,000 שקל כמו פעם, וזה ידחוף אותם לעבודה ולהשכלה חילונית. זה כבר קורה. ראית את מכללת קריית אונו? בתוך עיר חילונית יש פתאום קמפוס חרדי. זה תהליך טבעי והחרדים יהיו חייבים לעבור אותו".

סכנה לבעלי קרקע

אם נחזור לרגע לנדל"ן, מה שמאחד את כולם הוא מחירי הדירות הגבוהים. רייסנר מרגיש שהמצב בשטח משתפר - "הכוח חזר לקונים", הוא חוזר על דברים שאומרים רבים.

- באיזו מידה?

"היום, אדם שרוצה למכור קרקע צריך להידפק על דלתות היזמים. לפני שנה התדפקו יזמים על דלתות בעלי המגרשים, ואם הציעו 10 מיליון, אז בעל הקרקע ביקש 20 ובסוף היה מוצא את קבוצת הרכישה המטומטמת ששילמה 17. היום, בעל הקרקע מבקש 10 ואם היזם לא עונה לטלפון, אז המתווך אומר שאפשר לרדת ל-9.5, היזם אומר '7 אני לוקח', בעל הקרקע משיב בשלילה ואז חוזר ומציע משהו באמצע".

- בעלי הקרקעות הפנימו את זה?

"בעלי הקרקעות מורידים מחירים, אבל זה עדיין לא שוק שפוי. הם מסתכלים על המכרז הקרוב ואומרים אם אחד קונה פה ב-450 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור, אז אין סיבה שלא יקנו אצלם ב-480 אלף. בסוף החודש יתפרסמו תוצאות מכרזי המינהל, ואני מוכן לחתום שנגלה 25% ירידה".

- ירידת מחירי הקרקעות מגלמת סכנה אמתית לחברות שרכשו בשנים האחרונות קרקע במחירים גבוהים. חברות שציפו שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ועל הבסיס הזה רכשו קרקע יקרה.

רייסנר מסכים: "חברות שצמחו בשלוש השנים האחרונות עכשיו בבעיה". לדעתו, חברה שצמחה במשך השנים, מכרה דירות ברווח וצברה את הכסף, יכולה היום לבחור אם להחזיק דירות ולחכות, או למכור במבצעים ולהרוויח פחות. "החברות הגדולות יכולות בהחלטת הנהלה אחת לדחות בעשר שנים את הפרויקט, ונגמר הסיפור", כדבריו.

- נראה יזמים נופלים?

"אני לא מאמין שייפלו, כי הבנקים פעלו באחריות. מה שיכול לקרות הוא שהבנקים יכוונו ליזמים אקדח לרקה, ויכתיבו להם את הקצב: הורדת מחירים, גם במחיר הפסד. בעניין הזה אפשר להצדיע למערכת. הנה - השוק שהגיע לשיא יורד, ואין נפילה אחת".

- אולי אנחנו בתחילת הדרך.

"אז אולי לקטנים כן, אבל גם אם הם יפלו, הבנק ימשיך את הפרויקט. חברות קטנות שצמחו רק מהעלייה האחרונה ורצו כמו משוגעות לעוד ועוד מגרשים, אכן נמצאות בבעיה".

"בעפולה, בבאר שבע, באילת"

רייסנר טוען שהעדר פתרונות דיור לאוכלוסייה חרדית, דוחף אותה למצוא חלופות בתוך מלאי הדירות הקיים. אחת הדרכים היא זיהוי מקום שיש בו מצבור דירות זולות יד שנייה בשכונות ישנות בערים הוותיקות וקניית כמות גדולה, שתהפוך - הלכה למעשה - את האזור למתאים להתיישבות חרדית. כמשל, הוא מספר על שכונות חילוניות בעפולה שחרדים הגיעו אליהן וקנו בהן 400-500 יחידות דיור.

השיטה, לדבריו, היא שממנים אדם אחד מהחסידות ורק לו מותר לקנות דירות באותו מתחם. אותו אדם יושב בבני ברק, הוא אפילו לא בא לראות את הדירות. בכלל, אסור לו לבקר בעפולה, כדי שלא ישימו לב שחרדים התחילו להסתובב בשכונה ולכן הוא קונה בעזרת שליחים עוד ועוד דירות, במחיר 400 אלף שקל. "אם 100 חרדים יקנו ויתחילו לעבור לשם, החילונים מיד יקפיצו את המחיר ל-500-600 אלף שקל", טוען רייסנר, והוא יודע גם מה יבוא מיד בהמשך: "אז גם מגיעה הכותרת הבאה בערוץ 2: חרדים השתלטו על שכונה. מי רוצה להשתלט עליכם? תנו את חריש. החרדים רוצים לגור יחד. הם לא רוצים לגור בתוך שכונות חילוניות".

- תהליכים כאלה כמו שתיארת בעפולה קורים בעוד מקומות?

"כן. זה קורה בבאר שבע. אני שומע גם על משפחות חרדיות שקונות באילת. הן לא מעוניינות לגור באילת, אבל התשואה טובה לשכירות, אז הם קונים, משכירים ושוכרים דירה בבית שמש. החרדים מוצאים פתרונות ואי אפשר לחנוק אותם ולהגיד: אין פתרונות אחרים. צריך לעזוב את הקטע של הכסף, ואת הקריטריונים ואת הסיוע. צריך לתת מקום - וחריש זה הפתרון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות