"רוב המשקיעים מחפשים בטעות אפליקציות סקסיות"

יאיר גולדפינגר ודב מורן דיברו היום בכנס לנדמרק: "אנחנו צריכים חברות שיכולות לספק יותר מאשר מו"פ" ■ בת' קומסטוק מ-GE שהשתתפה בכנס: אנחנו לומדים מבטר פלייס

נציגים בכירים של ענף ההיי-טק הישראלי השתתפו היום בוועידת ה-Dealmakers של קרן לנדמרק. במסגרת אחד הפאנלים, שקיבל את השם "מתי למכור ומתי לבנות?", דיברו דב מורן ויאיר גולדפינגר על הסיכוי להקמת חברת טכנולוגיה גדולה בישראל. את הפאנל הנחה אהרון מנקובסקי, שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו ויו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי, ששאל את הנוכחים האם צריכה לקום בישראל חברה גדולה.

דב מורן מכר את אם-סיסטמס לסנדיסק תמורת כ-1.6 מיליארד דולר, הקים בהמשך את יצרנית הטלפונים הניידים מודו, שסיימה את דרכה בסוף 2010 וכיום הוא מעורב במספר סטארט-אפים. לדברי מורן, "מצד היזמים זה אולי נכון למכור, אבל מנקודת המבט של ישראל אנחנו צריכים חברות שיכולות לספק יותר מאשר רק מו"פ, אלא גם שרשרת ערך מסביב. השרשרת הזו נשברה לפני כמה שנים ואנחנו כמדינה מפסידים".

הרזומה של גולדפינגר לא פחות מרשים. הוא היה מעורב במספר אקזיטים כגון מכירת Jajah לטלפוניקה ב-210 מיליון דולר, מכירת דוטומי לפני כחצי שנה לוואליו-קליק תמורת כ-300 מיליון דולר, וכמובן העסקה המיתולוגית למכירת ICQ ל-AOL. "אני לא חושב שיש תשובה פשוטה לזה, ואני לפחות לא עשיתי מחקר בנושא", אמר גולדפינגר, "אני לא בטוח שמבחינת הכלכלה המקומית לא עדיף שיהיו פה דווקא יותר חברות זרות גדולות, כגון אינטל או סיסקו".

הדיון עסק בסוגיה נוספת - לאיזה חברה יש סיכוי להפוך לגדולה? כיום, מסתבר שכ-35% מההשקעות הן בחברות אינטרנט, למרות שההצלחות הגדולות, בראיה היסטורית, נרשמו דווקא בחברות שפעילות בתחום התשתיות, למשל שבבים או תוכנה.

גולדפינגר, שנחשב לאחד מיזמי האינטרנט המובילים הציג עמדה מפתיעה: "אני חושב שהבסיס צריך להיות הטכנולוגיה הישראלית", אמר, "יש טעות שרוב המשקיעים עושים שזה להשקיע בתחום האפליקציות הסקסיות. אני כמשקיע הייתי מתרכז בחברות שמפתחות טכנולוגיה מהפכנית ופחות בתחומים שמבוססים על תוכן. הסיכוי שתצמח פה פייסבוק הוא קרוב לאפס".

לדברי מורן: "מה שבאמת חשוב לדעתי הוא האנשים ולא התחום".

חדשנות הפוכה ב-GE

אחת המשתתפות הנוספות בכנס לנדמרק היא בת' קומסטוק, סגנית נשיא לשיווק בתאגיד ג'נרל אלקטריק.

בראיון בלעדי ל"גלובס" סיפרה קומסטוק על המגמה שזכתה לכינוי "חדשנות הפוכה": מדובר במוצר קיים שמסירים ממנו אלמנטים מסוימים על מנת להוזיל אותו כך שניתן יהיה למכור אותו במדינות מתפתחות.

"לא בכל המדינות יש היום ביטוח רפואי ממשלתי מקיף וגם כשיש, החלק שמשלם הצרכן הולך ועולה", אמרה קומסטוק, שאחראית בין השאר על מיזם החדשנות Healthymagination בארגון, "כתוצאה מכך הצרכן הופך בהדרגה לצרכן מתוחכם ומודע יותר".

קומסטוק דיברה בראיון על התחום של גאדג'טים בריאותיים. "השקענו יחד עם אינטל במערכות בתחום הרפואה הביתית. אחת הדוגמאות היא טאבלט שדרכו הרופא יכול להנחות את הצרכן בטיפול ולוודא שהדברים נעשים נכון.

"בכנס CES האחרון בלאס ווגאס, שמוקדש למוצרי אלקטרוניקה לצרכן, היה לראשונה מתחם ענק בתחום הבריאות. צרכנים היום מאוד מעוניינים לנטר את עצמם ולהכיר טוב יותר את גופם, בעיקר צרכני הספורט".

קומסטוק סיפרה כי התרשמה לטובה מהפעילות של GE בישראל ומהיזמות בישראל באופן כללי. "אתם תרבות מאוד אנרגטית, אופטימית, עם תחושת יכולת. גם שיתוף הפעולה והנטוורקינג הם ברמות מאוד גבוהות. זה מתאים לאנשים שיודעים להתקבץ כדי לעשות דברים והם נחושים לגרום לדברים לקרות".

קומסטוק הייתה חלק משמעותי משיתוף הפעולה של GE עם בטר פלייס, חברת התשתית למכוניות חשמליות של שי אגסי והאחים עופר.

"אנחנו לומדים מהם לא רק על טכנולוגיות של בטריות אלא גם על מודלים עסקיים", היא אומרת. "יש להם, למשל, פטנט כמו רינגטון על המכונית. הם מאתגרים אותי לחשוב על השוק אחרת. הם מכירים את השוק שלהם מעולה. הם יודעים בדיוק מי ירצה להשתמש במוצר ואל מי אין טעם לפנות וגם כיצד להשיג חוויית צרכן".

קומסטוק דיברה גם על כך שהיא האישה הבכירה ביותר בתאגיד GE. "אני מאמינה שגיוון חשיבה הוא קריטי לניהול נכון של ארגון. הגיוון מגיע לא דווקא מגיוון ג'נדרים אלא גם מגיוון סגנונות. ספציפית, כל חברה שרוצה להיות בשוק הרפואי צריכה להעסיק נשים, כי נשים הן צרכניות הבריאות המשמעותיות".