138 משכורות נדרשות לרכישת דירת 4 חד' בישראל

לאוסטרי, לבלגי, לצרפתי, לדני, לנורבגי ואפילו לטורקי הרבה יותר קל להגיע לדירה מאשר לישראלי ■ משרד השיכון: משנת 1967 עלו מחירי הדירות ב-2% בבממוצע בשנה; מחירי הדירות כעת גבוהים ב-3% מקו מגמה זה

מחירי הדירות אמנם החלו להתמתן בחודשים האחרונים, אך מספר המשכורות הנדרשות לשם רכישת דירה בישראל עדיין גבוה, ובמקרים מסוימים גבוה ב-44% מהממוצע במדינות ה-OECD. כך עולה מהסקירה החודשית שמפרסם היום (א') משרד הבינוי והשיכון.

לשם רכישת דירת 5 חדרים בישראל, נחוצות 191 משכורות; לרכישת דירת 4 חדרים נחוצות 138 משכורות; וכדי להיות בעליה של דירת 3 חדרים, תיאלצו להיפרד מ-91 משכורות. כך עולה מנתוני משרד השיכון לשנת 2011, המשקללים את מחירי הדירות החדשות והישנות מול השכר הממוצע במשק. הנתונים מתפרסמים במסגרת הסקירה החודשית שמפרסם היום המשרד.

יצוין כי בהשוואה למדינות ה-‏OECD‏, שבהן נדרשות בממוצע 96 משכורות לקניית דירת 4 חדרים, הישראלי נדרש להיפרד מעוד 42 משכורות (ובסה"כ, מ-138 משכורות, כאמור) על מנת להגיע לאותה הדירה. עוד יצוין כי בצרפת נדרשות 90 משכורות לרכישת דירה; בבריטניה 71; בארה"ב, 60; בגרמניה, 54; ובשוודיה, 30. כך על-פי נתוני ‏‏BDO‏ זיו האפט, המשקללים את כל גדלי הדירות וכל מחירי הדירות.

הנתונים של 2011 משקפים עלייה קלה בהשוואה לשנת 2010, שבה נדרש הישראלי ל-88 משכורות לקניית דירת 3 חדרים; 133 משכורות לדירת 4 חדרים; ו-187 משכורות לדירת 5 חדרים. אך בהשוואה ל-2008, ב-2011 נדרשנו למעשה להוסיף בין 20 ל-37 משכורות כדי לרכוש דירה: לפני ארבע שנים נדרשנו להשקיע "רק" 154 משכורות בדירת 5 חדרים, 106 משכורות בדירת 4 חדרים, ו-71 משכורות ב-3 חדרים.‏

"קשה משמעותית לרכוש דירה"

"מאז 2005, השכר הריאלי הממוצע לא עלה ונותר יציב, כתוצאה מכך ולאור העלייה במחירי הדירות, קשה משמעותית לרכוש דירה", קובעים מחברי הדוח.

כזכור, אמר שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס בראיון ל"גלובס" בשבוע שעבר, כי "החלום שלנו הוא 96 משכורות לדירה, כמו במדינות ה-OECD. לשם צריכה להגיע מדינה שמתהדרת בזה שהיא נמצאת ב-OECD".

עוד עולה מסקירת משרד השיכון, כי התמתנות מחירי הדירות בחודשים האחרונים הביאה לכך שכעת מחירי הדירות הריאליים גבוהים ב-3% בלבד מקו המגמה ארוך-הטווח, שלפיו מחירי הדירות עלו בממוצע בכ-2% בכל שנה מאז 1967. כותבי הסקירה מציינים כי בשנת 1997 רמת המחירים היתה גבוהה ב-29% מקו זה, וב-2007 היא היתה נמוכה ב-19%.

"השיפור בביקוש לדירות בסוף השנה הושפע גם מהורדת הריבית על-ידי בנק ישראל, שהטיבה עם רוכשי דירות פוטנציאליים", נכתב בדוח. "מנגד, היקפי היצע ומלאי גבוהים, בניגוד להיקפים הנמוכים ב-2009, מאפשרים מענה סביר לביקושים תוך יציבות או ירידה במחירי הדירות".

עוד עולה מהדוח, כי היקף שיווקי הקרקעות עלה בכ-9% בשנת 2011, בהשוואה לשנה הקודמת, והגיע ל-37.2 אלף יחידות דיור; היקף התחלות הבנייה הסתכם ב-44 אלף יח"ד ב-2011, לעומת 40 אלף יח"ד ב-2010; ומלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות עומד על כ-20 אלף יח"ד, כשליש יותר משנת 2010.

היקף העסקאות בנדל"ן למגורים צנח ב-2011 לכ-86.4 יחידות דיור, בהשוואה לכ-100 אלף יח"ד בשנה הקודמת. "הירידה בולטת במיוחד בעסקות בדירות חדשות, שמשקלן בסך כל העסקות בדירות ירד מ-24% ב-2010 ל-22% בשנת 2011.

ירידה בתשואה

מחברי הדוח מסבירים כי מאז אמצע 2009 עלו מחירי הדירות בשיעור נומינלי של 32%, לעומת עלייה של 13% בלבד בשכר הדירה, ולכן נרשמה "ירידה בשיעור התשואה הממוצעת מהשכרת דירה". עלייה במחירי הדירות "צפויה להגביר את הביקוש לדירות להשכרה מצד שוכרים פוטנציאליים, תוך ירידה בביקוש לרכישת דירות גם עקב ירידת התשואות, באופן שיוצר לחץ לחזרה לשיווי משקל", לשון הסקירה.

במשרד השיכון מעריכים כי "במהלך 2012 צפוי גידול בהיצע הדירות שנרכשו להשקעה, לאור תיקוני חקיקה שכללו הגדלת הפטורים ממס שבח עד סוף השנה, והחמרת תנאי הזכאות לפטור על מכירת דירה להשקעה החל משנת 2013".