הפקיסטני שצייץ על חיסול בן לאדן: לא ידעתי שהוא גר בעיר

"גלובס" מדווח מכנס SXSW בטקסס ■ סוהיב את'ר: "בן לאדן יכל לברוח לו בדק בטוויטר" ■ "לא ידעתי מה קורה ורציתי לדעת יותר, זה הכול. לא הרגשתי עיתונאי"

האזרח הפקיסטני סוהיב את'ר החליט לעזוב את הכרך הגדול להור להעתיק את מקום מגוריו לעיירה קטנה במונחים מקומיים, אבוטבד שמה. שם, במחוזות מה שנראה לו כשלווה עילאית, הוא פתח בית-קפה וגם חשבון טוויטר, להפגת השיעמום. מי שעקב אחרי הטוויטים של את'ר בימים ההם קיבל עדכונים מרתקים במיוחד, למשל על החתול המשפחתי שהלך לאיבוד.

ואז, בתחילתו של עוד לילה שליו לכאורה, באחת לפנות בוקר, אשתו והילדים ישנים ורק הוא ער בבית, ראה את'ר הליקופטר בחלון. "זה היה מחזה מוזר", הוא סיפר בכנס המוזיקה והאינטראקטיב SXSW המתקיים השבוע באוסטין, טקסס, "הרי אין בעיירה הזו שדה-תעופה".

את'ר החליט לדווח בטוויטר: "הליקופטר מעופף מעל אבוטבד". כמה דקות אחר-כך הוא דיווח שוב, הפעם בטוויט שנכנס כנראה להיסטוריה: "חלונות הבית שלי רועדים מפיצוץ עז, אני מקווה שזו לא ההתחלה של משהו רע".

זה היה הרגע בו בעל בית-קפה פקיסטני, שאפילו לא מחזיק בטלוויזיה בבית, הפך לאדם היחידי בעולם שדיווח בטוויטר בזמן אמיתי, מבלי לדעת מה באמת קורה, על מה שהתברר מאוחר יותר כפשיטה קטלנית על המתחם שבו הסתתר אוסמה בן לאדן.

"יצרתי קשר בטוויטר עם אנשים שיצרו אתי קשר, בניסיון להבין מה קורה", מספר את'ר. "התחלתי לצייץ כל מידע שהגיע אליי. לא הייתה שום נוכחות של תקשורת גם שעה אחרי הפיצוץ, זו עיירה קטנה. חבר העביר לי תמונה של גוגל earth, עם מיקום מדויק של מקור הפיצוץ - וצייצתי גם את זה. בשלב מסוים הלכתי לבית-הקפה שלי והתחלתי לאסוף מידע, כל אחד שם סיפר לי משהו אחר. צייצתי הכול, אף שהיה לי ברור כי חלק מהמידע לא מדויק. לא הרגשתי כמו עיתונאי, ואני לא חושב שעשיתי עבודה עיתונאית, עובדה: לא שילמו לי על זה".

כחלוף שעתיים, בשרשרת מדהימה של 8 מצייצים בטוויטר שלכל אחד מהם לא יותר מ-2,000 עוקבים, ידעה הרשת כולה על תפקידו של את'ר בחשיפת המתקפה על מתחם בן לאדן. המצייצת התשיעית כבר הייתה עיתונאית אמריקנית, שהפיצה את הסיפור לעולם כולו.

את'ר הפך לגיבור ניו-מדיה בן רגע. כיום יש לו יותר מ-100 אלף עוקבים מטוויטר. "בימים שלאחר התקיפה", הוא מספר, "לא הפסקתי לקבל טלפונים ואימיילים מרשתות טלוויזיה גדולה עם שמות של 3 אותיות. לא עניתי להן, לא ידעתי מה לומר, התראיינתי בסוף לאל-ג'זירה".

- אתה לא מפחד כיום לשלומך, לשלום משפחתך?

"לא, אני לא חושב שיש לי סיבה לפחד. הרי אוסמה... אם הוא היה עוקב אחר הטוויטים, ייתכן שהיה מצליח לברוח".

- מה השאלה ששואלים אותך הכי הרבה?

"מה, באמת לא ידעת שאתה גר בעיר אחת עם בן לאדן? ובאמת, ברור שלא ידעתי. הייתי עד למשהו יוצא דופן ודיווחתי על כך בטוויטר. לא ידעתי מה קורה - ורציתי לדעת יותר. זה הכול".