"האח הגדול" ומועצת העיתונות

יש לפזר את הגוף האימפוטנטי הקיים ולהקים במקומו מועצת עיתונות חדשה

אפרופו הסיפור הפסיכיאטרי של "האח הגדול": באנגליה החליטו בימים אלה לפזר את מועצת העיתונות. במקומה הוקם גוף זמני עד להקמתה של מועצת עיתונות חדשה. איך זה קשור אלינו? גם שם, באנגליה, הייתה שערוריה תקשורתית. אמנם בלי פסיכיאטרים וכדורי הרגעה, אבל עם טכנאים ועיתונאים שהשתתפו בחגיגה של האזנות סתר ושאר מעשים פליליים.

המניע בשני המקרים הוא כמובן אחד - לגרום לכם, לנו, לצרוך את המוצר שלהם. כבר לא מספיק לעשות עיתון טוב או תוכניות מעניינות, כדי לשווק את המוצר עושים אותו מה שיותר אלים, וולגרי, מציצני - בקיצור, זבלי.

באנגליה הגיעו למסקנה כי מועצת העיתונות נרדמה בשמירה ולא ביצעה את תפקידה כמפקחת על אמצעי התקשורת שלא יחרגו מן החוק ומכללי אתיקה ומוסר. מועצת העיתונות שלנו אמנם אינה מופקדת על תוכניות הבידור בטלוויזיה, אבל העיתונות לוקה באותן המחלות של הטלוויזיה המסחרית.

מה שקורה היום ב"האח הגדול" קורה בצורות שונות גם בעיתונות. למרות זאת, מועצת העיתונות עוסקת בעיקר בדיונים ארוכים וטרחניים על נושאים אידיאולוגיים ותיאורטיים שונים. עשייה של ממש אינה קימת בעולם המועצה. כאשר הם כבר מזיזים את עצמם, זה בדרך כלל כדי להגן על עיתונאים, לא תמיד כאלה שראויים להגנה.

לא צריך שערוריה פסיכיאטרית

המחדל הכי גדול של מועצת העיתונות, העומד ביסוד אי-העשייה שלה, הוא תפיסת תפקידה כמי שאמורה להגן על העיתונות בכל מחיר. להגן זה בסדר, אבל השאלה היא מה זה נקרא להגן? האם זו הגנה כשמתעלמים מפגמים רבים? או אולי להיפך? אם אתה לא עושה דבר כדי למנוע את ההידרדרות לאחים גדולים וקטנים - האם זו הגנה?

מה שקרה באנגליה יכול היה להימנע, לו הייתה מועצת העיתונות שם ממלאת את תפקידה. לא צריך שערוריות כאלה כדי לדעת שתוכניות כמו "האח הגדול" הן זבל להמונים; שהן מטמטמות ומעודדות את היצרים האפלים של האדם - מציצנות, תאוות כוח, פרסום וכסף. יצרים שאפשר למצוא, בצורות שונות כמובן, גם בעיתונות.

הכלבים אינם נובחים

מועצת העיתונות היא הגוף שהיה צריך להתריע ולהילחם נגד התופעה - בעודה באיבה - באמצעים משפטיים, משמעתיים ואחרים. אבל המועצה אינה מעזה, או אינה רוצה, להתעמת עם גופי תקשורת. וזה משליך גם על תוכניות הטלוויזיה. המועצה מבקשת לעצמה שלווה ושקט כדי שתוכל להמשיך בדיוניה העקרים.

התוצאה היא שבעצם אין גוף המפקח על העיתונות, אלא גוף שרק מדבר על עיתונות. כלבי השמירה על התקשורת אינם נובחים, והתקשורת ממשיכה לצעוד - כלפי מטה.

מה שנחוץ לנו זה מה שעשו באנגליה: לפזר את הגוף האימפוטנטי הקיים ולהקים במקומו מועצה חדשה שתגן על חופש העיתונות, אבל במקביל תילחם בנחישות נגד כל אמצעי תקשורת המנצל זכות זו לרעה.

צרו איתנו קשר *5988