בניסיון נואש למצוא מישהו שבבעלותו מקלט אטומי, אני מנסה את הגישה המיתממת, ומבקשת מרן נאור, הבעלים של חברת אורטק - מערכות מיגון, שפשוט יקשר ביני לבין אחד מלקוחותיו. "מה פתאום", הוא מזדעק, "זה סודי". בהנחה שמי שבבעלותו מקלט אטומי, מחזיק ממילא בווילה מרשימה, לתפארת האלפיון העליון, אני תוהה כמה כבר מנקר עיניים יכול להיות מקלט אטומי עם שירותים כימיים וגנראטור. אבל נאור מסביר שניקור העיניים הוא לא השיקול העיקרי בהגנה על החשאיות. "אף אחד לא ירצה שאת והילדים שלך תצבאו לו על המקלט עם מזוודות ביד, כשתגיע שעת המבחן".
- הילדות שלי דווקא נחמדות. אבל גם אם מאוד נרצה, לא נספיק להגיע לסביון או להרצליה פיתוח מרגע הישמע האזעקה.
"אז הקוראים שלך ירשמו לפניהם את הכתובת, ויתכוננו מראש".
- בעל המקלט ממילא יהיה מאובטח היטב ולא יראה אותנו ממטר, ובמקרה שלו זה תרתי משמע, כי מקלט אטומי הרי מצריך קירות בטון בעובי כזה.
"ואם הוא יחכה לבן מהצבא, ולא יסגור הרמטית? למה לו להתמודד עם הדחיפות והאלימות והתחנונים של אנשים מבחוץ? אנשים זכאים לפרטיות שלהם".
- אז יש לכם אולי מקלט לדוגמה כמו דירה לדוגמה? נגיד, המקלט אצלך בבית? או שבמקרה הזה, הסנדלר הולך יחף?
"אין לי מקלט כזה, ואני לא מרגיש יחף. הרי אין גבול להתמגנות, וכל אחד לוקח את החיים בדרך שלו. את באמת מאמינה שמקלט כזה יעזור? ביפן, שמונה חודשים אחרי הדליפה מהכור הגרעיני בפוקושימה, אנשים עדיין הולכים לאבדון. וכאן אנחנו מדברים על פצצה ממש. כמה זמן כבר תחזיקי במקלט הזה? כמה ימים? גג שבוע? הרי תהיי חייבת לצאת ולו רק כדי לתדלק את הגנראטור, כי עם כל הכבוד, לא מדובר בגנראטור של נתב"ג. אז יש חליפת סינון וחדר טיהור, ועדיין, כולם בסוף יבואו במגע עם החוץ".
- עם גישה כל-כך סקפטית, אתה מצליח לשווק מקלט כזה?
"מקלט כזה, לא כל-כך פופולרי כמו שחושבים. נכון שיש עלייה בהתעניינות לאור הכותרות עם איראן, אבל מכאן ועד לעסקה ממש הדרך ארוכה. אפשר לומר שכולם היסטריים מהאיום האיראני, עד שהם שומעים כמה עולה מקלט כזה, ונרגעים. רק מעטים נכנסים להשקעה ולכל אישורי הבנייה שהפרוצדורה הזו מצריכה. זה מורכב בעיקר אצל אנשים עם בית קיים, שרק רוצים להוסיף את המקלט בחצר. לא תמיד הרשויות מאשרות חפירה כזו".
נאור הוא לא היחיד. גם אורן סקורניק מנכ"ל חברת מרקטינג פלוס, ושמואל פרס מנכ"ל חברת תיבת נוח, שמשווקים מערכות אוורור וסינון שאמורות לתת פתרון נגד נשק ביולוגי וכימי, מעדיפים להסית את השיחה לשדרוג הממ"דים ולא להצעות בעניין המקלטים האטומים שעולות לעתים על שולחנם. "גם עכשיו, כשהאיום האיראני מרחף באוויר, ההתעניינות לא רצינית", מעיד סקורניק, "אפשר לומר שהיא עלתה מאפס לשתיים, בטח שלא מעשר למאה. כנראה שכולם מבינים שיש יותר סיכוי שיפלו פה טילים כבדים עם ראש נפץ כימי או ביולוגי מאשר פצצת אטום, ובשביל זה מערכות הסינון מספיקות. מה גם שמאז מאי 2010 אי אפשר לקבל טופס אכלוס לבית, בלי להתקין אחת כזאת, ואת רוב האנשים מערכת כזו, שמייתרת את הצורך במסכות, ומאפשרת שהייה ממושכת ללא אוורור מבחוץ, כבר מרגיעה".
ופרס מוסיף: "יש איזה טייקון שבונה ארמון בהרצליה, ולפני שנתיים הוא זימן אותי להתייעצות בנוגע למקלט אטומי. בסוף הוא ויתר על הרעיון והסתפק במרחב מוגן. זה הרבה פחות נפוץ מכפי שנדמה בתקשורת".
הבעיה עם מערכות הסינון היא שהן יסננו את הנשורת הרדיואקטיבית, אבל לא ימנעו מהקרינה לעבור דרך קירות הממ"ד. בכלל, ההבדל בין מקלט אטומי לבין מקלט רגיל הוא שמקלט אטומי מגן מפני פיצוץ המייצר הדף וחום, ומפני קרינה גרעינית ונשורת, ולכן עליו להיות אטום לחלוטין, ולשמש לתקופה שבה לא ניתן יהיה לצאת החוצה כלל. מקלט רגיל מגן רק מפני ההדף. בשני המקרים, אגב, אם פצצת אטום תבחר לנחות ממש קרוב אליכם, סיכוייכם להינצל קלושים.
רן נאור ואורן סקורניק מעריכים בזהירות כי מקלט אטומי עבור משפחה יעלה כ-150,000 שקלים, תלוי כמובן בגודל המקלט. ואילו הקבלן מוטי שמטובי, שמתמחה בבתי יוקרה, מעריך כי מטר רבוע יעלה בין 6,000 ל-12,000 דולרים, כך שמקלט קטן יעלה 200,000 שקלים לפחות, ומקלט עבור המשפחה המורחבת יכול להגיע גם לחצי מיליון שקלים.
אבל מה עם מקלטים כאלה עבור הציבור הרחב שלא מחזיק בחצר, או שאינו יכול להרשות לעצמו לחפור בה? יצאנו לחפש, למקרה שהברווז יגעגע.
צמרת המדינה מסודרת
אז למי יש מקלט אטומי? לממשלת ישראל, למשל. בנייתו של המקלט שמחובר למשרד ראש הממשלה במנהרה תת קרקעית טרם הסתיימה, אבל כמה ישיבות קבינט כבר התקיימו שם במסגרת אחד התרגילים של פיקוד העורף. משרד ראש הממשלה סירב להתייחס לנושא, אבל מפרסומים קודמים עולה כי מיליארדי שקלים הושקעו במקלט שבאזור ליפתא, שנועד לקלוט את צמרת המדינה המורחבת בשעת הצורך.
וישנו, כמובן, גם המגזר הפרטי. פרופיל בעלי המקלטים אינו מפתיע. אפשר למצוא אותם במקומות כמו הרצליה פיתוח, כפר שמריהו וסביון, ומספרם מוערך כנראה בעשרות. "אלה אנשים מהלבל העליון", אומר שמטובי. "חלקם די מוכרים, שבונים על שטח גדול עם תקציב בלתי מוגבל. לא מזמן בניתי מקלט כזה לאדם שהוא בעל מניות באחד העיתונים, כדי שאם הוא יימצא בארץ, בזמן שפצצה כזו תנחת, יהיה לו מענה".
- יפה מצדו לחלוק איתנו, לפחות מוראלית, את הצרות.
"די טבעי שאלה שבסופו של דבר יבנו מקלט כזה, לא נמצאים הרבה בארץ. הדרישה למקלט כזה באה בדרך כלל מהאישה. היא זו שמחפשת את הביטחון בבנייה, כי הגבר עובד בערבים או נמצא הרבה בחו"ל, והיא לבד בבית. מתוך שלושים וילות שאני בונה בשנה, באחת יהיה מקלט אטומי. ותמיד זה יהיה לבית שהבעלים מתכנן לגור בו ולא להשקעה".
- ברור. עוד סימנים מזהים?
"בעלי הבית יהיו לרוב זוג מבוגר, בשנות השישים לחייו, שיחשוב גם על המשפחה המורחבת - הילדים והנכדים, ויבקש מקלט שיכיל גם אותם. לא יודע אם זו סיבה לאופטימיות, אבל דווקא אנשי צבא שבניתי להם פרויקטים בסביון ביקשו מקלט סטנדרטי".
האם יש משהו שהם יודעים ונתניהו לא? גורם רשמי שנדרש להסביר מדוע אין תקן למקלט אטומי בארץ, כך שלמעשה כל בנייה מתבססת על תקנים אירופיים, השיב בכנות שאין כאן שום אג'נדה, פשוט אף אחד לא באמת מאמין שנזדקק להם. "למה את חושבת שמקלט כזה הוא חיוני?", הוא שאל אותי, "את לא קצת היסטרית?".
- סליחה, אבל זו לא אני, זה ראש הממשלה שלנו שמאיים לתקוף באיראן בגלל תרחיש כזה.
"טוב, כל אחד והאינטרסים שלו".
שאלת התקן, היא לא טרחנית. אנשי המקצוע ששוחחנו איתם לצורך הכתבה מאמינים שלא במקרה אין בנמצא כזה. אם היה תקן פורמלי, הרבה יותר אנשים היו מוטרדים מכך שלא עומד לרשותם מקלט אטומי. היעדר תקן, מבטיח סוג של רגיעה - כאילו פורמלית, אין צורך במקלט כזה.
דוברת מכון התקנים מסרה כי "רבות מיוזמות התקינה מובאות מהרגולטור, שהוא במקרה הזה - פיקוד העורף. ועד עתה לא נתקבלה פנייה בנושא". דובר צה"ל הפנה את שאלת התקן לממשלה, בנימוק שפיקוד העורף אינו יוזם תקנים אלא רק מבצע. ואילו במשרד להגנת העורף הסבירו שאין צורך בתקן שכזה, כיוון שמ-1991 הופסקה בניית המקלטים והוחלפה בממ"דים, ולכן אין צורך בתקנים הקשורים למתחם הנושא את השם מקלט.
את המיליארדר טדי שגיא, הבעלים של פלייטק, זה כנראה לא מטריד. יועצת התקשורת שלו אמנם סירבה להתייחס לפניית G, אבל בעבר פורסם כי הווילה שקנה מזכי רכיב ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח, אשר זכתה כבר בתואר הבית היקר ביותר בישראל, מצוידת במקלט אטומי עם כל התוספות. את הבית הסמוך לים בנה בזמנו איל ההימורים מרטין שלאף, ומי שביקר במקום מספר כי יש גישה ישירה מהמקלט אל חוף הים, כך שאפשר יהיה להימלט עם יאכטה אל מחוץ לאזור הקרבות בשעת הצורך. בעבר סיפר רכיב לידיעות אחרונות כי המקלט נראה כמו דירה רגילה, שטחו כמאתיים מ"ר, והוא מהווה מעין יחידת דיור נפרדת ובה: סלון, חדר שינה, חדר עבודה, שירותים, מקלחות, גנראטור חירום ומחסן ציוד. במקרה של התקפה אטומית יוכלו לשהות בו כ-25 איש למשך שבועיים.
בעבר פורסם כי בבעלותה של אשת עסקים מוכרת ישנו מקלט אטומי. מקורביה הכחישו השבוע את הדברים ואיימו בתביעת דיבה אם יפורסם הקשר שלה לנושא. גם שמטובי שניסה לשכנע יועצי מיגון שעובדים איתו להתראיין בנושא, נענה בסירובים. מתברר שהם חוששים שמישהו יעשה אחד ועוד אחד, ויזהה את לקוחותיהם דרכם. ואיש מהם לא רוצה לשלם את מחירה של הפרת הסכם הסודיות.
בין הבימה להילטון
אז איפה בכל זאת נמצא אנחנו, הציבור הרחב, מקלט אטומי? מה קורה אם תתפוס אותנו האזעקה בתל אביב, המקום שלפי הערכות ישמש יעד נבחר לטילים האיראנים? מתברר שאין חיה כזאת, מקלט אטומי בתל אביב. עיריית תל אביב מסרה כי לרשות הציבור עומדים 238 מקלטים ציבוריים, 111 מהם מצוידים במערכת סינון נגד לוחמה כימית. אבל בנושא המקלטים האטומים היא מפנה לפיקוד העורף. דובר צה"ל בשם פיקוד העורף מפנה את השאלה למשרד ראש הממשלה, שנמנע מלהגיב. להם הרי יש מקלט.
אז מה עושים? מחפשים לבד ומוצאים שתיים וחצי אופציות שמתהדרות במקלט עם הגנה מפני אב"כ, ומסרבות בתוקף להתחייב על ההגדרה של מקלט אטומי (אף שהא' באב"כ היא כזכור המילה אטומי). הראשונה נמצאת בחניון התת קרקעי החדש שבנתה חברת אחוזות החוף מתחת למתחם תיאטרון הבימה המחודש. בכל אחת מארבע הקומות ישנו מקלט שיוכל להכיל 400 איש בתנאים לא קונבנציונליים, כך ש-1,600 איש ייהנו מהגנת אב"כ במרכז תל אביב, עם חיבור לקווי בזק ולטלוויזיה. שתי הקומות התחתונות מבין הארבע יוכלו לצרף עוד אלף איש, שייהנו ממיגון נגד טילים קונבנציונליים בלבד.
"הרעיון לבניית מקלט כזה היה של פיקוד העורף", מסביר המשנה למנכ"ל אחוזות החוף, שרלי בן סימון, "הם אמרו, אם כבר בונים חניון חדש, בואו נעשה מקלט טוב ועמיד. יש פה דלתות פלדה שחבל על הזמן".
- יש עוד חניונים עם מיגון כזה לאחוזות החוף?
"פיקוד העורף נכנס לתמונה בכל חניון תת קרקעי שמקימים היום. אי אפשר לקבל היתר בנייה בלי לעבור אותו. בחניון גולדה שליד בתי המשפט תשב המפקדה של פיקוד העורף, שתהיה כמובן מוגנת. לגבי שאר החניונים, אני לא יודע להתחייב".
- איך תפנו את המכוניות בחניון הבימה כדי לתת מקום לאנשים?
"כרגע ממילא לא חונים באזור הזה, אבל צריך לזכור שמלחמה זה אף פעם לא מעכשיו לעכשיו. תהיה כוננות ונדע לא להכניס רכבים פנימה. ואם נצטרך בשעת חירום, כמה עובדים ידחפו את המכוניות החוצה, כי גרר יהיה קשה להכניס לשם".
- עם כל הכבוד לכוננות, הייתה כבר מלחמה שהפתיעה אותנו. אם תישמע אזעקה באמצע קונצרט בהיכל התרבות או הצגה בתיאטרון, תתנו עדיפות במקלט לקהל ששילם כרטיס?
"מה פתאום. אנחנו חניון ציבורי. ברוב הבניינים פה בסביבה אין בכלל מקלטים, וכולם מוזמנים. אין עדיפות לצבע עור, עיניים וגובה. נכנסים 400 איש, סוגרים קומה וממשיכים הלאה".
מי שיחפש את הכניסה לחניון, ימצא סימונים שלה בכיכר החדשה שעיצב דני קרוון. בשעת חירום ייפתחו המעברים שבכיכר ויחשפו מדרגות היישר למקלט. "דני קרוון לא רצה עוד מדרגות בכיכר, ולכן הן מוסתרות", מסביר מנהל החניון רובי עזר, "אבל בשעת חירום זה נפתח תוך כמה דקות. התושבים אולי לא כל-כך משתפים פעולה עם תרגילי פיקוד העורף, ולא מגיעים בהמוניהם לחניון, אבל הביאו לפה מחלקות של טירונים כדי לתרגל, וזה עבד כמו שצריך".
גם דובר בית המלון הילטון בתל אביב, מוטי ורסס, מבטיח שהמקלט יהיה פתוח לציבור הרחב, כך שגם מי שיסתובב במקרה בטיילת עם בגד ים יוכל להתחכך עם אורחי הילטון כשיישמעו צפירות עולות ויורדות. "אני מבטיח שלא נבדוק מי אורח המלון ומי לא", אומר ורסס. אז לידיעת הרוחצים - הכניסה לחניון סמוכה לתחנת הדלק שבמתחם המלון. הקומה היא מינוס אחת וכאלף מקומות ממתינים למאושרים שיבואו בזמן.
חמש דקות לפני הפגישה עם ורסס, הוא מסמס שבירר עם היצרנים, ומתברר שהמקלט מוגן מפני לוחמה כימית וביולוגית, אבל לא אטומית. מתברר שהמקלט אינו עומד בתקן האטומי מבחינת מיקומו מתחת לאדמה, ועדיין ורסס בחיוך של מיליון דולר מבטיח לנו ש"זה ה-מקום להיות בו כשתהיה מלחמה. לא הייתי רוצה להיות בשום מקום אחר".
המקלט הוקם לפני 12 שנה, כחלק מהפקת הלקחים של מלחמת המפרץ הראשונה, שבמהלכה שימשה הקומה השישית של הילטון סוג של מרחב מוגן באמצעות מסקינג-טייפ ושמיכות על הקירות. כך שמדובר בשדרוג עצום. אם המלחמה תצטייר כקונבנציונלית, ניתן יהיה להשתמש בעוד שתי קומות של החניון, שלא נותנות מענה אב"כ, אבל משמשות כמקלט רגיל.
אל המקלט האב"כי מוביל מסדרון ארוך, ובו מקלחות שישמשו לטיהור מי שנחשף למה שהשתולל בחוץ. יהיו גם מזרנים, אבל ורסס לא בטוח שכולם יזכו לישון על אילו של הילטון, וייתכן שיהיו כאלה שיצטרכו להביא מהבית. בניגוד להבימה, כאן דווקא חונות מכוניות, וורסס כמו בן סימון משוכנע שיהיה מספיק זמן מראש כדי לפנותן. "מלחמה לא מתחילה מעכשיו לעכשיו. יהיה לנו חודש מראש להיערך. וגם אם לא, אנחנו לא מתרגשים מזה. כל הזמן מפנים פה מכוניות מהחניון, זה מהלך יומיומי אצלנו, נסתדר גם בזמן מלחמה".
- אתם גוף פרטי, מה האינטרס שלכם להקים מקלט כזה עבור הציבור הרחב?
"אני מניח שבעלי העסק קיבלו סיוע מהרשויות כדי לבנות כזה מקלט. האורחים שלנו אוהבים את תחושת הביטחון שהילטון מקנה וזו הדרך שלנו לספק להם אותה".
אל תבנו על התחנה המרכזית
אל המערכת מתגלגלות שמועות על מקלט אטומי בקומה התחתונה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, אולם הן מתגלות כלא נכונות. יש או אין? אני שואלת את מנכ"ל התחנה מיקי זיו, שמצהיר כי "יש פה בטון מזוין היטב, וזה כנראה יהיה אחד המקומות בתל אביב ששווה להיות בהם, כשיפלו טילים, אבל אני לא בטוח שזה נחשב אטומי. תני לי לבדוק את זה".
למחרת זיו חוזר עם תשובה: "המקלט לא ערוך נגד פעילות כימית וביולוגית כיוון שהמערכות לא עברו את הביקורת ואת התחזוקה הנדרשת. זה לא דבר שאי אפשר לתקן, אבל אני לא מאמין שמחר בבוקר מישהו יתעסק עם זה, לאור המצב שהתחנה נמצאת בו (היא נמצאת בידי נאמנים ובקרוב יפורסם מכרז למכירתה). האם המבנה כשיר לשמש כמקלט אטומי, אם מערכות הסינון יתוחזקו? לא יודע".
פנינו למגדל הקרדיולוגיה ע"ש סמי עופר שבבית החולים איכילוב בתל אביב, כדי לשאוב קצת עידוד ממקלט שאמנם אינו אטומי, אבל מתוחזק ברמה אחרת לגמרי מזו של התחנה המרכזית. ארבע הקומות שמרכיבות את החניון התת קרקעי במגדל יוסבו תוך 48 שעות לבית חולים חירום המוגן מפני אב"כ, שיעניק מחסה ל-700 חולים, כשכל אחד מהם יוכל לצרף אליו רק בן משפחה אחד בר מזל.
בחניון, שמבהיק מלובן, מורשים לחנות כיום רק הסגל הקרדיולוגי ומי שבאים לבדיקות תקופתיות ואמורים לפנות את המקום עד לשעות הצהריים. את מקום השילוט לחניות תופסים סימונים למיטות (אם תהיתם מה עומד מאחורי מספור מקומות החניה), מאחורי תריסים מוגפים מוכנים חדרי אחיות ובלוני חמצן, ושקעים למכשור רפואי מוצבים לאורך הקירות.
"המקלט עלה 45 מיליון דולר", מספר מנכ"ל בית החולים גבי ברבש, "מתוכם נתנה הממשלה עשרה מיליון, וסמי עופר נתן מעל ארבעים מיליון לכל הבניין. אם היינו צריכים לגייס את הכסף הדרוש למקלט אטומי, לא היה לנו תקציב לבנות את המגדל שמעליו. ואני אומנם מנהל פסימי, אבל לא עד כדי כך שארגיש חובה להתעקש על מקלט אטומי".
- מה גרם לכם להשקיע במקלט כזה?
"במלחמת לבנון השנייה דיברו על טילים שיגיעו לתל אביב, ולא היה לנו לאן לפנות את החולים. ברמב"ם ובנהריה היו מזיזים את המיטות לצד שלא פונה ללבנון, וחשבתי לעצמי שאם הטילים יגיעו לפה, אנקוט באותה הדרך, כי לא היה לי פתרון אחר. היינו אז ערב בניית המגדל ואמרנו, נחפור יותר עמוק ונבנה בית חולים חירום, מתוך הנחה שגם אם זה לא קורה עכשיו, תל אביב ודאי תהיה חלק מהמלחמה הבאה".
- תארחו גם אנשים מבחוץ שיחפשו מחסה?
"לא. ואנחנו ערוכים לתרחישים כאלה עם אנשי ביטחון שישמרו על הדלתות".
- תאר לי מה יהיה כאן בשעת חירום.
"בית החולים יתפקד מעל ומתחת לקרקע, כשלכל מחלקה יהיה ייצוג פה. המיון, מיון היולדות והפגייה ממוגנים גם למעלה. וגם במגדל אריסון יהיו מרחבים מוגנים. הבעיה האמיתית תהיה ניהול האתר כמכלול - כשיש פאניקה מצד החולים ומצד הצוות, ואף אחד לא יודע מה קורה בחוץ, זה אתגר ניהולי ומנהיגותי מאוד גדול, וכמה שלא ניערך עם תרחישים וסימולציות, זה לא יהיה קל".
- הלחצת אותי קצת.
"אמרתי לך כבר שהניהול שלי מאוד פסימי, לכן אהיה מופתע רק לטובה".
אומנם עצוב לסיים בנימה פסימית, אבל כמו שאומר הקבלן מוטי שמטובי: "מה באמת יעבוד, נדע רק בשעת האמת. ולא בטוח שיישאר את מי לתבוע". ואנחנו נוסיף - גם לא בטוח שיישאר מי שיתבע.
chen-s@globes.co.il
כתבות
ני"ע
