אז מה אנחנו למדים מהסיפור על הנער, המאבטח ואלי טביב? מעבר לכך שלפחות אלף אוהדים נשבעים שהיו נוהגים בדיוק כמו בעלי הפועל ת"א במידה ונער חצוף היה משליך אבנים על ביתם, ועוד אלף תמימים נשבעים שהיו מתאפקים - נותר לנסות להבין מה בדיוק חושבים על הסיפור הזה בצוות החקירה של רפ"ק רונה פינגלאי-מורד ממרחב ירקון.
***
ההכרעה העקרונית בתיק החקירה תלויה בתוצאות בדיקה של מעבדת אף אוזן גרון, שהתבקשה לאבחן את רמת הפגיעה בעור התוף של הנער. אם מדובר בקריעה של עור התוף, התיק יועבר לפרקליטות מחוז ת"א. אם יתברר שאין נזק כירורגי, משמע שמדובר במכה מינורית - מה שישאיר את ההחלטה הסופית בלשכת התביעות של המשטרה במחוז ת"א.
כבר כעת רומזים במשטרה שלא נאספו ראיות משמעותיות בתיק. לפיכך, עם כל הכבוד להתרשמות החוקרים מהעדויות (הרגשנות והעקשנות של המתלונן הצעיר מול קור הרוח של טביב והמאבטח), עם מסקנות סנטימנטליות כאלה וללא נזק ממשי יהיה קשה לבסס כתב אישום.
החוקרים הביעו אמנם תמיהה על כך שמצלמות האבטחה בביתו של טביב לא פעלו בשעת האירוע. המצלמות הותקנו שם והן נועדו לעשות את מלאכתן, הטיחו בטביב, אבל נאלצו לקבל בהכנעה את הסברו המיתמם על כך שיתכן ו"פעולת המצלמות נותקה ולא חודשה עקב הפסקת חשמל". במשטרת ת"א הכחישו אתמול את הפרסומים על מציאת ראיה "מנצחת" של מחיקת התוכן הרלוונטי מהמוח של המצלמות, וברור להם שתמיהות וזקירת גבות אינן מספיקות לביסוסו של כתב אישום.
מרכיבים נוספים בגיבוש ההתרשמות וההחלטה האם להגיש כתב אישום, הם הרישום הפלילי והמידע המודיעיני. עם כל הכבוד לפרשנים ולכתבי הפלילים שבין אוהדי הפועל ת"א, ברמות הפורמליות אין מידע הקושר את טביב לארגוני פשיעה. במשטרת ת"א הוא נתפש כאיש עסקים לגיטימי, שמחזיק באופן חוקי מועדון כדורגל גדול, ללא רישום פלילי מכביד (מלבד זיוף הדרכון והתחזות לאדם אחר בתחילת שנות ה-90').
עם זאת, לא מן הנמנע כי במפות המודיעיניות הממודרות של ימ"ר תל אביב, כמו גם באלו של להב 433, השם שלו מקוטלג כטעון בדיקה, במיוחד עקב צמד הרימונים שהושלכו על ביתו, והשותפות שלו על כרטיס השחקן של טוטו תמוז עם הכח עמידר ר"ג, קבוצתו של גל יוסף, שהוא יעד מודיעיני מובהק של ימ"ר תל אביב ויאל"כ.
אפרופו יוסף, לפני שבועיים טביב ישב לידו צמוד ביציע של אצטדיון המושבה, במשחק של מכבי פ"ת נגד בית"ר ירושלים. הסצנה הזו אולי נועדה מבחינת טביב לשדר "עסקים כרגיל" למי שצריך לשדר מסר כזה. אבל היא גם הדליקה נורה במקומות שבהם מתעדים כל דבר, וגם יודעים משהו על ספינים תקשורתיים.
***
האם טביב יאלץ לוותר על הפועל ת"א במקרה של הרשעה? ובכן, אלו שרוצים לראות אותו מחוץ לקבוצה - שלא ייבנו על כך. גם אם יוגש נגד טביב כתב אישום ב"תיק הנער" ונניח שאף יורשע בו אחרי שנים של סחבת משפטית וסיקור עיתונאי מייגע, לא זה מה שימנע ממנו את הזכות להחזיק בהפועל ת"א או בכל מועדון כדורגל אחר, שכן לנוכח הקינטור של הנער קשה להניח שבית המשפט יקבע כי מדובר בעבירות הנושאות איתן קלון (לפי תקנון ההתאחדות, מי שלא רשאי להחזיק קבוצת כדורגל הוא אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, ובתנאי שלא עברו 7 שנים מיום ההרשעה).
אבל גם במקרה של הרשעה, המציאות הישראלית חזקה יותר מכל תקנון. לפי סולם הערכים הציבורי במדינת ישראל, וההתאחדות היא גוף ציבורי - קשה לראות בעלים שמגורש כל כך מהר. האם מישהו מנע מאביגדור ליברמן להיות שר בכיר בממשלת ישראל אחרי שהורשע בתקיפה חמורה בהרבה של נער בחטיבת ביניים? ("ב-17 בדצמבר 1999 חזר בנו בן ה-12 של ח"כ אביגדור ליברמן לביתו וסיפר לאביו כי שלושה ילדים היכו אותו", כתב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, השופט אליקים רובינשטיין, כאשר ביקש מהכנסת להסיר את חסינותו. "ליברמן החל לרדוף אחרי הילדים ויידה אבן בגבו של אחד... ליברמן איתר את שני הילדים בקרוואן, היכה אחד מהם בפניו. מעוצמת המכה הילד נהדף לקיר, ראשו נחבל והוא נפל על הרצפה. בעודו שוכב ליברמן בעט בו, ומשך בשערותיו").
ובכדורגל? תקנון ההתאחדות מקוים אמנם כהלכתו, ואף עבריין עם קלון עדכני אינו משמש כבעלים של קבוצה. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם ממצב שבו גל יוסף, נגדו הוגש כתב אישום בגין איומים על קבלן בניין שנסחט במשך תקופה ארוכה (בתיק שממתין כרגע לפתיחת המשפט) - ממשיך להחזיק בהכח עמידר ר"ג, כששמועות על השפעתו בקבוצות נוספות ממשיכות לצוץ. גם ההרשעות של פרוספר אזגי מהפועל אשקלון בעבירות סמים וגניבות חול, לא מנעו ממנו להיות "האיש החזק" במועדון (רק כשהסתיימה תקופת הצינון שלו בתחילת עונת 2010/11, הפך באופן רשמי לבעלים).
במאגרי המידע המשפטי שוכב כבר שש שנים גם כתב אישום פלילי נגד עמוס לוזון בבית משפט השלום בכפר סבא. מדינת ישראל האשימה את נשיא מכבי פ"ת בבנייה לא חוקית על קרקע חקלאית של מתחם מסחרי ענק - ה"פאוור סנטר" בצומת ירקונים. כאן כבר מדובר במחדל חוצה מערכות ממש: מעבר לעובדה שיאח"ה חשפה את העבירות כבר ב-1998 וכתב האישום הוגש נגד לוזון וראש עיריית פ"ת לשעבר, גיורא לב, רק ב-2006 - במשך חמש שנים וחצי לא נערכה שום ישיבה מהותית בתיק הזה, למעט אינספור דחיות. רק בשבוע שעבר הודו לוזון וחלק מהנאשמים במסגרת הסדר טיעון כי בנו באופן בלתי חוקי את ה"פאוור סנטר". ההסדר יוצג בביהמ"ש ב-19 באפריל, ואת העונש יקבע השופט.
* רשימות נוספות של אמיר זוהר: www.posta.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
