עובד קבלן תובע פיצויים מבית הנשיא: "פוטרתי בבושת-פנים"

לדברי יהודה משה, הוא פוטר לפני שנה במפתיע וללא שימוע, לאחר שעבד במסירות במשך 11 שנה ■ סגן היועץ המשפטי של פרס: חברת כוח-האדם אחראית לפיטורים

עובד בית הנשיא טוען כי הוא פוטר מעבודתו בבושת-פנים אחרי 11 שנים של עבודה מסורה. העובד, יהודה משה, שהועסק במשך 11 שנה כעובד תחזוקה בבית הנשיא, הגיש באחרונה תביעה על סך כ-117 אלף שקל לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נגד בית נשיא המדינה, שמעון פרס, בטענה כי בנובמבר 2011 הוא פוטר מעבודתו "ללא כל הודעה, שימוע או התראה ובבושת-פנים מול כל העובדים המכירים אותו משכבר הימים, וכל זאת 3 שנים בלבד לפני מועד יציאתו לפנסיה".

עבודתו של משה בבית הנשיא נמשכה במשך 11 שנים ברציפות, בתקופת כהונתם של הנשיא לשעבר והאנס המורשע, משה קצב, ושל הנשיא המכהן, שמעון פרס.

באמצעות עורכי הדין אופיר טל ויובל בלקינד ממשרד גלעד שר ושות', טוען משה כי העסקתו בבית הנשיא לאורך השנים התבצעה באמצעות קבלני כוח-אדם משתנים, והעברתו מקבלן אחד למשנהו נעשתה מבלי לשאול את דעתו, "משל היה חפץ העובר מיד ליד, ועל אף שהובטח לו מפורשות, לא פעם, כי ימונה לעובד מן המניין בבית הנשיא".

לדברי משה, את עבודתו הוא ביצע על הצד הטוב ביותר, והיא כללה, בין היתר, תיקונים שוטפים של חשמל ואינסטלציה בכל אגפי בית הנשיא, בכל ימות השבוע. להוכחת הטענה כי הוא היה עובד מצטיין צירף משה, בין היתר, מכתב המלצה שנתן לו קצב, ובו שיבח את משה על עבודתו "המסורה, האחראית והנמרצת".

"פיטורים פסולים"

לטענת משה, בבוקר ה-13 בנובמבר 2011 הוא הגיע לבית הנשיא כבכל בוקר ב-11 השנים האחרונות, וגילה לתדהמתו כי נשלל ממנו אישור הכניסה. לדבריו, בעודו ממתין בשער הכניסה לבית הודיע לו קצין הביטחון התורן כי סמנכ"ל התפעול של בית הנשיא, יורם רביב, הורה שלא להכניסו.

לדברי משה, כך, ללא הודעה מוקדמת, שימוע, או התראה, הוא פוטר מעבודתו בבית הנשיא וביוזמת בית הנשיא. כעבור כ-10 ימים פנה משה ללשכת הנשיא, בדרישה כי תחזור בה מהחלטתה ותעסיקו עד ליציאתו לפנסיה.

בתשובה ששלחה סגן היועצת המשפטית של נשיא המדינה, עו"ד ג'מאל קדרי, התנער בית הנשיא מאחריותו לפיטוריו של משה וטען כי האחריות לפיטורים רובצת על חברת מיקוד - קבלן כוח-האדם האחרון, שדרכו הועסק משה בבית הנשיא.

עוד טען בית הנשיא כי בהסכם פשרה שנכרת בין הצדדים בשנת 2007 בעקבות תביעה להפרשי שכר שהגיש משה (בעיצומה של תקופת עבודתו), ויתר משה לחלוטין על כל דרישותיו ותביעותיו הנובעות מעבודתו בבית הנשיא.

משה התייחס לכך בתביעתו וטען כי "בחתימתו על הסכם הפשרה לא ויתר התובע על כל טענה עתידית נגד בית הנשיא, ובפרט לא ויתר על זכויותיו על-פי דין בעת פיטוריו מבית הנשיא, שבוצעו על-ידי בית הנשיא (ולא על-ידי חברת כוח האדם)".

לדבריו, בפיטוריו הפסולים קיימת חומרה יתרה, שכן "בית הנשיא אמור לשמש דוגמה ומופת לאזרחי ישראל, וכל שכן לאזרחים ותיקים".

בגין פיטוריו ללא שימוע תובע משה מבית הנשיא כ-67 אלף שקל, ובגין עוגמת-הנפש שנגרמה לו לטענתו הוא תובע 50 אלף שקל נוספים.

צרו איתנו קשר *5988