פורטפוליו / משה אלקסלסי

ילדות 1: מרוקו. גרנו בקזבלנקה. אבא ניהל בית דפוס, ואימא, תופרת במקצועה, גידלה את הילדים ורצתה לעלות לישראל ממניעים ציוניים. ב-1956, כשהתחילו הפגנות נגד היהודים, הגענו לארץ.

ישראל: בסוכנות הבטיחו לשכן אותנו בין תל אביב לירושלים. הגענו לבית שמש. אבא היה אחראי על הלימודים שלנו. אימא ז"ל, שנפטרה לפני כמה חודשים, הייתה אחראית על החיבוקים ועל הנתינה לאחרים.

ילדות 2: מעברת בית שמש. כל האחים למדו ביסודי בבית שמש ואחר כך בירושלים בתנאי פנימייה. הייתי קריין הטקסים של בית שמש, שיחקתי כדורגל בהפועל בית שמש עד גיל 19 והרמתי משקולות.

קריירה: אחרי השחרור מהתותחנים התחלתי לעבוד כמחסנאי בחברת ליבר בבית שמש. התקדמתי יפה, עד שהציעו לי להיות סגן מנהל הדואר בעיר. התחלתי בחלוקת מכתבים, ניהלתי את המברקה, עברתי קורסים בפיקוח ובניהול והתקבלתי במכרז לניהול הסניף בגן יבנה. הפכתי לכתובת לעזרה לתושבים - כותב לזה, מטפל בהוא. מנהל מחוז מהדואר שבא לביקור וראה שהסניף מלא באנשים שבאו אליי, אמר לי שאני צריך ללכת לתפקיד ציבורי.

גן יבנה: פנו אליי האנשים של מוטה גור לרוץ למועצה. החלטתי לרוץ וניצחתי. במשך 25 שנים בניתי מושבה כפרית של צמודי קרקע, החלום של בית עם גג אדום.

פוליטיקה: אני אוהב את הציבוריות, אבל לא את הפוליטיקה. הציעו לי לרוץ לכנסת, שקלתי והגעתי למסקנה שאני איש ביצוע ושהכנסת זה הרבה דיבורים. אני מזוהה עם מפלגת העבודה, אבל מאז שנכנסתי לחברה לאוטומציה אני לא פעיל בה. יש לי קשר עם שרים.

לימודים: לא יכולתי להתמנות לשגריר בשוויץ כי לא הייתה לי השכלה אקדמית, אז החלטתי בגיל 54 ללמוד לתואר ראשון במדעי המדינה ולתואר שני בחשבונאות. ישבתי ללמוד עם סטודנטים בגיל הילדים שלי עד אישון הלילה, תוך כדי עבודה.

רבקה: אשתי. אחות בטיפת חלב ומדריכת אחיות. הכרנו בנהריה ואחרי שמונה חודשי היכרות התחתנו. היא ליוותה אותי לאורך הדרך כולה ונעזרתי באנגלית הרהוטה שלה לא פעם באירועים רשמיים. יש לנו חמישה ילדים.

פרישה: עזבתי את הפוליטיקה בעקבות תחושת מיצוי, למרות שהייתי מאוד פופולרי. הפרידה הייתה קשה.

החברה לאוטומציה: שימשתי כדירקטור במשך כמה שנים עד שב-2003 ביקשתי להתמנות ליו"ר. היה ברור שהחברה צריכה לעבור 'טרן אראונד' רציני. הדבר הראשון שעשיתי היה לשנות את השפה לג'אווה של אורקאל, סיכון לא פשוט בזמנו.

הפרטה: כשהשלטון המקומי רכש 40% ממניות המדינה יכולנו לשנות את הרכב הדירקטוריון ולהכניס לתוכו ראשי רשויות, שהם הלקוחות שלנו, ולשכור עובדים טובים יותר. במקביל פיתחנו יישומים שיכולים לשמש גם את משרדי הממשלה וגופים פרטיים, מה שמרחיב את מעגל הלקוחות.

קומפיי: תוכנה שפיתחנו, שמאחדת שכר ומשאבי אנוש.

סיטי פיי: שירות לאזרח לתשלום לרשויות.

סיטי דו: חברה שמנהלת את התכנון והבנייה ברחבי הארץ, וכוללת דו"חות ותוכניות של המינהל והממשלה.

מונופול: טענה חסרת בסיס. אנחנו מתחרים על-ידי מכרז שמתנהל בכל הרשויות המקומיות מול מטרופולינט, מלמ ונס. וכן, אנחנו זוכים ב-90% מהמכרזים בזכות הטכנולוגיה שלנו. זה לא חטא להיות הטובים ביותר.

חו"ל: אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם טאטא ההודית ואורקאל בכמה פרויקטים.

ועד עובדים: אריה גור היה יו"ר הוועד ועם כניסתי לתפקיד היו איתו הרבה פיצוצים, שהובילו להפגנה ולבית המשפט. מזה שלוש שנים יש לנו שקט תעשייתי.

תחלופת מנכ"לים: אני שומר על המשכון שניתן בידי בנאמנות ובשאיפה שיגדל ושיצמח.

שכר: אני מקבל שכר הוגן וראוי למי שעובד בפול-טיים בחברה, באישור הדירקטוריון, כמובן.

בית כנסת: אני פעיל ציבורי עדיין ואני חזן ופייטן בבית הכנסת על שם אבי.

תפיסת עתיד: רוצה שהחברה תתקדם. לשעוט קדימה.