"ישראל הביאה להתחזקות של כלכלת חמאס בגלל הסגר"

יואב שטרן ממרכז פרס לשלום בכנס שעסק ביחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית: "ישראל מזמינה עוד 'מרמרה' כי לא שינינו את המדיניות שלנו ביחס לעזה"

"אנחנו חיים במנטליות של אי. ישראל לא מחוברת לפלסטינים, למרות הקרבה הגאוגרפית בינינו". כך אמר היום (ב') יואב שטרן, מנהל מחלקת כלכלה וסביבה במרכז פרס לשלום בכנס שעסק ביחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית, שהתקיים במסגרת הפורום לכלכלת המזה"ת של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.

"אנחנו מציגים תוצאות כלכליות מדהימות ביחס לפלסטינים אבל לחשיבה שלנו אין תוחלת. אנחנו כמו בת יענה - טומנים ראשנו בחול. זה ישראבלוף. נתניהו דיבר על שלום כלכלי כחלק ממצע הבחירות שלו, אך מאז 2009 הוא לא פירט על העניין. אנחנו במרכז פרס לא יודעים מה הקווים המנחים של הממשלה. ישראל מזמינה עוד 'מרמרה' כי לא שינינו את המדיניות שלנו ביחס לעזה. הבאנו להתחזקות של כלכלת חמאס בגלל סגירת המעברים ובניית המנהרות. מה שהביא לפתיחתם זו ה'מרמרה' ואנחנו ממשיכים במדיניות בת היענה. למה לא לפתוח את הסגר, מה, הוא מונע טילים? אנחנו יורים לעצמנו ברגל וככה הכלכלה הפלסטינית לא יכולה להתרומם. האינתיפאדות באו אחרי שגשוג כלכלי גדול ברשות כך שאי אפשר לומר אם זה אינטרס ישראלי, כי אז אולי תגיע עוד אינתיפאדה. אבל כל עוד הממשלה לא תחליט אם הם אויבים או ידידים לא נוכל לאפשר שגשוג כלכלי פלסטיני".

"איך משכנעים את העולם שהשלום הכלכלי של נתניהו הוא לא רק סיסמה ריקה?", שאל עדי אשכנזי, ראש אגף בכיר לכלכלה ומחקר במשרד לשיתוף פעולה אזורי. אשכנזי הסביר כי המשרד נתקל בקשיים רבים הקשורים באמון מהצד הפלסטיני, ומהצד המצרי אשר אי אפשר לבוא אליו בטענות. זאת, מכיוון שהמצרים טוענים שהמנהרות ושאר הבעיות לא קשורות אליהם.

אשכנזי המשיך והסביר את פעולות המשרד בתקופה האחרונה. הוא ציין כי מתוכננת הקמת ארבע תחנות משנה לחשמל במימון הבנק האירופי שיגדיל בהרבה את צריכת החשמל של הפלסטינים. בנוסף, המשרד משקיעה באיזורי תעשייה והקמת משרד בוררות בו יבצעו בוררות בין ישראלים לפלסטינים על מנת שיחסי המסחר הטובים ימשכו. בנוסף ייבנה ביזנס לאונג' כדי שיהיה נוח לאנשי עסקים משני הצדדים להיפגש. "יש בשטח תמיכה גדולה לעניין", צין אשכנזי.

אבי נודלמן, מנכ"ל לשכת הסחר הישראלית-פלסטינית, דיבר על האתגרים העומדים בהרחבת השת"פ העסקי בין הצדדים. לטענתו "יש טרנד של אנטי נורמליזציה עם ישראל, תביעה להגדלת הצריכה המקומית ברשות ובירוקרטיה מסורבלת עבור משקיעים זרים". נודלמן הוסיף כי יש צורך לנצל את היציבות הבטחונית של השנים האחרונות כי לא ברור עד מתי זה יימשך. כדוגמה לשיתופי פעולה פורים הביא נודלמן את תחום ההיי טק.

חגי אטקס מחטיבת המחקר בבנק ישראל פירט את נתוני הסחר בין הצדדים. הנקודה הבולטת בעניין זה היא הייבוא של הרש"פ, אשר ישראל מהווה את הרוב המוחלט שלו. אטקס הסביר כי בחצי השנה האחרונה יש ירידה בשיעור הייבוא מישראל, מה שעולה בקנה אחד עם הרצון הפלסטיני לצמצום התלות בישראל, עם הייבוא מהמנהרות והייבוא הגובר מחו"ל. לטענתו אין נתונים מפורטים בקשר לכך.