הגנטיקה של מלחמת המינים: סרטים שוודים, סקס ומה שביניהם

נשים רוצות הרבה מאוד דברים מגבר אחד, בעוד הגברים רוצים דבר אחד מהרבה נשים

תהיתם פעם על מקורם של טקסי החיזור? למראית העין, הטקסים הללו הם בזבוז זמן ומשאבים, אז מדוע הם קיימים בכל-כך הרבה מיני בעלי חיים וברוב התרבויות האנושיות?

בואו נתחיל לחפש את התשובה.

אם נאמין לחוקרי האבולוציה, לגברים ולנשים יש מטרות שונות במשחק "מלחמת המינים" שהם מנהלים; הזכר מעוניין להזדווג פעמים רבות ככל האפשר ולהעמיד כמות גדולה של צאצאים, גם אם חלק מהם לא ישרדו. מבחינת השקפתו ביחס להעברת הגנים שלו לדורות הבאים, זה עדיף על גידול צאצא יחיד. לעומתו, הנקבה רוצה שהצאצא שייוולד יהיה בעל הסיכוי הטוב ביותר לשרוד, בין היתר בגלל ההשקעה העצומה בו, ולכן חשוב לה מאוד שהזכר יעזור בגידולו. אני מדגיש שלא מדובר כאן על היבטים תרבותיים או מוסריים, אלא על היבטים אבולוציוניים בלבד; זכר שהזדווג עם מאה נקבות והעמיד מאה צאצאים, גם אם רק שלושים מהם שרדו - הצליח לפזר את הגנים שלו טוב יותר מאשר לו היה מעמיד צאצא בודד ונשאר לדאוג להישרדותו. מטרת הנקבה במשחק הזה, הפוכה; היא לא רוצה להזדווג עם הרבה זכרים, שכן אין לה שום תועלת מזה (נזכיר כאן שאיננו עוסקים בענייני עונג אלא במספר הצאצאים). מנקודת מבטה, המטרה היא לגרום לזכר להישאר.

קומיקאי פולני שאת שמו אינני זוכר ניסח זאת כך: ההבדל היחיד בין גברים לנשים הוא בכך שנשים רוצות הרבה מאוד דברים מגבר אחד ואילו הגברים רוצים דבר אחד בלבד מהרבה מאוד נשים.

והנה הגענו לשאלה המרכזית: איך יכולה הנקבה לדעת שהזכר שהיא מזדווגת איתו עכשיו יישאר גם בעתיד? התשובה היא שאחת האסטרטגיות שפיתחו הנקבות היא טקסי החיזור. ריצ'רד דוקינס בספרו "הגן האנוכי" (שלדעתי הוא המבוא הטוב ביותר לתורת המשחקים האבולוציונית עבור מי שאינם נמנים עם חובבי משוואות דיפרנציאליות חלקיות) מביא דוגמאות של נקבות הבודקות אם הזכר יישאר נאמן באמצעות טקס חיזור ארוך במיוחד. הן לא מניחות לזכר להזדווג איתן אלא בודקות אם יש לו יכולת להישאר נאמן בתקופת החיזור, וכך מנסות להקיש מה יקרה אחר כך.

כמובן, כותב דוקינס, שיש בעיה כבדת משקל: ההנחה שהזכר שכבר השקיע כל-כך הרבה, בילה שבועות על גבי שבועות בחיזור, בוודאי לא יעזוב - ההנחה הזו אינה בהכרח נכונה. גם מישהו שהשקיע הרבה יכול לקום ולעזוב, ואין ודאות שלא יעשה זאת.

ארתור שופנהאואר 1788-1860 שנודע כשונא נשים (לדעתי, שלא בצדק. הוא גם לא אהב גברים ובאופן כללי חיבב בעיקר את הפודל שלו), חשב על אותו רעיון, אלא שדעתו הייתה שהנשים ממש רקמו קנוניה עוד בימי קדם.

לפי שופנהאואר, אם אתה ניגש לאישה ומציע לה לקיים יחסי מין, קרוב לוודאי שהיא לא תסכים (אין ספק שכך היה בימי שופנהאואר, יש לי קצת פחות ביטחון לגבי ימינו). ראשית, אתה עלול להפתיע אותה מאוד והיא עלולה לא להתלהב מן הרעיון ואף להגיב בתלונה במשטרה. במקרה הטוב יותר היא תגיד 'שמע, לא כך מתחילים עם בחורה. בוא נצא קודם לפאב, נשב, נראה מה יקרה'.

ובכן, אתה הולך איתה לפאב, יושב איתה, מחכה ומקווה שמשהו יקרה, וכמובן (על-פי הפילוסוף הגרמני) לא קורה כלום. ואז היא אומרת לך: "בוא נלך מחר לסרט". (בזמני זה היה "פאני ואלכסנדר", 700 שעות בשוודית של הבמאי אינגמר ברגמן; נשים תמיד בוחרות סרטים ארוכים במיוחד - כך בדיקת רצינותו של הגבר מהימנה יותר. היום אני דווקא די מחבב את הסרט, אבל בזמנו רק חיכיתי שיסתיים. היו שלבים בצפייה שאפילו הטלתי ספק בקיומו של סוף לסרט הזה).

שוב חולף זמן רב, ולא קורה שום דבר. לאחר הצפייה בסרט בעל האורך האינסופי, אתה צריך ללכת גם להצגת תיאטרון בקאמרי וגם זו לא משימה קלה - "מעגל הגיר הקווקזי על הקיר הבשקירי". לאחר מכן שטים בירקון. ואז, סוף-סוף, אם מתמזל מזלך, אתה מתעלס עם בחירת ליבך, קם בבוקר, מכין קפה, נזכר שהגנים מספרים לך שישנן בנות רבות אי-שם, ומתכנן כיצד להסתלק.

לא, אומר שופנהאואר, אתה לא תסתלק. הרי אתה לא רוצה לראות שוב את "פאני ואלכסנדר", לנסוע לטיול מזמר במדבר יהודה ולהתענג על "אנטיגונה" ועל "מדיאה" - בקיצור אתה לא רוצה לעבור עוד פעם את כל מסכת התלאות הזאת. ולכן אתה פשוט אומר לעצמך: "עזוב, כבר השקעתי פה כל-כך הרבה - אשאר".

לפי שופנהאואר, זוהי בפירוש מזימה עתיקת יומין של הנשים. הוא ראה בעיני רוחו קבוצה של נשים יושבת במעגל והוגה את האסטרטגיה הזו הנקראת "טקסי חיזור". כמובן, הנשים שיהיו הכי שנואות על מעגל הנשים הדמיוני ההוא של שופנהאואר הן הנשים שלא נוקטות את האסטרטגיה של טקסי חיזור ארוכים במיוחד - נשים שוויתרו על סרטים, על תיאטרון או על קאייקים בכפר בלום. מעניין לציין בהקשר הזה שהחוקרים טוענים שהאבולוציה הגנטית הינה איטית מאוד והרבה מן ההתנהגויות שלנו היום הן פשוט פתרונות לבעיות העבר.

כך או אחרת, ברור שלטקסי החיזור יש תפקיד ושכמו תמיד, גם במקרה הזה, המצב מורכב יותר ממה שנדמה לנו, ולא משנה מה נדמה לנו. תחשבו על זה בפעם הבא שתשבו בסרט שוודי.

הכותב הוא ד"ר למתמטיקה ולהוראת המדעים ומומחה לתורת המשחקים.

haims@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988