רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את המונופול של שב"א

האם מונופול שב"א (חברת שירותי בנק אוטומטיים) ומס"ב (מרכז סליקה בנקאי) מצוי בפני פירוק? ל"גלובס" נודע כי רשות ההגבלים העסקיים בוחנת מחדש את הפטור מהסדר כובל שניתן לשב"א ומס"ב, ואת תנאיו. הפטור הקיים הסתיים בנובמבר האחרון, וניתן פטור זמני לחצי שנה שמסתיים ב-9 מאי.

בתגובה נמסר מרשות ההגבלים כי "הפטור הוארך באופן זמני, והבקשה להארכת הפטור למספר שנים נמצאת בבדיקה".

הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, אמר ל"גלובס" כי "בבדיקות שערכנו (לגבי פעילות שב"א ומס"ב - ע.פ) עלו דברים שמדאיגים אותנו". עם זאת, הוסיף גילה כי "הבדיקה טרם מוצתה".

לא ניתן היה לקבל את תגובתו של מנכ"ל שב"א ומס"ב, גדעון מילויצקי.

על-פי הערכות, בשלב הנוכחי יוארך הפטור מהסדר כובל שניתן לשב"א ומס"ב לתקופה קצרה נוספת של כמה חודשים. לאחר שהרשות תסיים את בדיקתה ואת ניתוח השוק, עשוי גילה לדרוש כתנאי להארכת הפטור, שינויים משמעותיים באופן הפעולה ובמבנה הבעלות של שב"א ומס"ב.

בעיני הרשות, פעילות שב"א ומס"ב בעייתית בשני היבטים: (1) בעלות - כשבנקים מתחרים שותפים לבעלות על גוף שנותן שירותים לכל השוק. (2) כוח שוק - שב"א ומס"ב הן מונופול ללא מתחרים, עם נתח שוק של יותר מ-90%.

הואיל ושווקים משתנים, נוהגת רשות ההגבלים לתת פטור מוגבל בזמן להסדר כובל, על מנת שתוכל להגיב אם יימצא כי חלו שינויים במצב השוק, וצפוי כי כך תנהג במקרה זה.

בפני רשות ההגבלים עומדות עתה מספר אפשרויות:

1. לשנות את מבנה הבעלות בשב"א ובמס"ב, כך שבנק לא יוכל להיות שותף של בנק אחר, וכך לפרק את הבעלות המשותפת של הבנקים בחברות. במקרה זה סביר כי בנק אחד ירכוש את חלקם של האחרים.

2. לדרוש מהבנקים למכור תוך תקופה קצובה את אחזקותיהם בחברות למוסד פיננסי חוץ-בנקאי.

3. לפצל את שב"א ואת מס"ב לשני חלקים כל אחת, כך שתיווצר תחרות בין שתי החברות החדשות בכל תחום.

4. להחמיר את תנאי הפטור.

בספטמבר 2011 פנו הבנקים המחזיקים בבעלות משותפת על שב"א ומס"ב לרשות ההגבלים העסקיים, בבקשה להאריך שוב, בפעם הרביעית, את הפטור מהסדר כובל שבמסגרתו פועלות החברות מ-2002, וזאת ב-3 שנים נוספות. ברם, גילה העניק פטור זמני לחצי שנה בלבד, וכעת כאמור בודקת הרשות את הסוגיה. את הבדיקה מוביל הכלכלן הראשי של הרשות, שלומי פריזט.

ברשות ההגבלים העסקיים מוטרדים זה מכבר מפעילות שב"א ומס"ב, המהוות מונופולים בתחומיהן. כבר בפטור האחרון, שניתן ב-2008, העלתה רשות ההגבלים שאלות כבדות משקל לגבי הפגיעה בתחרותיות, הנובעת מקיום ההסדר. לטענת הרשות "לצד יתרונותיו של ההסדר ותוספת היעילות שבו, רובצות גם סכנות של עיוות התחרות, אפליית מתחרים אחרים, ניצול הצרכן והמשתמש וגביית עמלות גבוהות ללא קשר לעלויות".

שני מונופולים לא שקופים

למרות ששב"א ומס"ב הן ישויות משפטיות שונות וגופים העוסקים בתחומי פעילות שונים אם כי משיקים, מדובר באותם בעלי תפקידים בשתי החברות, ומעשית זו חברה אחת עם שני ראשים מקבילים. מנכ"ל שתי החברות הוא גדעון מילויצקי.

שב"א, שנוסדה ב-1979, נמצאת בבעלות משותפת של 4 בנקים - לאומי (42.2%), הפועלים (34.5%), דיסקונט (20%) והבינלאומי (3.3%).

שב"א נמצאת בצומת שבין בית העסק לבין חברות האשראי, ומכשירי "גיהוץ" כרטיסי האשראי מקושרים אליה. החברה סולקת יותר ממיליון עסקאות כרטיסי אשראי ביום, ומעבירה אותן לאחר מכן לחברות האשראי. על-פי הערכות, 95% מפעולות כרטיסי האשראי בישראל מועברות דרך תשתיותיה.

מלבד שירותי סליקה, מספקת החברה גם מכשירים למשיכת מזומן, ומפעילה את מערכת המיתוג הבין-בנקאית המקשרת בין המכשירים למשיכת מזומן של הבנקים וגם מכשיריה שלה, כך שכל לקוח בנק יכול למשוך מזומנים במכשירי כל הבנקים. מדי חודש מתבצעות באמצעות המערכת כ-6 מיליון משיכות מזומנים.

נוסף על כך פיתחה שב"א תוכנת תשתית לנקודות קצה (POS) בבתי עסק. התוכנה נמכרת לבתי תוכנה, המשלבים אותה במוצרים שהם מוכרים לבתי עסק ומאפשרים ביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי באותם בתי עסק.

חרף היותה בבעלות הבנקים, שב"א אינה שקופה לציבור. נתוניה חסויים, והחברה מסרבת לפרסם נתונים עדכניים או היסטוריים לגבי פעילותה, רווחיה, תעריפיה או העמלות שהיא גובה. על-פי תנאי הפטור, נאסר על שב"א לחלק דיבידנדים לבעליה, כך שרווחיה מצטברים בחברה, אך שיעורם אינו ידוע.

מס"ב פועלת מ-1984 ומספקת שירותים לבנקים וללקוחות העסקיים שלהם. החברה פועלת לחלוטין מאחורי הקלעים, ואינה חשופה לציבור. עיקר עיסוקה בסליקת זיכויים וחיובים אלקטרוניים בין הבנקים.

מס"ב מפעילה מערכת המאפשרת העברות בין הבנקים, ומספקת שירותים כגון העברה ממוחשבת של תשלומי משכורות, ותשלומים אחרים כתשלומים לספקים, מהמשלם לחשבון הבנק של המוטב; והעברה ממוחשבת של הפרשות המעסיק והעובד ישירות מהמעסיק לחשבון העמית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

 מבנה הבעלות