השיבאס של הוודקה: איך הפכה הוודקה הצרפתית לסמל סטטוס?

במכולת שלי, שהיא כבר מזמן בכלל סניף קטן של אחת מרשתות השיווק הגדולות, יש וודקה גריי גוס. אני לא בטוח שאני מבין מה אומרת בדיוק על המכולת שלי - שהיא כאמור לא מכולת - העובדה שיש בה וודקה ב-300 שקלים. אני לא בטוח שדברים טובים, למרות שמדובר כמובן בוודקה מצוינת.

בשנים האחרונות הפכה גריי גוס, הוודקה הצרפתית - שימו לב לשילוב המילים "וודקה צרפתית" - לסמל סטטוס של ממש במקומותינו. השיבאס של הוודקה. לא ממש הצלחתי להבין ממתי וודקה אמורה להיות סמל סטטוס. וודקה זה אלכוהול. נכון, גם ויסקי זה אלכוהול, וגם קוניאק צרפתי, אבל אלו משחקים אותה סנובים כבר דורות רבים, ולפעמים יש להם גם סיבות מצוינות. וודקה, לעומת זאת, הרי הייתה תמיד משהו ששותים אותו מהר ומדברים עליו לאט. ומעט. ספירט ששורף את הגרון ומחמם קצת את הלב. ואחר כך הורס את הכבד. תשאלו כל רוסי.

אחרי הכול, איך אמר ונדיקט ירופייב בספר "מוסקבה פטושקי" המופתי שלו, התנ"ך של השתיינים: "איך שירדתי בתחנת הרכבת סאבלוב הרבצתי לפתיחה כוס זוברובקה, כי הרי מהניסיון אני יודע שאיש עוד לא המציא שיקוי בוקר טוב מזה לחיזוק הלב" (תרגום נילי מירסקי, הוצאת עם עובד).

אבל אולי קצת נסחפתי. אחרי הכול, אף אחד לא באמת צריך לעשות כמו ירופייב, ולערבב בירה ז'יגולי, שמפו בוריס גודונוב, תמיסה נגד קשקשים, תרסיס למניעת זיעת רגליים וחומר להדברת חרקים קטנים רק כדי לשתות משהו חריף.

אצלנו הרי אפשר עדיין לקנות גם וודקה. ולא רק ממשלתית. ממשלתית בעצם אין. אולי זה חבל. אבל יש וודקה מכל העולם, אפילו מצרפת, ארץ היין והקוניאק, אם אני עדיין זוכר נכון.

לא חשוב. גריי גוס היא באמת וודקה מצוינת, גם אם יקרה להחריד. ואני אפילו "הגדלתי ראש", עשיתי מאמץ עילאי וטעמתי גם את ה"וודקות בטעמים" של המזקקה הצרפתית המהוללת הזו, זו שלא שמעתי עליה עד לפני חמש דקות. טוב, בסדר, חמש שנים (ראו מסגרת).

אם בכל זאת אתם מעוניינים בקצת מידע, דעו לכם שגריי גוס מיוצרת מחיטה צרפתית משובחת בחבל קוניאק הצרפתי (נו, מה אמרתי לכם) משנת 1997. היא אחת הוודקות המצליחות בעולם, במיוחד בארצות הברית, במיוחד בהתחשב במחירה האסטרונומי, ומוכרת למעלה משני מיליון ארגזים בשנה. כל-כך מצליחה הגריי גוס בארצות הברית, עד שבשנת 2000 קנו אותה אנשי עסקים אמריקאיים. וכך קיבלנו וודקה צרפתית בבעלות אמריקאית. ירופייב המסכן היה בוודאי מתפגר שנית לו היה שומע על חיה כזו.

בקיצור, כן או לא 300 שקלים (לא, אם תשאלו אותי), מדובר בוודקה משובחת, שזה כידוע לכל שתיין רציני, משקה אלכוהולי בטעם נייטרלי ככל האפשר, או בעברית: טעם של ספירט נקי. אז נכון, ספירט משובח, חלק ונקי ולא שורף יותר מדי בגרון, כזה שירופייב המנוח לא היה מבין שאפשר לקבל כמותו בכלל. ועדיין, כמעט 300 שקלים בשביל בקבוק ספירט, משובח ככל שיהיה? לא יודע. מצד שני, סמלי מעמד, בניגוד לסתם וודקה, עולים כסף, הרבה כסף. ובזה אני כבר ממש לא מבין.

למען הסר ספק, אם מתוך כל הדברים הארוכים כל-כך, משתמע שגריי גוס אינה וודקה מצוינת בכל קנה מידה, אתם ממש חושדים בכשרים. אני כנראה פשוט פולני זקן, שמעדיף שעל הוודקה שלו יהיה כתוב משהו שנגמר ב"בקה" או "בה" פולני מתגלגל, או לפחות ב"סקיה" רוסי שכזה. ויותר מכך, בתור פולנייה זקנה, אני לא מבין למה זה צריך לעלות כל-כך הרבה כסף.