בג"ץ מותח ביקורת על המדינה בפרשת "גבעת האולפנה"

מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות ועל היועמ"ש, בשל בקשתם לקבל ארכה של 60 יום לבחינת יישום המדיניות להריסת בתי מתנחלים על קרקע פלסטינית פרטית

שופטי בג"ץ מתחו הבוקר (א') ביקורת חריפה על פרקליטות המדינה ועל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בשל בקשתם לקבל ארכה של 60 יום כדי לבחון את אופן יישום המדיניות להרוס בתי מתנחלים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית.

זאת, בדיון שהתקיים בבקשת המדינה לפתוח מחדש את הדיון בעתירה שבה ניתן פסק דין סופי, ושבו נרשמה התחייבות המדינה לפנות את 5 המבנים שנבנו ב"גבעת האולפנה" שבפאתי ההתנחלות בית-אל, עד 1 במאי השנה. ‏

‏"בפסק הדין לא ניתן צו מוחלט כנגד המדינה, כי כשהמדינה באה ומודיעה משהו, אנחנו בטוחים שהיא תעשה אותו, יש איזשהו כבוד הדדי בין המערכות", אמר השופט עוזי פוגלמן במהלך הדיון.

לדברי פוגלמן, "השאלה אם לבקשת המדינה יש תקדים בשיטת המשפט שלנו או בשיטות משפט אחרות. זה תיק שהיה תלוי ועומד, אחרי צו על-תנאי, בסופו של דבר העותר ביקש שניתן לו צו מוחלט. זו לא היתה סתם התחייבות וולונטרית של המדינה כדי להוריד משהו מסדר היום. להתחייבות הזו יש משמעות. האם בכל פסקי הדין של בית המשפט תבוא המדינה ותגיד שהמדיניות השתנתה ומבקשים לפתוח דברים מחדש?"‏

ראש ההרכב, נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, לא התערב במהלך הדיון, ואולם השופטים פוגלמן וסלים ג'ובראן מתחו ביקורת על התנהלות במדינה בתיק.

ב-1 במאי 2011 הודיעה הפרקליטות, במסגרת העתירה שהוגשה לבג"ץ ב-2008, כי בהתאם למדיניותה לפנות מבנים שהוקמו על קרקע פרטית פלסטינית, בכוונתה לפנות בתוך שנה את 5 המבנים ב"גבעת האולפנה". על בסיס התחייבות זו של המדינה ניתן פסק דין סופי של בג"ץ, שאימץ את ההתחייבות.

ואולם לפני 10 ימים פנתה הפרקליטות, בעקבות החלטת הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, וביקשה פרק זמן נוסף כדי לבחון את "סדרי העדיפויות של יישום המדיניות", תוך ציון העובדה שבמבנים מתגוררות 30 משפחות, ששאלת הבעלות תלויה ועומדת בהליך משפטי אזרחי, ושלפעולות פינוי כפויות תהיה השלכה רחבה. ‏

השופט ג'ובראן התרעם על כך שהמדינה פנתה ברגע האחרון, תוך סיכול האפשרות שתעמוד בהתחייבותה לפנות את המבנים עד 1 במאי השנה. "מדוע זה לא נעשה במשך השנה שניתנה לכם לפי בקשתכם?", שאל ג'ובראן את נציגת הפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, "אלא אם כן לא התכוונו ליישם את מה שהתחייבתם לו? ההשלכות האלה ידועות במשך שנים רבות, מה השתנה? עד עכשיו לא היו חוזי רכישה להציג, לא יכול להיות מצב שאחרי הפינוי יתברר לאנשים שגרים שם שיש להם חוזה רכישה".

בתגובה לדברי עו"ד מנדל, שאמרה כי בקשת המדינה היא "חריגה", השיב ג'ובראן: "יש לי בעיה עם ההגדרה של בקשה חריגה, זה הפך להיות עניין שבשיגרה". ‏

עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של "יש דין" ונציג בעלי הקרקע הפלסטינים, אמר: "אני מוצא את עצמי כמי שצריך להגן על האינטרס הציבורי, כי הפרקליטות מייצגת אינטרסים של הממשלה. חבריי מתייצבים היום נגד החוק ומזיקים לו. אנחנו מחריבים את הכללים הכי בסיסיים של השיטה שלנו.

"כאשר מגיע ראש ממשלה ושר ביטחון לבית המשפט העליון ומתחייב לעשות דבר מה, בתיק שכבר ניתן בו פסק דין, על בסיס ההתחייבות הזאת נמחקת העתירה, וניתן פסק דין המעגן את ההתחייבות שאין ניתן לסגת ממנה. זו קריסה מוחלטת של כל המערכת שלנו. איזה תוקף מוסרי יש למדינה? הממשלה מבקשת לקנות זמן, ובתוך המרדף שלה היא משולה למהמר כפייתי שכל פעם מעלה את ההימור". ‏

העתירה מתייחסת ל-5 מבנים מאוכלסים בני 3 קומות, ובהם 30 משפחות, המצויים ב"גבעת האולפנה" וב"ג'בל ערטיס" במזרח בית-אל, על קרקעות, שהמינהל האזרחי דחה בעניינן את טענת המתנחלים כי רכשו את הקרקע כדין בשנת 2000.

הפרקליטות מבקשת לערוך הבחנה בין בקשה לפתיחת פסק דין, שבו הוכרעה על-ידי השופטים מחלוקת בין הצדדים, לבין פסק דין שבו השופטים רק "רשמו לפניהם" את התחייבותה של המדינה ליישם את מדיניותה.

עוד טוענת המדינה כי המדיניות הכללית, שלפיה בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית יש להרוס - להבדיל מבתים שנבנו על אדמות מדינה, שאותם יש להסדיר - לא השתנתה, אלא שבסך-הכול מבקש הדרג המדיני זמן נוסף לבחון גיבוש רזולוציות עדינות יותר. ‏

שופטי בג"ץ לא הודיעו מתי צפויה להינתן החלטתם. (בג"ץ 9060/08)‏.

צרו איתנו קשר *5988