שירות אזרחי לחילונים, חרדים וערבים

תארו לעצמכם את המחזה הבא: ג'יפים מלאים שוטרים צבאיים מסתערים על מאה שערים ועל בני ברק, וגוררים תלמידי ישיבה לבסיס קליטה ומיון של צה"ל? זה לא יקרה לעולם.

יחד עם זה ברור שצריכים למצוא פתרונות צודקים לשאלת חוסר השוויון. מאהל הפראיירים בירושלים זיהה את הבעיה, כמו שאומרים. אי אפשר יותר להתחמק מטיפול בשאלת השוויון בנטל.

יש בכל שנה כ-64 אלף בני 18 שאינם מתגייסים, כמחצית מהמחזור, ובנתוני הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי הם מתחלקים כך: 29,000 ערבים, 10,000 בנות דתיות, 7,000 חרדים, 5,000 פטור נפשי, 5,000 בגלל רישום פלילי, 5,000 יורדים, 2,000 מוגבלים ו-1,500 אינם עומדים בסף גיוס. פוטנציאל 3 הקבוצות הראשונות הוא 46 אלף צעירים וצעירות בכל מחזור.

מכיוון שפרשת חוק טל היא הזרז לבחירות, לא פלא שאנחנו שומעים כבר שפע של הצעות והצהרות. ראש הממשלה מבטיח שיטת גיוס ושירות אזרחי שתיצור שוויון בין אוכלוסיות שמשרתות בצבא לבין אלה שאינם משרתים. לשר הבטחון אהוד ברק יש כבר נוסחה, של פטור ל-400 אברכים שהם עילויים בתורה, והשאר ילכו לשירות אזרחי. ליאיר לפיד יש נוסחה משלו. כל פוליטיקאי ייתן את הפתרון שלו - ואנחנו עומדים לטבוע בתוך ים של הצעות.

יש מינהלת שירות לאומי-אזרחי, שפועלת משום מה באחריות משרד המדע למרות שבגלל חשיבות העניין היא צריכה לפעול במשרד ראש הממשלה. על פי נתוני המינהלת, יש כיום כ-13 אלף מתנדבים, מתוכם רוב מכריע של 9,000 בנות דתיות בעיקר מהציונות הדתית, כ-2,400 מהמגזר הערבי (הרוב בנות), ועוד כ-2,000 חרדים שעובדים 40 שעות בשבוע ומקבלים 2,400 שקל לחודש, ונהנים ממרבית ההטבות המוענקות לחיילים משוחררים. אורך השירות האזרחי המינימלי שמעניק את הזכויות הוא שנה אחת, ומי שמסיים נחשב כאילו שירת בצה"ל.

זה מצב עם פוטנציאל לעיוותים קשים ביותר, למשל באחת הזכויות החשובות ביותר של כל זוג צעיר - הזכות להיכנס לפרויקטים מסובסדים של דיור בר השגה.

שר השיכון אריאל אטיאס יצר קריטריון לפיו חייל ששירת שלוש שנים צובר 15 נקודות וחיילת ששירתה שנתיים צוברת 10 נקודות, וכאשר הם מתחתנים יש להם בגין השירות 25 נקודות מתוך 100 נקודות. אותו ניקוד יקבלו גם זוג חרדים וזוג ערבים, שכל אחד מהם שירת שנה אחת של שירות אזרחי.

‏5 שנים לזוג אחד לעומת שנתיים לזוג האחר. האם זה הגיוני?

שאלת תחליפי השירות הצבאי עומדת ביסוד הצורך לתקן את תחושת אי השוויון בחברה הישראלית - ומתעוררות שאלות קשות.

למשל, אם כל מי שלא מגויס יחויב לשירות אזרחי של שנה במקום שירות צבאי, יקום גוף עצום של עובדים בעל כורחם, עשרות אלפים שאולי ידחקו את רגליהם של העובדים הזולים במשק. קשה לפקח על שירות כזה.

מצד שני, תקום דרישה עצומה לשפר את שכר החיילים. בהמשך יגברו הלחצים לשירות צבאי רק של מתנדבים או מי שהצבא יבחר, תוך שיפור משמעותי בשכר החיילים הקרביים. מכאן קצרה הדרך לשאלת ביטול העיקרון של גיוס חובה והקמת צבא מקצועי.

לפני חודשיים עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק שירות אזרחי, זו שאביגדור ליברמן מנסה לקדם עכשיו, שמנסה להתמודד עם הבעיה. מסתבר שאחת הנקודות החשובות ביותר בחוק השירות האזרחי היא השם. בהצעת החוק הזו מוצגים שלושה מסלולים, לשלושה סוגי אוכלוסיות, ולכל אחד מהמסלולים שם משלו:

■ שירות לאומי - מיועד ליהודים לא חרדים.

■ שירות אזרחי לפי חוק טל - מיועד לחרדים בלבד.

‏■ שירות חברתי - מסלול המיועד לערבים, שאינם יכולים להזדהות עם המונח שירות לאומי.

‏בהצעת החוק הזו יש ניסיון לרצות את הרגישות של כל מגזר: יהודים לא-חרדים לחוד, יהודים חרדים לחוד, ערבים לחוד. כל קבוצה עם השם המיוחד שלה. לדעתי זה לא נכון. חלוקת השמות הנפרדים היא חלק מתרבות יצירת מגדרים וחלק מהמסורת הפוליטית הקלוקלת של הפרד ומשול.

מה יותר פשוט מאשר להשתמש בשם אחד ויחיד: שירות אזרחי. זה הכל - שירות אזרחי.