"איש אחד הגיש עתירה לבג"ץ נגד אשתו, בטענה שהיא גוף ציבורי". באמצעות הבדיחה העתיקה הזו הסביר לנו המורה לאזרחות את ההבדל בין בג"ץ ליתר הערכאות המשפטיות - אי אפשר להגיש בג"ץ נגד אדם פרטי. מעניין מה יאיר לפיד, מורה לאזרחות בהתנדבות ופוליטיקאי בהתהוות, מלמד את תלמידיו כשמגיע הפרק על הרשות השופטת.
בטור שפרסם בידיעות אחרונות בשבוע שעבר, הוא התייחס לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד שר הביטחון ועיריית תל אביב בדרישה למנוע מלפיד להנחות את טקס יום הזיכרון. וכך כתב: "בשבוע שעבר הוגש נגדי בג"ץ... אין זו חוויה נעימה. הרי רוב האנשים, אינם מכירים טוב מספיק את ההליך המשפטי ואינם יודעים שכל אדם, אם רק מתחשק לו, יכול להגיש בג"ץ נגד כל אדם ובכל עניין".
המשמעות של דברי לפיד היא די ברורה: קוראיי היקרים, כולנו בסירה אחת, גם נגדכם יגישו מתישהו בג"ץ, ולא תבינו מאיפה זה בא לכם. אז זהו, שלא.
נגדנו לא יעתרו לבג"ץ, כשם שגם נגדך, מר לפיד, לא ממש עתרו. בג"ץ, כך נקבע בחוק יסוד השפיטה, מגישים רק נגד רשויות המדינה או נושאי תפקיד ציבורי מטעמן.
על טעויות כאלה כבר היו מי שהקימו ללפיד (שלא ברצונו, כמובן) עמוד בפייסבוק תחת הכותרת "יאיר, כנראה שכן צריך להוציא תעודת בגרות", תעודה שאכן חסרה לו ברזומה.
ולנו לא נותר אלא להתנחם בעובדה שלפיד לא מתיימר להיות שר המשפטים כמו אבא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
