"85% מהתלונות המוגשות נגד עורכי דין הן תלונות-סרק"

האם לשכת עורכי הדין מתכוונת להציב חסמים בפני לקוחות וגורמים נוספים המבקשים להתלונן על עורכי דין בפני ועדות האתיקה, במטרה לצמצם את היקף תלונות-הסרק?

כך עולה מפנייתו של יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב, עו"ד אפרים נוה, ליו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד צבי פירון, בבקשה שהמועצה הארצית תתקין כללים שיאפשרו לוועדות האתיקה להטיל הוצאות על מתלוננים, שבתום בירור תלונתם התברר כי מדובר בתלונת-סרק שהוגשה ממניעים זרים.

"על פי הסטטיסטיקה המצויה בידינו", כתב נוה לפירון, "כ-85% מכלל התלונות המוגשות לוועדת האתיקה כנגד עורכי דין הינן תלונות-סרק, שבמהלך הטיפול בהן מתברר כי הוגשו במטרה להלך אימים על עורכי דין, או להתחמק מתשלום שכר-טרחה, או במטרה 'לחסל חשבונות' בין לקוח לעורכי הדין".

נוה מציע כי אם יוכח בתום בירור התלונה כי מדובר בתלונת-סרק, תהיה ועדת האתיקה רשאית לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות לוועדה או למתלונן; לשקול לחייב את המתלוננים בתשלום אגרה עם הגשת התלונה; או לחייב את המתלוננים להגיש את תלונתם כשהיא מלווה בתצהיר מטעמם, המאומת על-ידי עורך דין. הדבר יחייב את המתלוננים לגשת לעורך דין אחר, שיחתום על התצהיר המצורף לתלונתם, ואולם אין צורך לשכור לשם כך באופן מלא את שירותיו של עורך דין אחר: בבתי המשפט ניתן לאמת תצהירים אצל עורכי דין במחיר של כ-50 שקל.

פנייתו של נוה, יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל-אביב המשמש גם כיו"ר ועד המחוז, ליו"ר המועצה הארצית, המוסמכת לתקן את כללי הלשכה, באה בין היתר בעקבות מכתבן של עו"ד מיכל פלדמן וענת לביא-אזולאי.

"לאחרונה נתקלנו, ויש לשער שגם רבים אחרים, בתופעה מצערת של שימוש פסול באיומי-סרק של לקוחותינו כנגדנו", כתבו השתיים לנוה. "מדובר בלקוחות שקיבלו שירות מקצועי, מסור ונאמן, ובשלב מסוים הופסקו יחסי עורך דין-לקוח. לא אחת מדובר בלקוחות שסירבו לשלם את שכר-טרחתם או התנערו מהתחייבותם לשלם. הדרך הקלה לאיום עלינו היא בהגשת תלונת-סרק ללשכת עורכי הדין, במטרה להכפיש את שמנו ולהוציא את דיבתנו רעה".

לדבריהן, "הגשת תלונות-סרק גוזלת זמן רב ויקר, הן מאיתנו ציבור עורכי הדין והן מוועדות האתיקה הנאלצות לטפל בתלונות, שכן מטרתן היא להימנע מתשלום עבור שירות שניתן לאותם לקוחות.

"אנו מאמינות שיש לאפשר לכל אדם להגיש תלונה נגד עבודת עורך דין שייצג אותו או פגע בו במישרין או בעקיפין. ואולם, במקביל יש להגביל הגשת תלונות-סרק, ודי לעיין בסטטיסטיקה החושפת את ממדי תלונות-הסרק שהוגשו נגד עורכי דין".

בתגובה לפניית "גלובס" מסר עו"ד נוה כי "לאיש אין כוונה להקשות על הציבור להתלונן נגד עורכי דין, אבל יש לזכור כי עורך דין שמוגשת נגדו תלונה - אין זה עניין של מה בכך מבחינתו. הוא מוצא את עצמו נאלץ להקדיש זמן ומשאבים להתגונן, וברוב המקרים מתברר כי התלונה הוגשה ממניעים זרים ופסולים, ואין בה ממש. ראוי לקבוע כללים שיסייעו לצמצם את תופעת תלונות-הסרק".