הנקראות ביותר

האוצר: במקרה של רעידת אדמה - לקחת כסף מתגליות הגז

הנזק הישיר לרכוש הציבורי ללא משרד הביטחון מוערך בכ-2.5-3.9 מיליארד דולר, והיקף הנזק לרכוש הלא מבוטח - 100-200 מיליון דולר ■ מאיפה עוד לוקחים כסף? תשלום מחברות ביטוח, ערבויות אמריקניות וכניסה לגירעון

מערכת הביטחון מסכנת את החוסן הכלכלי של המדינה במידה ותתרחש פה רעידת אדמה גדולה בעוד שמצבורי הגז הטבעי מיועדים לשמש כעתודה לשיקום המשק בעקבות אסון שכזה. כך עולה מממצאי ומסקנות הוועדה הבינמשרדית לבחינת המוכנות הפיננסית-ביטוחית של ישראל לרעידת אדמה גדולה, שהציגו שר האוצר, יובל שטייניץ, סגן שר האוצר, יצחק כהן, ובכירים במשרד. "הנזקים העיקריים מרעידות אדמה ברמה הלאומית בעולם המפותח הם הכלכליים-פיננסיים. לכן השאלה הלאומית היא כיצד המדינה תתאושש כלכלית ופיננסית מאירוע שכזה מבלי לשעבד את עתידה הכלכלי", אמר שטייניץ.

התרחיש שבחנו בצוות הבינמשרדי העלה שהיקף הנזקים הישירים לרכוש הציבורי והתשתיות ללא רכוש משרד הביטחון מוערך בכ-2.5-3.9 מיליארד דולר, כאשר הנזק לרכוש הלא מבוטח צפוי להסתכם בכ-0.1-0.2 מיליארד דולר אך זאת ללא שיקלול הרכוש האדיר שבבעלות משרד הביטחון (שהיקפו לא ידוע ושאינו מבוטח). עם זאת, ההערכות אלו הינן בחסר משום שאינן כוללות, כאמור, את המערכת הביטחונית שרכושה מסתכם במיליארדים רבים ששיקומם ייפול על התקציב. לדברי שטייניץ המערכת הביטחונית היא "קופסא שחורה שטרם חדרנו אותה (...) וזה עלול ליצור עלות תקציבית גדולה מאוד במקרה של רעידת אדמה, וזו תמונה מדאיגה".

ערן היימר, סגן בכיר לחשכ"לית, הסביר שלמשק יהיו מקורות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר על מנת לסייע למשק להתאושש מאסון טבע גדול קודם שהאוצר יידרש לקיצוץ תקציבי בהוצאות "שגרתיות" או להגדיל את המסים. "חברות ביטוח חיצוניות והקרן הפנימית יחד עם הקרן הריבונית מתקבולי הגז שתיועד לכך יספקו מענה ראשון (שני האפיקים הללו יספקו מענה של כ-4.7 מיליארד דולר - מעל לתרחיש הייחוס הקיצוני שאינו כולל את המערכת הביטחונית, ר.ש.). ישנה עוד שכבה של גיוס באמצעות הערבויות האמריקניות, גיוס חוב עצמאי והגדלת הגרעון ובאמצעות גיוס מהבונדס בטרם יידרש קיצוץ תקציבי והעלאת מיסים כדי להחיל את האירוע".

ההמלצות כוללות הצעה להנחות את משרד הביטחון לבצע הליך ניהול סיכונים לצרכי ביטוח; קביעת סטנדרט ביטוח לרעידות אדמה בקרב כל הגופים הציבוריים; בחינת שינויי חקיקה על ידי משרד הבינוי והשיכון בנושאי פינוי-בינוי, תמ"א 38, חוק המקרקעין ועוד - לצורך התמודדות עם שיקום מבנים שניזוקו מרעידת אדמה; לקבוע שרעידת אדמה תאפשר מימוש התקבולים שיצטברו בקרן הריבונית מתמלוגי הגז.

כמו כן, הצוות ממליץ לתמרץ הזרמת משכנתאות ומימון לשיכון למשק בין היתר באמצעות הנחיית משרד הבינוי והשיכון להיערך להענקת תעודות זכאות לסיוע במתן משכנתא או שכר דירה למי שביתו נהרס או נפגע קשה; וכן לצאת בקמפיין פרסומי להגברת המודעות לרכישת ביטוחים כנגד רעידות אדמה במסגרת המחלקה לחינוך פיננסי במשרד האוצר, ותוך הבהרה לציבור שמי שלא מבטח את עצמו לאירוע שכזה באופן פרטי יינזק ולא יפוצה על ידי המדינה באופן מלא. בהקשר זה, ציינה הוועדה, כ-60% מהנכסים הפרטיים מבוטחים כיום בחברות הביטוח, והגם שמדובר בשיעור ביטוח גבוה ביחס לעולם באוצר מעוניינים להגיע לשיעור של כ-80%-90%.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "משרד הביטחון, באמצעות ועדה מיוחדת לנושאי מדיניות ביטוח, קיים עבודת מטה רחבה ומקיפה לבחינה השוואתית של הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מרעידת אדמה או אירוע קיצוני אחר להיקף הביטוח הנדרש. העבודה נבחנת מעת לעת, בסיוע מומחי ביטוח חיצוניים.

כל החישובים העלו כי עלות הפרמיה לביטוח כלל נכסי משרד הביטחון מפני רעידות אדמה גבוהה ביותר ומוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.

מערכת הביטחון בוחנת בימים אלה מגוון של אפשרויות הגנה מפני רעידות אדמה, החל מחיזוק ומיגון מבנים חיוניים באזורי סיכון, ועד לרכישת הגנות ביטוחיות ופיננסיות למתקנים חיוניים ואסטרטגיים".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!