דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"יש מאות מיליארדי שקלים המסתובבים בשוק ההון בלא פיקוח"

שופט ביהמ"ש הכלכלי, חאלד כבוב, בדיון בנושא האכיפה המינהלית בכנס לשכת עוה"ד: "המחוקק מצא לנכון לרסן את הכוח הרב שניתן בידי רשות ניירות ערך"

"המחוקק מצא לנכון לרסן את הכוח הרב שניתן בידי רשות ניירות ערך בהצעת החוק המקורית לאכיפה מינהלית, שהתבטא בשילוב בין השלב המודיעיני, החקירתי, התביעתי והשיפוטי בהצעת החוק המקורית". כך אומר שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כבוב, בדיון בנושא האכיפה המינהלית בשוק ההון שהתקיים אמש (ב') בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לדבריו, הצעת החוק המקורית היתה "מרחיקת לכת" והיא עברה התמתנות בדרך לנוסח הסופי של החוק.

כבוב אמר כי "יש מאות מיליארדים של שקלים המסתובבים בשוק ההון בלא פיקוח נאות, באנדרסטייטמנט. יש גידול ניכר של אלפי אחוזים בסכומי הכסף שמסתובבים היום בשוק ההון בישראל ביחס למה שהיה לפני עשור בלבד. בנוסף, אנחנו שונים מכל מדינה מתוקנת בעולם במספרן המוחלט כמעט של חברות ציבוריות שנשלטות על ידי בעל שליטה. מכאן נגזר הרצון של הרגולטור לרסן את כוחו הבלתי נגמר של בעל השליטה בחברה ציבורית. במשך שנים רבות רכת האכיפה הפלילית לא נתנה את המענה המספק. בין 2000 ל-2010 הגישה הרשות לבתי המשפט פחות ממאה תיקים פליליים".

כתוצאה מכך, אמר כבוב, "בכירים רבים בשוק ההון שקלו לעבור את הקו בין מותר לאסור, מתוך ידיעה שמערכת האכיפה איננה אפקטיבית. לכן הלכנו לכיוון של אכיפה מינהלית. במשך שנה ו-3 חודשים שאנחנו בביהמ"ש הכלכלי, הוגשו מספר תיקים שווה לזה של שלוש השנים שלפני כן. כל התיקים הפליליים שהוגשו כבר קבועים להוכחות עד סוף שנת המשפט הזאת, מלבד אחד".

עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, אמרה כי החששות המובעים מאז החלה האכיפה המינהלית, נובעים משני סוגים - שימוש לא מידתי באמצעי האכיפה, והענקת כוח יתר לרשות כרגולטור. ואולם דחיית העתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא, מהווה לדבריה "אינדיקציה לכך שהמנגנון מקובל על ביהמ"ש העליון, והסוגיות הן של דרכי יישום ולא על עצם העקרונות והשיטה".

עו"ד אורית סון, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אמרה כי "הרגולטור בין היתר דואג לקיום הכללים של הסקטור העסקי. אנחנו בשנים האחרונות מנסים לפתח את השימוש בכלי המינהלי ככלי במאבק בפשיעה החמורה. למשל, שלילת רישיונות עסקים, עסקים שגורמים נזק לכלל הציבור. אלמנט נוסף הוא פרשנות תכליתית לסמכות המינהלית שנותן למפקד משטרה סמכות לסגור עסק שמשמש להימורים".

לעומת אנשי הממסד, הביעו דוברים אחרים במושב ביקורת וחשש מפני השימוש באכיפה המינהלית בשוק ההון. לדברי פרופ׳ אסף חמדני, "באכיפה המינהלית הרחיבו את היסוד הנפשי הנדרש גם ליסוד של רשלנות. בעיני זו הרחבה מאוד משמעותית. יש לנו גם סעיפי אחריות מנכ"ל שמבוססים על רשלנות. זה מעלה במידה רבה שאלות לגבי יכולת גורמי הבקרה לתפקד, כשהשאלה איננה אם גורם מסוים עשה או לא עשה אלא שאלה מעורבת של משפט ועובדה".

עו"ד רועי בלכר, שותף במשרד גולדפרב-זליגמן, אמר כי "אני ורבים מחבריי בעד המנגנון של אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים, לא רק בגלל שזה מספק הבה יותר פרנסה לעורכי דין, אלא בגלל שיש תחושה שעבירות רבות מדי שאינן מצדיקות זאת מגיעות להליכים פליליים, וסנגורים מרגישים שהליך פלילי הוא מוגזם. עם זאת, צריך להתייחס לנושא הביטוח והשיפוי, בעבירות שדורשות כוונה מיוחדת או עבירות תוצאתיות בלבד.

"זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. הציבור רוצה שבגופים הפיננסיים יהיו אנשים ראויים, גם כאלה שלוקחים סיכום מחושבים, אנשים שנעים בחופשיות בתוך מתחם סבירות, וכשנעים שם אפשר גם לסטות". ד"ר צבי גבאי, שותף במשרד גורניצקי, שהנחה את המושב, אמר כי "בישראל עדיין לא יודעים איך יתנהל חוק האכיפה, יש צורך בבקרה פנימית הולמת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות