פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הגישה באחרונה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום חמור נגד יאן קליימן (40), בעליה ומנהלה של חברת "ניהול ובקרה פיננסי". זאת, בטענה כי בין השנים 2010-2011 קיבל במירמה יותר מ-2.5 מיליון שקל מבעלי עסק, באמצעות מצגי-שווא לפיהם הוא ידאג להם להחזרים על כספים, שלכאורה נגבו מהם על-ידי הבנקים באופן לא תקין.
בין היתר מואשם קליימן כי הוא גבה מבעלי העסק שכר-טרחה ותשלומים בגין תביעות, שאותם הגיש לכאורה בשמם נגד הבנקים, בעוד שבפועל לא נקט בהליכים כלשהם.
לפי כתב האישום, קליימן אף זייף חותמות של בתי המשפט המחוזי והשלום בתל-אביב ושל בנקים שונים, בהם בנק הפועלים ובנק לאומי, במטרה לגרום ללקוחותיו להאמין כי הוא פועל בעבורם, וכדי להקנות אמינות למעשי המירמה שביצע.
קליימן מואשם בביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.
27 בעלי עסק
כתב האישום נגד קליימן משתרע על פני 49 עמודים וכולל 27 פרשיות שונות, שבהן על-פי הנטען רימה קליימן 27 בעלי עסק שונים ששכרו את שירותיו. רשימת עדי התביעה כוללת 59 עדים, ובהם קורבנותיו הרבים של קליימן.
קליימן הקים את חברת "ניהול ובקרה פיננסי" במהלך שנות האלפיים והציגה כחברה שעיסוקה בבדיקת מסמכי חשבונות בנק של בעלי עסקים. זאת, תוך בחינה אם הם זכאים להחזרים כספיים מהבנקים בשל גביית יתר של עמלות וריביות.
לפי כתב האישום, בשנים 2010-2011 החל קליימן לנקוט בדרכי רמייה, במטרה להונות את בעלי העסק שפנו לקבל את שירותי החברה שבבעלותו. זאת, תוך שהוא מציג בפניהם מצגי-שווא לפיהם הוא מנהל משא-ומתן עם הבנקים לגבי דרישותיהם, מגיש בשמם תביעות נגד הבנקים ואף מגיע עמם להסכמי פשרה.
לפי כתב אישום, קליימן גבה בגין פעולות אלה סכומים שונים מלקוחותיו, הן כשכר-טרחה והן באמתלה כי הם מועדים לתשלום אגרות לבית המשפט, אך בפועל שילשל את כל הסכומים לכיסו הפרטי.
קליין מואשם כי לא נקט בפעולות שהבטיח לבצע עבור לקוחותיו, ומנגד מעולם לא החזיר להם את הכספים שגבה מהם.
חותמת מזויפת של בית המשפט
אחד המקרים המתוארים בכתב האישום הוא זה של רופא שיניים בעל מרפאה, ד"ר ישראל ירושלמי. לפי כתב האישום, ב-27 במארס 2008 חתמו קליימן וירושלמי על הסכם החזר, במסגרתו התחייב קליימן בפני ד"ר ירושלמי להמציא לו חוות-דעת בקשר להחזרים להם זכאי ירושלמי מבנק אוצר החייל. ד"ר ירושלמי העביר לקליימן את מסמכי חשבונות הבנק שלו ושילם לו 10 אלף דולר כדי שיטפל בענייניו מול הבנק.
על-פי כתב האישום, לאחר זמן מה פנה קליימן אל ירושלמי וטען בפניו, במירמה ובכוונה להונות אותו, כי הוא הגיע להסכמה עם הבנק, לפיה ימונה בורר בעניין דרישתו להחזר כספי מהבנק.
לפי כתב האישום, בהמשך, מסר ד"ר ירושלמי לקליימן סכום נוסף של 20 אלף שקל, במחשבה כי סכום זה ישולם לבורר (שלא היה).
עוד נכתב בכתב האישום כי בהמשך זייף קליימן הסכם הנחזה להיות הסכם פשרה עם הבנק, לפיו הבנק מוכן לשלם לירושלמי 300 אלף שקל. לדברי הפרקליטות, קליימן חתם על הסכם הפשרה באמצעות חותמת מזויפת של בית משפט השלום בתל-אביב, באופן הנחזה להיראות כי הסכם הפשרה אושר על-ידי בית המשפט, כדי להקנות אמינות למעשיו.
עוד נטען כי לאחר מכן קליימן הציג בפני ד"ר ירושלמי את הסכם הפשרה המזויף וטען בפניו, במירמה, כי לשם קבלת הכספים צריך ד"ר ירושלמי להעביר אליו 35 אלף שקל, לשם הפקדתם בקופת בית המשפט, אך ירושלמי לא העביר לידיו סכום זה.
על-פי כתב האישום, באופן דומה הונה ורימה קליימן את שאר בעלי העסק שפנו אליו כדי שיסייע להם להוציא כספים מהבנקים.
בנובמבר 2010 חשף "גלובס" לראשונה את התנהלותו הפלילית לכאורה של קליימן. בתחקיר שפורסם תחת כותרת "האם חברת 'ניהול ובקרה פיננסי' הבטיחה הבטחות-שווא ללקוחות?" נחשפו כמה ממעשי המירמה של קליימן כלפי הלקוחות.
כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד מיה בש מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
