על תחמנים ואדונים

אצל יוני קורן, יועצו של אהוד ברק, כמו בכל ארגון רקוב - כל האמצעים כשרים

"במקום שצריך להיות צדק, הוא נעצר... הוא נעצר אצל היועץ המשפטי לממשלה. הוא נעצר במשטרה". את הדברים אמר יוני קורן, יועצו של ברק, בחקירתו אצל מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז.

זו הצהרה מאוד אופיינית לאדם המסוגל להוציא מפיו גם את הדברים המופרכים ביותר בלי לגמגם או להסמיק. ניקח לדוגמה את יואב גלנט. היועץ המשפטי לממשלה קבע שהוא עשה במקרים לא מעטים דין לעצמו בתוך קביעת עובדות בשטח, ולכן "ספק אם הוא ראוי מבחינה ערכית" להיות רמטכ"ל.

למרות קביעות אלה, יוני קורן המשיך לתמוך (וממשיך עד היום) במינויו של גלנט לרמטכ"ל. כלומר, לפחות במקרה זה הצדק לא נעצר אצל היועמ"ש, יהודה וינשטיין, אלא אצל היועץ של ברק קורן.

כמו אחרים במקצועו, כלי עבודתו של קורן הוא התחמנות. הוא עובד למען אדונו, במקרה זה אהוד ברק. יש לו תואר מכובד, הוא מקבל מכונית שרד, משכורת נאה, הוצאות גבוהות. בסך הכול אנשים כאלה חיים לא רע, לפחות מבחינה כלכלית.

מה תפקידו? לעשות את רצונו של הבוס. אם באמצעות פיאורו ורימומו בציבור, ואם - וזה התפקיד היותר עיקרי - באמצעות הנמכת קומתם, שלא לומר הכתמתם, של יריבי הבוס.

כמו בכל ארגון רקוב

והאמצעים? ובכן, קצת כמו בכל ארגון רקוב. כלומר, האמצעים להשגת המטרה לא ממש חשובים. למעשה, קיימת במקומות אלה תרבות שבה המטרה מקדשת את האמצעים. החוכמה היא לעשות את העבודה.

הבוס לא צריך לדעת באילו אמצעים השתמשו. אסור שיידע. זה כמובן לא איסור אבסולוטי, אלא איסור של תחמנים, עם קריצה. למעשה, הבוס יודע הכול, אבל בלי שיהיה אפשר להוכיח זאת. ואם תהיה הוכחה שידע, זו תהיה פאשלה גדולה של היועץ-יחצ"ן-עוזר-תחמן.

יש פיתוי גדול לומר שעדת היועצים התחמנים היא מכת מדינה, שכן ידיהם של חלקם באמת בכול, כלומר בכל דבר רע ולא מוסרי. אלה אנשים חסרי עכבות - הם חייבים להיות כאלה כדי לבצע את משימותיהם.

אתה לא יכול לבוא אל הבוס ולומר שאינך יכול או לא רוצה לבצע מטלה מסוימת כי זה נוגד, למשל, את מצפונך. הבוס יגיד שהוא מבין, שזה באמת יפה, ולמחרת תמצא על כיסאך אדם אחר, פחות רגיש.

פעילותם העיקרית של התחמנים נעשית במחשכים, בתוך לחישות והעברת מסמכים מתחת לשולחן או בין בגאז'ים של מכוניות. כל התעבורה מטרתה אחת: לפגוע במי שהבוס מבקש את רעתו.

אבל לפני שמטילים את כל התרעלה על התחמנים, צריך לזכור שהם לא היו שם לולא רצו בהם הבוסים - השרים, המנכ"לים וכל השאר. אלה זקוקים לאנשים שיעשו בשבילם את העבודה השחורה, כי הם צריכים להיראות "נקיים". התחמנים נוסח קורן מספקים את הצורך הזה, וכמידת הצלחתם כך מידת השפעתם.

אמירת "מצח הפלדה"

הדבר הכי בולט אצל התחמנים הוא המצח הנחושה. הם לא ממצמצים, אבל מרבים לקרוץ. האמירה שציטטתי למעלה היא רק דוגמית. הציטוט של קורן שראוי לתואר "מצח הפלדה" הוא זה: "אני לא רוצה יותר לגור במדינה הזאת".

אתם מבינים? הוא, שעם אחרים כמותו קלקל לנו את המדינה, לא יכול עכשיו לסבול אותה! משהו, לא? מכל מקום, חשוב שתדע, יוני קורן: אי רצונך לגור "במדינה הזאת" הוא הבשורה החיובית ביותר שנשמעה מפיך אי פעם, בתנאי שתלך על זה, אתה ושכמותך, ויפה דקה אחת קודם. ואז, אחרי שתפנו אתה ושאר התחמנים את השטח, החיים במדינה יהיו הרבה יותר נקיים.

matigolan@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988