הכנסת פועלת לקידום מהיר של התיקון לחוק מבקר המדינה

התיקון מציע לאפשר למבקר להשלים את כתיבת דוחותיו עד ל-3 חודשים לאחר סיום כהונתו ■ מטרת התיקון: לינדנשטראוס יוכל לפרסם את הדוח בפרשת הרפז, אך תימנע ממנו השלמת הדוח בפרשת ביביטורס והנסיעות לחו"ל של השרים

הבנות בין משרד מבקר המדינה לבין לשכת ראש הממשלה מאפשרות את קידומו המהיר של החוק לתיקון חוק מבקר המדינה, שמטרתו לאפשר למבקר להשלים את כתיבת דוחותיו עד ל-3 חודשים לאחר סיום תקופת כהונתו.

בלב העסקה - כוונה לאפשר למבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס, להשלים את כתיבתו ופרסומו של הדוח העוסק בפרשת הרפז-אשכנזי, אך למנוע ממנו מלהשלים בעצמו את פרסום הדוח בפרשת "ביביטורס" והנסיעות לחו"ל של שרי הממשלה. דוח זה יועבר לטיפולו של המבקר הבא, יוסף שפירא, שייכנס לתפקידו בשבוע הבא.

אתמול (א') אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק. הוועדה לביקורת המדינה אישרה היום (ב') את הצעת החוק לקריאה ראשונה, והיא תובא בימים הקרובים למליאת הכנסת.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, הדגיש בדיון כי "מדובר בחוק חשוב וראוי ביותר, ולא היתה שום סיבה שהוא יידחה על-ידי הממשלה. יש לאפשר למבקר להשלים דוחות אחרונים, בדיוק כפי שנוהגים השופטים".

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מתח ביקורת חריפה על הצעת החוק, וקבע כי יש בה "קשיים משפטיים ומוסדיים משמעותיים".

לדבריו, הצעת החוק - הבאה לתקן את חוק מבקר המדינה ולאפשר לו להשלים את כתיבת הדוחות במשך 3 חודשים נוספים לאחר תום כהונתו, ובלבד שטיוטת הדוח נמסרה למבוקרים עד ל-3 חודשים לפני סיום הכהונה - סותרת את הוראות חוק יסוד: מבקר המדינה. על-פי חוק היסוד, תקופת הכהונה של המבקר תהיה 7 שנים, והוא יכהן תקופה אחת בלבד.

עוד אומר היועץ המשפטי לכנסת כי נראה שההצעה שואבת את הרעיון להשלים את כתיבת הדוחות 3 חודשים נוספים מההסדר הנהוג לגבי שופטים פורשים, הרשאים להשלים את כתיבת פסקי הדין שלהם במשך 3 חודשים נוספים לאחר פרישתם.

ואולם, אומר ינון, "לאנלוגיה זו אין על מה לסמוך, בשל השונות הרבה בין מוסד השפיטה לבין מוסד מבקר המדינה. פסקי דין הם פרי עבודתו האישית והתרשמותו הבלתי אמצעית של השופט. מנגד, המבקר עומד בראש משרד שעשרות מעובדיו אמונים על ביצוע משימותיו, וחוות-הדעת והדוחות שהוא חתום עליהם אינם פרי עבודתו האישית דווקא. בניגוד לשופטים שפורשים, חילופי מבקרים אינם מוחקים את כל עבודת הביקורת שנעשתה בתקופת המבקר הקודם".

לדבריו, בעייתיות נוספת בהצעת החוק נובעת מכך שבמשך 3 חודשי הכהונה הראשונים של מבקר חדש, היא יוצרת "שני מלכים המשמשים בכתר אחד", סיטואציה שלדברי ינון "מזמינה חיכוכים וקשיים ניהוליים דווקא בתקופה רגישה של כניסת מבקר חדש לתפקידו".

עיתוי העלאת הצעת החוק, אומר עו"ד ינון, "יוצר רושם של התערבות פוליטית בעבודת ביקורת המדינה, ממניע שאיננו תוצאה של חשיבה מוסדית-משטרית".