חיליק גורפינקל מחזיר לג'ין אנד טוניק את הבכורה

הכלים המלוכלכים לא הפסיקו לזרום לעבר הכיור. הבטתי בהם במבט מזוגג, והייתי כמעט מאושר. "למה אתה רוחץ כלים עכשיו, בוא לסלון להיות עם כולם", לשמחתי לא חיכתה אשתי לתשובה. אני מניח שגם לא הייתה זקוקה לה. אנחנו מספיק שנים יחד כדי שתדע שאני מתחבא במטבח אפילו ביום הולדתו השביעי של בננו הצעיר, במיוחד ביום הולדתו, בדיוק מפני שהסלון מלא בבני משפחתי, משפחתה ושאר ירקות המכונים לעתים חברים. כבר סיפרתי לכם פעם שאני סוציופת?

בדיוק כמו כבוד הנשיא פרס, גם אני מאוד אוהב לרחוץ כלים. כדי להפוך את המלאכה לקלה יותר הצטיידתי גם בנשק לא קונבנציונלי: ג'ין אנד טוניק. המשקה הנפלא הזה היה אמור, לטעמי לפחות, להפוך כבר מזמן למרענן הרשמי של הקיץ הישראלי הלוהט, יחד עם הבירה שמעולם לא סבלה מיחסי ציבור בעייתיים, ועם הערק שעושה כידוע קאמבק ענק בשנים האחרונות. והנה דווקא הג'ין - או לפחות גרסתו המרעננת המגיעה בצורת קצת (או הרבה) ג'ין עם המון (או קצת פחות) מי טוניק מרירים, כמה קוביות קרח ופרוסת לימון - נדחק אל קרן הזווית של הבר.

לא לגמרי. הקוקטייל המפורסם מכולם, הלוא הוא המרטיני, ממשיך לשחק אותה בכל בר בעיר. יש מי שמכינים אותו אמנם עם וודקה ולא עם ג'ין, ועדיין, רוב בקבוקי הג'ין נמכרים כדי לשמש כחומר הגלם הבסיסי של הקוקטייל הנהדר הזה. אבל הג'ין עם הטוניק של ימי נעורינו חלף מבלי שוב. או שאולי זה רק נדמה לי.

אפילו מי טוניק בלי כלום, רק עם קצת קרח ולימון, הם משקה נפלא. למעשה הם המשקה היחיד בעולם שאני מכיר, אולי חוץ ממים ובירה נשר שחורה, שיכול להצליח לשמח גם בלי טיפת אלכוהול בתוכו. וכשמוסיפים למי הטוניק ולקרח גם קצת ג'ין טוב, אז הם בכלל מחוללים פלאות.

בזמן האחרון נחתו בחופי ארצנו, ואפילו בלי משט מחאה לצדם, כמה מותגי ג'ין חדשים ומרעננים. המוזר שבהם הוא ג'ין הנדריקס, בעל הבקבוק יוצא הדופן והיפה להפליא, ג'ין הכולל חוץ מגרגירי ערער (ג'וניפר) - המרכיב הקלאסי והדומיננטי ביותר של הג'ין - גם, תחזיקו חזק, מלפפונים. יש בו גם גרגירי כוסברה ממרוקו, קימל מהולנד, אירוסים מפרו, עלי ורדים ופלפל אקזוטי מאינדונזיה.

אל ההנדריקס הצטרפו לאחרונה גם סוגים נוספים של ג'ין אנגלי, מעט יותר מתונים במרכיביהם, מבית היימן (Hayman) ומבית גרינול (Greenall). שחקן ותיק יותר במגרש המקומי של הג'ין המיובא הוא כמובן הבומביי ספייר, בעל הצבע הכחלחל המוזר.

כל אלה, יחד עם המותגים הוותיקים הקלאסיים שחלקם (ביפיטר ובומביי ספייר) הגיעו גם לטעימה הזו, מהווים הרכב מנצח, לטעמי, של מותגי ג'ין שיכולים, בעזרת מי טוניק כמובן, להפוך את הקיץ הקרוב לנעים יותר, לפחות בגזרת המשקאות האלכוהוליים. על השאר אחראים כידוע אנשים אחרים לגמרי, שכנראה לא שותים מספיק. לא רק אלכוהול. אז שימו את הדעות הקדומות בצד והתחברו לכוס ענקית של ג'ין אנד טוניק. זה מנצח אפילו קרובי משפחה מדרגה ראשונה בשבת בבוקר. אני יודע. ניסיתי. לצורך טעימה השוואתית אספתי את בנות המשפחה שלי (גייסתי גם את הבייביסיטר), וכולנו יחד ערכנו טעימת ג'ין אנד טוניק כהלכתה.

לונדון היל London Hill

ג'ין טוב מאוד גם כג'ין נקי וגם כקוקטייל. נקי מאוד, קלאסי, ללא הפתעות טובות אבל גם לא רעות. 40% אלכוהול, 80 שקלים

הנדריקס Hendrick's

הג'ין מבית הוויסקי גלנפידיך התגלה כאכזבה גדולה, למרות הציפיות מרקיעות השחקים. טעם חלש, מרוח ולא ממוקד. לא אהבנו אותו לא כג'ין נקי ולא כקוקטייל עם טוניק. אל המרכיבים הקלאסיים, כמו ערער, גרגירי כוסברה וקליפת לימון, צורפו כאמור עלי ורדים ו...מלפפונים. כל זה, ואפילו הבקבוק השחור היפהפה, לא ממש עזרו. 41.4% אלכוהול. 165 שקלים

היימנ'ס לונדון דריי ג'ין Hayman's London Dry Gin

ג'ין מאוד קלאסי. טעם מודגש של ערער. בעיניי הכי טעים כקוקטייל, וגם בלי טוניק הוא היה אחד הנעימים ביותר בטעימה הקצרה הזו. אחלה ג'ין. מי אמר שאין חיים אחרי ג'ין גורדונ'ס. 40% אלכוהול,

98 שקלים

היימנ'ס אולד טום Hayman's Old Tom

הג'ין השני מבית היימנ'ס היה המנצח של הבנות. מצוין גם בעיניי. אפילו בלי טוניק. לימוני מאוד בריחו - מתכון עתיק של ג'ין קלאסי ששוחזר, והתגלה כמשקה עם טוויסט מפתיע בריחו ובטעמו המשובחים. 40% אלכוהול, 140 שקלים

בלום Bloom

ג'ין חדש לגמרי בישראל, המגיע מבית גרינל האנגלי, יצרני ג'ין מ-1761. ג'ין מעודן מאוד, המכיל בנוסף למרכיבים הקלאסיים גם קמומיל, קליפות פומלה ופרחי יערה (Honeysuckle). טעם וריח מורכבים ומרתקים. כג'ין טוניק הוא הופך ליצירת מופת קטנה, גם אם כמעט מורכבת מדי אפילו. יקר מאוד. 40% אלכוהול, 230 שקלים

גרינל'ס Greenall's

הג'ין הבסיסי מבית גרינל הוא אכן כזה. פשוט, מספק ונעים, בלי יציאות והפתעות מיוחדות, לטוב ולרע. בגרסת הקוקטייל הוא שומר על התכונות הבסיסיות הטובות שלו, מבלי לסטות מהקו שקבע המשקה הנקי. 40% אלכוהול, 70 שקלים

ברקלי סקוור Berkele Square

עוד ג'ין מבית גרינל, העולה החדש הטרי ביותר. ניחוחות לא שגרתיים, כתוצאה משילובם של מרכיבים כמו בזיליקום, קפיר, ליים ולבנדר. התוצאה מורכבת ומתובלת, אם כי מעט "סבונית", אבל בלי להפריע. בהחלט מרתק, גם כקוקטייל עם טוניק, שממשיך את הקו המסובך וימצא חן בעיני חובבי משקאות אקזוטיים. מיוחד מאוד, ללא ספק. יקר רצח, אבל שווה. אשתי אהבה מאוד. הבייביסיטר פרשה בשלב הזה. 40% אלכוהול, 260 שקלים

בומביי ספייר Bombay Sapphire

עוד אכזבה, גם כג'ין נקי וגם כקוקטייל עם טוניק. אלכוהולי מדי, ובעיקר לא ממש טעים. שלל המרכיבים האקזוטיים - פלפל גן עדן, ליקוריץ סיני, שקדים ספרדיים, קליפת לימון ספרדי, גרגירי ערער איטלקיים, גרגירי כוסברה מרוקאיים, שורש אירוס איטלקי, שורש אנג'ליקה מסקסוניה, ואפילו סנה שהוא כנראה הסנה הבוער והבקבוק הכחול המוזר לא התחברו למשהו טוב.

47% אלכוהול. 166 שקלים

פלימות' Plymouth

את אחד הג'ינים הטובים ביותר שתיתי דווקא מחוץ לטעימה הקטנה. סוציופת כבר אמרתי? לא זו בלבד, אלא גם חיברתי אליו מי טוניק חדשים ומצוינים של בריטוויק, שאני מעדיף אותם בהרבה על אלה המוכרים יותר של שוופס (ראו להלן). גם הפלימות' עצמו יבש ונהדר. 41.2% אלכוהול, 90 שקלים

ביפיטר Beefeater מותג הג'ין הוותיק והפופולרי מציג טעמים בסיסיים ונעימים מאוד. לא יותר מדי משום דבר, טעם ערער מתון, ובסך-הכול יופי של ג'ין של אמצע הדרך. כקוקטייל עם טוניק הוא שומר על האיכויות המסורתיות, ובעיקר מהווה נקודת התייחסות מעניינת לכל שאר מותגי הג'ין החדשים, בהיותו ללא ספק הטעם המוכר לכולם, לטוב ולרע.40% אלכוהול,

70 שקלים

ג'ין אנד טוניק בפחית מבית גרינל

השוס של הטעימה. בשביל מה להתאמץ? 10 שקלים ומישהו עושה בשבילכם את כל העבודה. בקרוב בפיצוצייה הקרובה לביתכם, אני מקווה. שום דבר מיוחד לכתוב עליו הביתה, אבל, וזה אבל גדול, זה לגמרי ג'ין אנד טוניק. בסיסי, מספק, מצנן וטעים לאללה, אם אתם לא נודניקים. רק אל תשכחו את הקרח ואת הלימון גם כאן. סיבכתי אתכם, אני יודע. 250 מ"ל, 6.5% אלכוהול, 10 שקלים

בריטוויק (Britvic).

מי טוניק טובים יותר מאלה המסורתיים והמתוקים מדי של שוופס. הבקבוקים הקטנטנים נמכרים לעת עתה רק בברים, ובמחירים מפולפלים. חפשו אותם, הם יוצרים קוקטיילים נפלאים.