"איסור פרסום זהותו של ש"ד - פגיעה בעקרונות יסוד במשפט"

יומיים אחרי שהתחיל להעיד במשפט פרשת הולילנד, אפשר כבר לומר כי עד המדינה ש"ד מספק לפרקליטות את הסחורה, שבגינה היא חתמה אתו על הסכם עד מדינה חריג, שמעניק לו הטבות כספיות ניכרות תמורת עדותו. למרות מצבו הרפואי הקשה, ש"ד מסר עד כה את גרסתו המפלילה, לכאורה, ברציפות ובבהירות.

בתוך כך, גוברת הביקורת על כך שזהותו של העד, שתמונתו המטושטשת פותחת את כל מהדורות החדשות בימים אלה, עודנה אסורה לפרסום.

הביקורת מקבלת משנה-תוקף כיוון שהיא נשמעת הן מכיוון הציבור הרחב והן גם מקרב בכירים לשעבר בפרקליטות.

לדברי המנהלת לשעבר של המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, שהיא היום שותפה במשרד עורכי הדין גרוס, קליינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, "איסור הפרסום על זהותו של עד המדינה בתיק הולילנד הוא מצב לא תקין ולא סביר, העומד בניגוד לעקרונות יסוד המשפט".

ברזילי אמרה היום (ג') ל"גלובס" כי "כשאתה משווה את מה שקורה בתיק הולילנד לתיקים אחרים, אתה מוצא שאיסור הפרסום הוא תקדימי וגם מאוד מוזר".

לדבריה, ישנן שתי סיבות בלבד שבגינן ניתן להטיל איסור פרסום על זהותו של עד - ושתיהן אינן מתקיימות במקרה של ש"ד.

"הסיבה הראשונה לאיסור פרסום זהות של עד היא קיום חשש לפגיעה בביטחונו של העד. מכיוון שכל הנאשמים והמעורבים בתיק הולילנד יודעים מיהו עד המדינה, וגם הציבור יכול לדעת זאת באמצעות חיפוש באינטרנט, אני לא חושבת שמישהו טוען שהנאשמים מסכנים את הביטחון של העד. גם אם הגברת או אדון כהן מחדרה ידעו מיהו, לא נראה שיש חשש שהם יפגעו בביטחונו. זה לא הגיוני".

סיבה שנייה שבעטיה ניתן להטיל איסור פרסום על זהותו של עד היא כאשר פרסום שמו ותמונתו של העד עלול לגרום לו לפגיעה חמורה בפרטיות. "בדרך-כלל זה מתייחס לעניינים שבצנעת הפרט, כמו במקרה שיש קורבנות של עבירות מין או סכסוכים בתוך המשפחה. אולם אין תקדים לכך שבתיק שחיתות גדול אסרו פרסום שמו של עד, והתנהלו הרבה תיקים כאלה", היא אומרת.

- מה הבעיה באי-פרסום זהותו של עד המדינה?

ברזילי: "פומביות הדיון היא עיקרון יסוד מאוד משמעותי במשפט, שמתייחס גם לזהות העדים וגם לתוכני העדות שלהם. פרסום הזהות מאפשר ביקורת על המשפט, ולפחות ברמה התיאורטית חשיפה של עד יכולה לגרום לאנשים שמכירים אותו להגיע ולסייע בחשיפת האמת. בית המשפט העליון קבע כי שלטון שרוצה לשלוט במה שהעם יכול לדעת, ירצה לשלוט בסופו של דבר גם על מה שהעם חושב".

- ואם זו הבטחה של הפרקליטות שעוגנה בהסכם שנערך עם העד?

"בהנחה שאכן מדובר בהבטחה שניתנה לעד המדינה בהסכם שנחתם עמו, הרי שהמדינה לא אמורה לתת הבטחות שאינן לפי הדין ולפי המדיניות הנכונה. לא אמורים לתת הבטחה כזו".

- ומה עושים אם עד התנה את עדותו במשפט בהבטחה כי זהותו לא תפורסם?

"עובדי מדינה ופרקליטים הם לא סוחרים כאלה טובים במשא-ומתן, אבל יש עקרונות שלא צריך לזוז מהם. יש דברים שהמדינה לא צריכה להבטיח. אחד מהרעיונות של שלטון החוק הוא, שהמטרה לא משרתת את האמצעים. המחיר של ויתור על עקרונות הוא יקר.

"כמו ששוטר יודע שאסור לו להכות חשוד גם אם זה יסייע לו להוציא ממנו הודאה, כך גם פרקליט לא אמור להבטיח הבטחות שאסור להבטיח. יש כללים שאסור לעבור עליהם. מה שיוצא כאן - אלא אם יש דברים סודיים שלא נחשפנו אליהם - זה שלא נעים להיות עד מדינה במשפט מסוקר כל-כך, אבל זו לא סיבה מספיקה לאסור את פרסום זהותו".

עו"ד ליאת בן-ארי, התובעת במשפט הולילנד ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), מסרה בתגובה: "הבקשה לאיסור שמו ותמונתו של עד המדינה נועדה להגן על פרטיותו של העד. זאת, כדי למנוע מצב שבו בכל רגע נתון שמו ותמונתו יופיעו בכלי התקשורת".