שורה תחתונה: ככה-ככה. הסולנים בתפקידים הראשיים אמש היו טובים עד טובים מאוד, אבל זה לא הספיק. בסופו של דבר ההפקה הזו לא הצליחה להתעלות - הן בגלל התזמורת, הן בגלל הניצוח, ובעיקר בגלל הבימוי. אופרה נוגעת ללב כמו "ריגולטו" אמורה להשאיר חוויה רגשית גדולה בהרבה.
סיפור "ריגולטו" נושא בחובו מוסר השכל חשוב להורים לבנות בגיל ההתבגרות. לריגולטו, ליצן החצר של הדוכס, יש אהבה אחת ויחידה - בתו ג'ילדה. ריגולטו רוצה לשמור עליה בכל מחיר, וכולא אותה פיזית ומנטלית. הוא לא מסכים לספר לה דבר על עצמו או על אמא שלה, ומדחיק אצלה כל תשוקה. ג'ילדה, שמתקשה לעמוד בגבולות הנוקשים שהוצבו בפניה, פורצת אותם דרך אהבתה האסורה לדוכס השוביניסט ורודף הנשים. גם כשהיא מבינה שהדוכס שיקר לה, ושהוא לא סטודנט עני אלא הולל נטול מוסר - היא מעדיפה את אהבתה אליו על פני אהבתה כלפי אביה. בסוף הטראגי אנו מצטערים לא על ג'ילדה, שמתה מתוך בחירה מודעת, אלא על ריגולטו - שמשלם על טעותו באובדן בתו היקרה לו מכל.
הבימוי של דיוויד פאונטני לוקח את רעיון כליאתה של ג'ילדה בצורה גראפית מאוד, ומציג על הבמה כלוב זכוכית בו היא נמצאת. ככל שמתפתחת העלילה הולך הכלוב ונפרץ, וחלק מהשירה מבצעת ג'ילדה מהגג שלו. נראה לי שפחד אלוהים לעמוד ולשיר משם, אבל זה מה שנקרא בעולם האופרה סיכון מקצועי. חוץ מהכלוב, אין על הבמה יותר מדי פרטים עיצוביים שמשאירים חותם, והתחושה הכללית היא של בימוי חיוור שלא תורם ליצירת רושם שנשאר בזיכרון.
בימוי גראפי
מי שעוד לא השאיר רושם גדול אמש היה הניצוח של דניאלה קלגארי (Daniele Callegari), בהופעה ראשונה באופרה הישראלית. הביצוע בניצוחו סבל מבעיות תיאום ודיוק, ותזמורת האופרה (התזמורת הסימפונית ראשל"צ) הייתה רחוקה מהשיאים שאליהם הגיעה בשנים האחרונות. גם הזמרים בתפקידים המשניים, ברובם, לא הבריקו.
מי שכן מוצלח בהפקה הזו הם הסולנים בתפקידים הראשיים. ההפקה ביום ראשון הציגה את זמרי הקאסט הראשון, שזכו לתשואות מוצדקות. את תפקיד ריגולטו, ליצן החצר המאבד את בתו, ביצע היטב הזמר המקסיקני קרלוס אלמגוור (Almaguer). הוא הציג קול יפה ונוכחות בימתית מרשימה, שנפגמה מעט רק בגלל הבימוי החיוור. גם הילה באג'יו הישראלית, בתפקיד בתו ג'ילדה, שרה יפה מאוד את התפקיד התובעני שכתב ורדי. לו הייתה נחסכת ממנה החוויה המפוקפקת של השירה מגג הכלוב, ייתכן שהייתה משכנעת עוד יותר. את תפקיד הדוכס שר זמר הטנור הצרפתי ז'אן-פרנסואה בוראס, שקולו לא היה לגמרי יציב אך ניחן בצבע נהדר. בוראס הוא גם שחקן מוצלח, והתאים מאוד לתפקיד הדוכס הפתייני וחסר המוסר.
לסיכום: לא רע, אבל ראינו כבר את האופרה הישראלית בתצוגות תכלית מרשימות יותר.
"ריגולטו" (Rigoletto) מאת ורדי באופרה הישראלית. מנצח: דניאל קלגארי. בית האופרה ת"א, 1.7. מופעי ריגולטו בבית האופרה בתל-אביב יימשכו עד ה-14 ביולי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
