דובי בן גדליהוהיבוא האישי לא מתרומם

נתוני היבוא האישי של רכב לישראל במחצית הראשונה של 2012 מגלים עובדה מפתיעה: פחות מ-850 כלי רכב ביבוא אישי, כולל אופנועים ורכבי דיפלומטים, הגיעו ארצה בין ינואר ליוני. לפני שלוש שנים, למשל, יובאו כמעט 1,500 מכוניות בתקופה המקבילה. הנתון הנמוך נוגד את הציפיות המוקדמות להתגברות דרמטית של היבוא האישי ברבעון השני, במיוחד לאור הרוח הגבית העזה שלה זוכה הענף הזה ממשרד התחבורה בחודשים האחרונים.

משרד התחבורה למען היבוא האישי

רשמית, הפעילות של משרד התחבורה להסרת החסמים מהיבוא האישי החלה מיד לאחר פרסום המלצות ועדת זליכה בפברואר, שנתנו לגיטימציה להרחבת היבוא האישית. ועדת זליכה אמנם ציינה כי מדובר באפיק יבוא רכב בעייתי, אך למרות זאת היא סימנה אותו בתור נתיב אסטרטגי להגברת התחרותיות בשוק הרכב הישראלי.

"בצד העיוותים שיוצר היבוא האישי", נכתב במסקנות, "רואה הוועדה בערוץ זה אמצעי להגברת התחרותיות בשוק המכוניות, על אחת כמה וכמה בנוגע לשוק מכוניות היוקרה". הוועדה אף הוסיפה כי "היא רואה לנכון להרחיב את אפשרויות העיסוק בתחום היבוא האישי (יותר ארצות מקור, יותר דילרים, יותר כלי רכב ועוד). זאת במטרה להגביר את אמון הציבור ביעילות השימוש בערוץ זה... הצרכן אמנם חשוף יותר לסכנות הכרוכות ביבוא אישי, אך אין המשק הישראלי, במצב התחרות החסר, יכול להרשות לעצמו שלא לפתחו".

ממועד הפרסום הרשמי, פעל משרד התחבורה ליישום המלצות הוועדה בנושא היבוא האישי, שנמצאות בסמכותו, במהירות מעוררת השתאות עבור משרד ממשלתי. בתחילת אפריל הודיע המשרד על פתיחת האפשרות לייבא מארצות הברית ביבוא אישי גם כלי רכב בתקינה אמריקנית, שאינם מיוצרים בארצות הברית. באותו חודש הודיע המשרד כי קיצר משמעותית את הליך קבלת הרישיון ליבוא אישי וכי "זמן ההמתנה הממוצע לקבלת רישיון כזה עומד על ארבעה ימים בלבד". כיום פועל המשרד במרץ להסדרה משפטית של תקנות, שיאפשרו גם יבוא מסחרי של רכב משומש, כולל יבוא ל"מלאי" של עד 20 כלי רכב.

אמנם רוב השינויים הללו נכנסו לתוקף רק בחודשיים-שלושה האחרונים וזה פרק זמן קצר לשינוי מהותי בהיקפי היבוא האישי. אבל מתברר שבפועל השוק כבר הכין את עצמו להסרת החסמים זמן רב לפני פרסום מסקנות ועדת זליכה, מתוך ציפיות מוקדמות - שלא נכזבו - שהוועדה ומשרד התחבורה יגבשו המלצות משמעותיות להרחבת היבוא האישי.

למעשה, השוק התנהג כאילו המסקנות ברורות וידועות עוד הרבה לפני פרסומן. שלל סוכנויות "ייעוץ ביבוא אישי" צצו בתחילת השנה, וחלקן הציעו ללקוחות לרכוש ולהזמין מראש כלי רכב מדגמים, שיבואם לארץ עדיין היה אסור באותה תקופה. סוג של "הימור".

אחת מחברות הייעוץ הגדולות אף כותבת באתר האינטרנט שלה: "מעתה ניתן יהיה לייבא מכוניות בעלות תקינה אמריקנית המיוצרות בכל מדינות העולם לרבות ביפן, אירופה והמזרח הרחוק... התקנה החדשה תסייע בעיקר לענף היבוא האישי בשל העובדה שהיא תפתח שער ליבוא מכוניות יוקרה המיוצרות באירופה וביפן אך נמכרות בארצות הברית במחירים נמוכים משמעותית לעומת מדינות הייצור שלהן. בעקבות התקנות נרכשו כבר לפני כמה חודשים מכוניות בהמתנה ליישום מסקנות "ועדת זליכה" בנושא היבוא האישי, שפתיחת היבוא מארה"ב היא המרכזית שבהן".

השיטפון שלא התרחש

לאור ההכנות המוקדמות, היינו מצפים לשיטפון של כלי רכב מיבוא אישי אבל, כאמור, הנתונים מראים שזה לא קרה. למרות מאמצי הקידום האגרסיביים של משרד התחבורה, מתברר שגם היבוא האישי של רכב לישראל מציית לחוקי המשחק הצרכניים והכלכליים של כלל שוק הרכב.

אחד מיועצי היבוא האישי שעמו שוחחנו השבוע מסביר את הקיפאון בשוק. "המצב בשוק הרכב הישראלי אינו מזהיר כרגע וזה משפיע גם על שוק היבוא האישי. אפילו אנשים מבוססים חושבים פעמיים לפני שהם מוציאים חצי מיליון שקל, או אפילו רבע מיליון שקל, על רכישת רכב חדש". בנוסף, אומר היועץ, נסיקת שער הדולר בחודשים האחרונים היא "מכשול טבעי" בפני יבוא מארה"ב, שהיא המקור הגדול ביותר לרכבי יבוא אישי לישראל. "עליית שער הדולר לבדה הוסיפה כמעט 8% למחירי היבוא בחודשים האחרונים".

גם שוק הרכב האמריקני כבר הפך מקור אכזב לאיתור "מציאות" ליבוא ארצה כפי שהיה לפני שלוש שנים. ליצרנים וליבואנים שפעלו בארה"ב ב-2008 ו-2009 היו שנים טראומתיות, שבהן הם סבלו ממלאים גדולים שנמכרו במחירי הפסד. אבל בשנתיים האחרונות היה להם מספיק זמן להתאים את ההיצע לביקוש. קצב הייצור והיבוא הוקטן והוא מתמקד כיום בעיקר בדגמים שיש להם ביקוש "מובטח" בארה"ב עצמה. זה מקשה מאוד על מציאת דגמים במחירי רצפה.

לדברי היועץ, גם השוק המקומי כבר אינו ידידותי ליבוא אישי כפי שהיה בעבר. "בשוק רכבי היוקרה מתנהלת כיום מלחמת מחירים עזה, שזוכה לגיבוי מיצרני הרכב עצמם". ב.מ.וו, למשל, שנחשבה לאחד ממותגי הלהיט של היבוא האישי, חתכה מחירים באגרסיביות וכיום מוכרת בישראל דגמים במחירים, לפני מס, שהם מהנמוכים ביותר בעולם. על התוצאה מעידה ירידה חדה ביבוא אישי של מכוניות ב.מ.וו במחצית הראשונה של השנה (ראו טבלה).

שאר היבואנים אולי לא מפרסמים הנחות אגרסיביות בפומבי, אך כמעט לכולם יש כיום מחירון "מזומן" ובו מחירים נמוכים בעשרות אלפי שקלים מהמחירים הרשמיים.

שוק המשומשות מכביד גם הוא על היבוא האישי. הקיפאון בשוק והצטברות המלאים אצל סוכנויות הטרייד-אין דוחפים את המחירים כלפי מטה, במיוחד בפלח רכבי היוקרה. על מכונית יוקרה של חצי מיליון שקל מפסידים כיום 150 אלף שקל בתוך שנתיים-שלוש והתוצאה היא שניתן למצוא כיום בשוק יוקרתיות-משומשות בנות שנתיים שמחיריהן יוצרים אלטרנטיבה ליבוא אישי של משומשות ממודל ומגיל דומה.

מאבק כוחות בממשל

הנדבך האחרון, שחוסם כיום את שיטפון היבוא האישי, הוא פעילות רשות המסים. הרשות שמפעילה בחודשים האחרונים "שרירים" כנגד יבואנים אישיים - אולי כדי להוכיח למשרד התחבורה ולפרופ' זליכה מי "בעל הבית" האמיתי בכל הנוגע ליבוא רכב בישראל. אם עד לפני כמה שנים נהג המכס לקבל אוטומטית חשבוניות יבוא "סבירות" של רכב ביבוא אישי, הרי שכיום הוא מפעיל מסננת עם חורים הדוקים מאוד ולא טורח להסתיר זאת.

חקירות סמויות וגלויות מתנהלות כנגד פעילים בתחום וחלה צמיחה משמעותית במספר החשבוניות וכלי הרכב שנבדקים פרטנית ומעוכבים בנמלים. גם מס הכנסה לוקח חלק באותה "מסננת" ומי שמביא רכב יוקרה עלול להידרש להציג את מקורות הכנסתו. משאבי רשות המכס אמנם מוגבלים יחסית, אבל אין ספק שההרתעה הפסיכולוגית שהיא יוצרת בשטח מקטינה את המוטיבציה ליבוא.

בינתיים, נראה שהאוצר מנצח במערכה וההר של היבוא האישי הוליד עכבר. אבל אנחנו מהמרים שמשרד התחבורה עוד לא אמר את המילה האחרונה בנושא.

 כלי רכב