כך תעשיית הנשק הישראלית מפלרטטת עם צבא וייטנאם

וייטנאם קורצת לתעשייה הביטחונית בישראל. האגף לשיתוף-פעולה ויצוא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון מגלה עניין במדינה שרושמת צמיחה שנתית ממוצעת של 6%-8%. בכירים ישראלים מבקרים באחרונה בהאנוי, בירת המדינה, שמונה יותר מ-90 מיליון תושבים ומחזיקה בצבא גדול אך מיושן.

לפני כחצי שנה הגיע נשיא המדינה שמעון פרס למדינה עם פמליה גדולה. בימים האחרונים, הפעם מדובר בביקור צנוע וחשאי למחצה, ביקר שם מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי שני, עם כמה בכירים מהאגף לשיתוף-פעולה ביטחוני. ביקורים כאלה, שנחשבו בעבר לנדירים, הפכו בשנה האחרונה לעניין שגרתי.

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לווייטנאם, אי-שם באמצע שנות ה-90' לא נרשמו כל כך הרבה חיוכים ולחיצות ידיים בין בכירים משתי המדינות. סביר שסנונית ראשונה לכך הייתה ב-2009, כשווייטנאם פתחה שגרירות בתל-אביב והעניקה תוקף מעשי ליחסים בין המדינות. מאז העלאת דרג היחסים, הישראלים לא מפסיקים לדבר על הפוטנציאל: ווייטנאם אמנם לא אמורה להיות יעד שעליו תקום ותיפול מדיניות סחר החוץ הישראלית, אבל לפחות בתחום הביטחוני יש מה לעשות שם. בתקופה של האטה בשווקים הקלאסיים, האויבת לשעבר של הדוד סם יכולה להיות כתובת לא רעה עבור חברות ביטחוניות שנתקעות עם נשק על המדף.

גורמים ביטחוניים מדברים על סיכומים שהושגו בעת האחרונה בין ראשי משרד הביטחון לנושאי משרה בכירים במשרד ההגנה בהאנוי, לפיהם שתי המדינות יהדקו את שיתוף-הפעולה הביטחוני. מבחינת ביזנס, זה עדיין רחוק מהמצב הקלאסי שאליו ראשי החברות הביטחוניות בישראל היו נושאים עיניים: במשרד הביטחון עדיין יאמרו 'לא' תקיף להצעה למכור מערכות מתקדמות של מטוסים ללא טייס לידידה החדשה. גם עסקאות למכירת נשק התקפי כמו טילים מתקדמים ופצצות מונחות - עדיין רחוקות.

התנאים שיאפשרו מסחר באמצעים הרגישים טרם הבשילו. כדי למכור כלי משחית למדינה, להעביר אליה ידע מסווג שערכו לא יסולא בפז וכל זאת בלי לעצבן מדינות אחרות ובעלות ברית - צריך לבסס את ההיכרות וליצור אמון ואינטימיות.

גם בווייטנאם מסתפקים כרגע בהרבה פחות, נותנים לרומן המתהווה עם הידידה מהמזרח התיכון את הזמן הדרוש, כי הפוטנציאל נראה ממרחקים והפרפרים בבטן אומרים שיש טעם בחיזור. מבחינת מערכת הביטחון הישראלית מדובר בעסקאות להספקת "נשק הגנתי", הקמת מפעל לייצור של רובים מתקדמים, בחינת אופציות לשדרוג כללי של הטנקים הסובייטיים המיושנים ומי יודע, אולי אפילו להציע מתישהו בקרוב לצבא ווייטנאם שמנסה להתחדש ולשדרג יכולות טכנולוגיות - מערכות מתקדמות להגנה אווירית.

לישראל יש כמה צעצועים די טובים בתחום ובווייטנאם יודעים את זה ובעיקר מכירים את הביצועים: "4-5 חברות ביטחוניות ישראליות כבר עשו בשנתיים האחרונות עסקאות עם ווייטנאם - מה שמבטא את המדיניות של מערכת הביטחון להקל בחדירה ובהתבססות בשוק הזה", מספר גורם ביטחוני שמכיר את היחסים שנרקמים עם ווייטנאם ומלווה את המאמצים להעלות אותם בדרג נוסף: "עד עכשיו מדובר בעסקאות שהסתכמו בכמה עשרות מיליוני דולרים. אבל בשלב הזה הכסף הוא לא הסיפור, אלא הפוטנציאל".

מפעל נשק חדש

בספטמבר 2011 "גלובס" חשף כי חברת IWI הישראלית, שבבעלות סמי קצב מתכוונת להקים במזרח הרחוק מפעל נשק חדש, בהשקעה של יותר מ-100 מיליון דולר. במסגרת ההשקעה, קצב מתכוון לייצר במדינה העלומה את רובי הגליל המתקדמים שלו, מדגם AS. המדינה העלומה, כבר מותר לספר, היא ווייטנאם ובאחרונה לדברי גורם ביטחוני בכיר - העסקה המורכבת והקשה - נחתמה. עבודות ההקמה יתחילו בשנה הקרובה: "מדובר בפרויקט ענק, במסגרתו ייעשה במפעל החדש הייצור של נשק קל לאחר שהידע יועבר לשם מישראל. כרגע מדברים על סוג מסוים של רובים אבל בעתיד אפשר שהפעילות במפעל הווייטנאמי תורחב. פרויקט כזה הוא עוגן לשיתוף-פעולה ביטחוני בין שתי המדינות", אמר גורם ביטחוני בכיר.

ישראל היא לא היחידה שמחפשת לעצמה שווקים חדשים כדי למכור חומרי נפץ, פצצות, רובים ואמצעים אחרים שאמורים לפגוע ברעים. גם חברות ביטחוניות מאירופה גילו את ווייטנאם וזיהו את הפוטנציאל: "המצב בשוק הביטחוני העולמי גורם לכולם לירוק דם. רואים את זה בשטח. אני מעריך שלא ירחק היום שגם חברות ביטחוניות אמריקאיות ירצו להשיג דריסת רגל בשוק הזה", העריך השבוע גורם ביטחוני בכיר.