אקסטרא מזומנים

מה יש בסעיף יתרת המזומנים ושווי המזומנים, מתי פיקדונות לא נחשבים מזומן, ולמה רשות ניירות ערך דרשה מאקסטרא פלסטיק לתקן את היתרה לעיל מ-26 מיליון שקל ל-1 מיליון שקל

יתרת המזומנים במאזן אמורה להיות יתרה ברורה ומוחלטת, סוג של עוגן בין סעיפי הדוחות הכספיים המתבססים על אומדנים, הערכות ושיפוט חשבונאי. מזומנים נתפסים כסכום מוצק שאין עליו עוררין, אבל בפועל מסתבר שגם סעיף המזומנים ושווי המזומנים שבמאזן אינו כזה תמים. גם בסעיף הזה יכולים להיות מוקשים - האם פיקדון תמיד נכנס לסעיף המוזמנים ושווי המזומנים? ומה בכלל התנאים להצגת השקעה מסוימת במסגרת סעיף זה?

ובכן, התקינה החשבונאית רואה בסעיף מזומנים ושווי מזומנים סכום נזיל ובטוח, ולכן היא מאפשרת להכיל במסגרתו סכומים לשימוש מיידי, פיקדונות לפי דרישה והשקעות ברמת נזילות גבוהה, שניתנים להמרה למזומנים בקלות ובמהירות וללא סיכון משמעותי. בסעיף הזה צריכים להימצא נכסים נזילים ובטוחים שאין עליהם תנאים או מגבלות ואינם מיועדים למטרות מסוימות. ברגע שהם מוגבלים או משועבדים וכדומה, הנהלת החברה לא שולטת בשימוש שנעשה בכספים אלו; היא לא יכולה לעשות בסכומים הללו מה שהיא רוצה - אלה לא מזומנים במובן שהם חלק ממקורות עצמאיים של הפירמה לשימושים שוטפים, כפי שמחליטה ההנהלה.

לכן יש להפריד בין המזומנים ושווי המזומנים לנכסים אחרים שנראים כמו מזומנים ושווי מזומנים, אך הם מוגבלים לשימוש מסוים. בדרך הזו, קוראי הדוחות יודעים ומבינים שיתרת המזומנים ושווי המזומנים היא אכן ברורה ומוצקה, כשבין הסעיפים העיקריים הנכללים ביתרה זו נמצאים: יתרת עו"ש, כסף בקופה, השקעה במק"מים ופיקדונות לזמן קצר.

"רישום שגוי שיבש המסחר באג"ח"

אבל עדיין אי אפשר להיות רגועים בקשר לסעיף הזה. מה זה בכלל הגבלה על פיקדון, האם תמיד המגבלה הופכת את הפיקדון לסעיף שאינו מזומנים? במילים אחרות, הסעיף התמים הזה הפך להיות סעיף תחת פרשנות. זה כבר לא חד וחלק, לא ברור ומוחלט - יש כאלו שיסווגו כמזומנים ויש כאלו שיסווגו כפיקדונות משועבדים. זה בולט במיוחד בתחום הנדל"ן, בעיקר בחברות קבלניות (ועל כך נרחיב בשבועות הבאים), אך הפעם נעיין בדוחות של אקסטרא פלסטיק.

מדובר בחברה שנקלעה למצב פיננסי קשה, ובחודשים האחרונים מתקדמת לקראת הסדר חוב שעשוי לכלול גם את מכירה או העברה של הפעילות. במקביל להתקדמות בהסדר החוב, "חטפה" החברה בתחילת החודש תביעה (הכוללת בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) על סך 5 מיליון שקל, לפיה ברבעון השני והשלישי של 2011 לא רשמה כראוי את יתרת המזומנים ושווי המזומנים.

"כתב התביעה הוגש כנגד החברה, משרד רואי החשבון המבקר לשעבר של החברה, בעלות השליטה בחברה ונושאי משרה בה (בעבר ובהווה)", נמסר מאקסטרא פלסטיק במקביל לדיווח על התביעה. "עיקר טענותיו של התובע הינן כי נגרמו לו נזקים כספיים בעקבות דיווחים שפורסמו על ידי החברה, לרבות במסגרת דוחותיה הכספיים לרבעונים השני והשלישי של שנת 2011, בהם סיווגה החברה פיקדון בסך 25 מיליון שקל תחת הסעיף 'מזומנים ושווי מזומנים', וכי דיווחים אלה גרמו לרכישת איגרות חוב (סדרה א') אשר לא היו נרכשות אלמלא דיווחים אלה, וכן גרמו לסטייה בשערי המסחר של האג"ח. החברה בוחנת את התביעה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, יחד עם יועציה המשפטיים", הודגש.

התביעה הזו מתחברת לשאלות הבסיסיות - מה יש לכלול בסעיף המזומנים ושווי המזומנים, האם פיקדון הוא שווה מזומנים ובאילו תנאים? כשמעיינים בדוחות לתקופה האמורה (רבעונים 2-3 ב-2011) רואים שבסעיף המזומנים ושווה המזומנים יש כ-26 מיליון שקל, ובביאור לדוחות הכספיים כתוב כי "היתרה כוללת פיקדון חודשי בתאגיד בנקאי בסך 25,166 אלפי שקלים אשר התקבל במסגרת הלוואה לזמן ארוך מאותו תאגיד. כספי הפיקדון הנ"ל ישמשו בחלקם לפירעון הלוואה לתאגיד בנקאי אחר, לאחר שיתקבל אישורו של התאגיד בו מופקד הפיקדון".

על פניו, יש כאן הגבלה על כספי הפיקדון - שאמור לשמש פירעון הלוואה מבנק. מעבר לכך, הכספים בפיקדון התקבלו במסגרת הלוואה מבנק (אחר), וזה צריך לאשר שימוש בכספים אלו לפירעון ההלוואה (של הבנק השני). ואם יש הגבלה, הרי שהפיקדון הזה לא אמור להופיע ביתרת המזומנים ושווה המזומנים. כך גם נקבע בסופו של דבר בדיונים מול רשות ניירות ערך.

הפיקדון המשועבד הורחק מהמזומנים

אקסטרא פלסטיק הודיעה במהלך מארס 2012, כי "בעקבות דיונים שערכה עם סגל רשות ני"ע, קיבלה החברה ביום 21 במארס דרישה מהרשות לפרסום מחדש של הדוחות הכספיים לרבעונים השני והשלישי בשנת 2011, אשר יכללו הצגה מחדש של אופן הצגת כספי פיקדון בסכום של כ-25 מיליון שקל, אותו קיבלה החברה מתאגיד בנקאי על חשבון הלוואה... החברה סיווגה את כספי הפיקדון באופן האמור לעיל, מאחר שסברה כי לא קיימת מניעה לעמידה מיידית בתנאים שהציב התאגיד הבנקאי למשיכת הכספים...

"סגל רשות ני"ע הורה לחברה להציג מחדש את הדוחות כאמור, מאחר שלקביעתו לא ניתן לסווג את הפיקדון כמזומן בעת שהכספים אינם ניתנים למימוש מיידי. לגישתו, היה על החברה לסווגו תחת הסעיף של פיקדון מוגבל בשימוש מחוץ לסעיף המזומנים ושווי מזומנים; וכן היה על החברה לסווג את ההלוואה בסך של כ-25 מיליון שקל שהתקבלה מהתאגיד הבנקאי כהתחייבות שוטפת שחלף סיווגה כהתחייבות בלתי שוטפת. החברה החליטה לקבל את דרישת סגל רשות ני"ע".

ובכן, רשות ניירות ערך הרחיקה את הפיקדון המשועבד מיתרת המזומנים, החברה פרסמה דוחות כספיים מתוקנים (על ידי רואה חשבון אחר; הקודם לא הסכים לטיפול החשבונאי הזה) ובמקביל, בעקבות הרעה במצב הפיננסי (בכל זאת, נעלמים 25 מיליון שקל מיתרת המזומנים ושווה המזומנים, ובמקביל ההלוואה מהבנק נרשמת כהתחייבות שוטפת), נרשמה בדוח הסקירה הערת "עסק חי".

כן, פשוט כך - עניין חשבונאי מובהק; סוגיה חשבונאית לכאורה פשוטה מעמידה בסימן שאלה את יכולתה של החברה לשרוד...