סהר נולד

"כוכב נולד, אפגניסטן" - גם אפגאניים דומים לנו יותר משהיינו מוכנים להודות

"כוכב נולד, אפגניסטן", ב' 22:00, "יס דוקו"

בעוד "כוכב נולד" הישראלית מנסה לחדש את ימיה כקדם ב"עונת העשור", שאיכשהו לא מצליחה לנסוק לגבהים המקווים, אפשר להפנות מבט לתחרות דומה שנערכה באפגניסטן. יש משהו נוגע ללב בסרט הזה, על מקום שרובנו מכירים בעיקר דרך משדרי החדשות, או אז מתברר כי אנשים צעירים בכל העולם הם די דומים: הם רוצים לרקוד, לשיר, לשמוח, להתלבש יפה ולהתקרב אל המין השני, או אל המין. נקודה. מה שנשמע ברור לגמרי לנער מערבי, מחייב כמעט "חיים-כפולים" באפגניסטן, שבה מוסתרים בגדים מודרניים תחת לבוש מוסלמי מסורתי. "כוכב נולד" האפגאנית צוברת פופולריות, למרות שבמקומות מסוימים מאיימים אנשי הטאליבן במוות על מי שייתפס צופה בה, שלא לדבר על המשתתפים עצמם, שחלקם - לפחות אחת הנשים שבהם מתמקדת התוכנית, נאלצו לרדת למחתרת פן יבולע להם. הזמר הצעיר מזכיר מאוד כוכב זמר ים-תיכוני עולה במקומותינו: לבושו מוגזם, תסרוקתו מוקפדת יתר על המידה, וכולו נרגש מול המעמד הלאומי. המציאות בחוץ נושכת, לפעמים בוערת, אבל בעוד האסלאם הקיצוני מושך מזרחה, הנוער רוצה מערבה. ופתאום, אני חושב על כך שיש במערב צופים שעבורם גם ישראל היא מקום שכזה, ובכל פעם שהם פוגשים ישראלי, הם מתפלאים ששיחה איתו יכולה להתנהל בגובה העיניים, ממש כמו שאני התפלאתי לגלות בסרט הזה שגם אפגאניים הם, בסופו של דבר, דומים לנו יותר משהיינו מוכנים להודות.

הרשת נפוצה

"הרשת החברתית", בין ב' ל-ג' 00:28, "יס 2"

נכון שמדובר בשידור חוזר לסרט בן שנתיים, אבל נוכח ההנפקה הלא מוצלחת של "פייסבוק", הפרגון של שמעון פרס למארק צוקרברג, והשחיקה בשוויו של המיליארדר הצעיר בעולם, אפשר בהחלט להתרווח על הכורסה, בתום ליל שידורים מהאולימפיאדה ולהיזכר איך כל זה התחיל. למה זה חשוב? לא בגלל התככנות והנכלוליות שבה מואשם לכאורה צוקרברג, אלא כדי לגלות שאפילו "פייסבוק", ההמצאה ששינתה כליל את האופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה, התחילה כמעין גרסה אמיתית של "היפה והחנון". מדהים איך אפילו ההמצאות הגדולות בעולם מתכנסות בסוף לאותה נקודה.