נתניהו: "הכסף הגדול לא הולך לחרדים; רואים אחרי שלוש שנים וחצי שניהלנו כלכלה אחראית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הערב ראיון מיוחד לערוץ 2, שבו התייחס לסוגיות הבוערות שעל סדר היום. את דבריו הוא פתח בהסברים על המדיניות הכלכלית שנוקטת ממשלתו, ובראשה - העלאת שיעור המס שעוררה זעם ציבורי נרחב.

"עשינו הרבה דברים למען מעמד הביניים", אמר נתניהו. "הכרזנו על יום לימודים חינם מגיל שלוש, הבאנו להפחתה בתעריפי הסלולר שמקבילה למאות שקלים נקודות זיכוי במס. הוספנו לרופאים, לשוטרים ולרבים אחרים. הבעיה העיקרית היא לא בהוצאות שצריך לקצץ בסכום די מצומצם, אלא בהכנסות של המדינה".

באשר להשפעת הנעשה בחו"ל על מצבה של ישראל אמר: "אנחנו כלכלה שמייצאת. השווקים בעולם מדשדשים. באירופה הם מתכווצים, ובסין יש ירידה. כתוצאה מכך מוכרים פחות ויש פחות מסים. לכן נוצר פער. אני יכול לשבת בשקט ולתת לפער לעבור. אני לא אוהב ואפילו שונא להעלות מסים. בקדנציה הזאת הפחתתי את המסים פעמיים, כעת אני מעלה את השיעור כדי לכסות על הפער ולמנוע ממנו להגיע לממדים עצומים".

ראש הממשלה התייחס גם לטענות שהופנו נגדו לאחרונה, שלפיהן העדיף להכביד את נטל המסים על האוכלוסייה הכללית - ופטר מכך את המתנחלים והחרדים. "כל זה בטל בשישים", הבהיר נתניהו. "הכסף הגדול לא הולך לחרדים והתקציב שלהם לא השתנה. הסכומים שמופנים להתנחלויות הם זניחים".

נתניהו מנה את הנושאים שאליהם הופנו עיקר המשאבים וסיפר: "בנינו גדר שבולמת את המסתננים וצמצמנו את התופעה ב-90%. זה עולה כסף. העלות של חינוך חינם מגיל שלוש היא מיליארדים. רואים אחרי שלוש שנים וחצי שניהלנו כלכלה אחראית והוספנו מקומות עבודה. שמרנו על כך שישראל תמשיך להיות אי של יציבות ושגשוג".

נושא נוסף שזכה להתייחסות נרחבת מצד נתניהו הוא איום הגרעין של אירן ודרכי ההתמודדות של ישראל עמו. תחילה הגיב ראש הממשלה על הדיווחים שלפיהם גמל בלבו להוציא לפועל מתקפה צבאית על הרפובליקה האיסלאמית, חרף התנגדות של בכירי מערכת הביטחון למהלך.

"את הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ אני מעריך מספיק כדי לשמוע את ההערכות שלהם, במקום שצריך: בחדרים סגורים. לא פה ולא בתקשורת. הדיון בתקשורת הוא לא אחראי ופוגע בביטחון המדינה", האשים נתניהו. "השאלה היא עקרונית וחשובה: בדמוקרטיה הישראלית - ובכל דמוקרטיה - מי שקובע הוא הדרג המדיני ומי שמבצע הוא הדרג המקצועי. זה מה שתמיד היה ומה שגם תמיד יהיה. אני עוד לא קיבלתי החלטה", הבהיר.

עם זאת, סיפק נתניהו התייחסות מרומזת לרצונו לפעול כדי למנוע מאירן גרעין כשאמר: "לשם המחשה: ב-1981 קיבל בגין החלטה לתקוף את הכור בעירק. אישים בכירים מאוד במערכת הביטחון התנגדו בתוקף להחלטה, אבל היה ברור שמי שיכריע הוא הדרג המדיני. אותו עיקרון שהיה, הוא גם זה שיהיה. לא קיבלתי החלטה אם לתקוף, אך אני רואה את משטר האייתולות מצהיר את מה שחרט על דגלו: להשמיד אותנו. הם מכינים פצצות אטום כדי להשמיד אותנו, ואני לא אתן שזה יקרה".

באשר להתנגדות בקהילה הבינלאומית למהלך ישראלי נגד אירן אמר ראש הממשלה: "אני אשמח אם בעולם ובארצות הברית יעשו את המלאכה הזאת. גייסתי לא מעט תמיכה בקהילה הבינלאומית, על מרכיביה השונים, כדי ללחוץ על אירן. הלחץ הזה פוגע בכלכלת אירן, אבל לא החזיר את תכנית הגרעין אפילו מטר אחורה. אם הם יעשו את זה - מה טוב. את הדברים שנוגעים לגורלנו ולעצם קיומנו אנחנו לא מפקידים בידי אחרים, גם לא בידי הטובים שבידידנו. אובמה ורומני אמרו שלישראל יש זכות להגן על עצמה נגד כל איום - ואנחנו חייבים לקבל את ההחלטות על עצם גורלנו ועתידנו".

בתגובה לראיון של ראש הממשלה יו"ר העבודה שלי יחימוביץ', אומרת כי המילה 'אחריות' שנתניהו הרבה להשתמש בה בראיון היא ההיפך המוחלט ממעשיו. "נתניהו מפקיר ומייבש שירותים חיוניים, מעמיק פערים בין עוני ועושר ושובר לרסיסים את מעמד הביניים. כאשר היתה צמיחה נתניהו חילק לעשירים וכאשר החלוקה חסרת הרסן שלו יצרה בור הוא תובע מהעניים וממעמד הביניים למלא את הבור. ההפחדות על ציר איראן-יוון אינן תחליף למדיניות אחראית ואמיצה בתחום המדיני, הכלכלי והאזרחי".