הנקראות ביותר

ועדת טישלר: להוריד את גיל הפרישה כדי ליצור "צבא צעיר"

הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שמינה ברק לפני כשנה, הציגה היום את מסקנותיה טישלר הכחיש כי הוא משמש יועץ למשרד הביטחון וחברי הוועדה אמרו כי לא קיימו פגישות עדכון עם שר הביטחון במהלך עבודתם

בעיצומו של הוויכוח על השאלה אם לקצץ בתקציב הביטחון, הציגה היום (א') הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, סדרי עדיפויות ותחומי התייעלות אפשריים, בראשות הפרופ' אשר טישלר, את הדוח המסכם שלה. ההמלצה המרכזית של הוועדה, שמונתה בחודש ספטמבר 2011 בידי מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, היא להוריד את גיל הפרישה של קצינים בקבע, וזאת כדי להצעיר את הצבא ולעודד כוחות איכותיים לשרת בו.

רק לפני כשנתיים נחתם הסכם מודל הקבע החדש, שלפיו גיל הפרישה הממוצע מצה"ל יועלה מ-45 ל-50. ועדת טישלר קובעת שלא ברור אם העלאת גיל הפרישה תחסוך כסף בתקציב הביטחון והיא ממליצה להוריד את גיל הפרישה שוב ל-45 או אף מתחת, לגיל 40. לדעת הוועדה, עוצמת צה"ל נובעת במידה רבה מעצם היותו "צבא צעיר, יזמי וחדשן באופיו, עם קידום מהיר יחסית של קצינים מעולים שלא היו נשארים במערכת הביטחון אם היו מקודמים לאט", כהגדרתה. הוועדה קבעה עוד כי העלאת גיל הפרישה עלולה לפגוע בעוצמת הצבא ובכך גם בביטחון המדינה, זאת משום שחלק ניכר מהקצינים שצה"ל מעוניין בהם, יעדיפו לא לשרת בקבע כי לא יוכלו להשתלב עם פרישתם בגיל מאוחר בעבודה נוספת.

לדברי הפרופ' טישלר, אחת המסקנות של הוועדה בראשותו היא לבטל את פנסיית הגישור שעומדת לרשות הפורשים משירות קבע ועלותה הכוללת מיליארדי שקלים, לתת במקומה מענק פרישה שייקבע באופן אינדיבידואלי, ולעגן את מודל הפרישה החדש בחקיקה - וזאת די למנוע ויכוחים עתידיים בין משרד הביטחון למשרד האוצר.

גורם בכיר במשרד הביטחון התייחס למודל המוצע בידי ועדת טישלר והגדיר אותה "יצירתית, שכוללת אינטרסים של התייעלות בתקציב הביטחון, תרומה לכלכלה הלאומית וליכולתו של איש הקבע להשתלב בקריירה שנייה". במשרד הביטחון אמרו כי ההמלצה תילמד לעומק, וייבחנו המקורות מימון שנדרשים לשנים הראשונות ליישום המודל החדש.

מאמצים את ברודט

לצד טישלר ישבו בוועדה הד"ר ארנה ברי; רו"ח גד סומך; עו"ד ורו"ח דוד תדמור; רו"ח דני מרגלית ועו"ד צביה גרוס. חלק מחברי הוועדה שהתייצבו היום בבית סוקולוב בתל אביב כדי להציג לתקשורת את עיקרי ההמלצות שגיבשו במהלך שנה של עבודה, מצאו עצמם נדרשים להסביר אם פעלו בשכר או בהתנדבות. טישלר הבהיר כי הוועדה פעלה בהתנדבות מלאה, כי מלאכתו היא כמרצה באוניברסיטת תל אביב ואף אינו מכהן כיועץ חיצוני עבור מערכת הביטחון - כפי שיוחס לו באחד הפרסומים. כך, לדברי טישלר הוועדה שבראשותו לא מסרה מידע על אודות התקדמות עבודתה, המלצותיה ומסקנותיה המסתמנות. לדבריו, ההמלצות הוגשו למנכ"ל משרד הביטחון כבר לפני כשבועיים, אך מאז שמונתה, חברי הוועדה לא קיימו פגישות עדכון עם שר הביטחון: "איננו יודעים מה היחס של משרד הביטחון אל ממצאי הוועדה שלנו. נדע זאת בהמשך, כשנראה את התגובה של המשרד לדוח", אמר טישלר. יודגש כי הזימון לעיתונאים למסיבת העיתונאים של הוועדה נעשה בידי משרד הביטחון.

מאז שמונתה, כך לפני טישלר, הוא ועמיתיו קיימו סדרה ארוכה של מפגשים עם גורמים בכירים במשרד הביטחון, בצה"ל ובמשרד האוצר והתייעצו ארוכות עם דוד ברודט, שחתום על מתווה מפורט ומדוקדק לניהול תקציב הביטחון בשנים הבאות ואושר בממשלה ב-2007. הוועדה בראשות ברודט מצביעה על פער של כ-147 מיליארד שקל בתקציב הצבא לשנים 2008 -2017.

טישלר ועמיתיו קבעו כי דוח ברודט נותן תשובה מלאה ומפורטת לשאלת גודלו הנכון של תקציב הביטחון, הגדירו את הדוח "אסטרטגי", אמרו שבגיבושו הושקעה מחשבה רבה, שהוא אושר בממשלה ובאין אחר ממנו - יש לאמצו ולנהוג על פיו. כך, טישלר ועמיתיו לוועדה ממליצים כי התקציב שנקבע בידי ועדת ברודט לשנים 2013 עד 2017 ריאלי, ולפיכך יש לעדכן אותו מדי שנה במדדי המחירים המתאימים למען שימור יכולות הצבא לבצע את מטלותיו השוטפות כמו תשלום שכר, רכש, אימונים, פיתוח נשק ועוד. הוועדה בראשות טישלר המליצה למשרדי הביטחון והאוצר להציג לממשלה בכל שנה תקציב עשר שנתי, שיאפשר למשרד הביטחון לפעול באופן יעיל ועקבי לאורך זמן. לפי הוועדה מדובר ב"תקציב מתגלגל", שיאפשר למדינה להתמודד באופן מושכל עם האתגרים הביטחוניים.

הוועדה ממליצה כי בכל מקרה שבו הממשלה מטילה על צה"ל מטלה שלא נמצאת במתווה הרב שנתי שלו - היא תוסיף לתקציבו את הסכום שהוציא במסגרת המענה שנתן, או לחלופין, תשית את ההוצאה על צה"ל, אך במקרה זה, תצמצם או תוותר לחלוטין על משימות של הצבא.

קניין רוחני

הוועדה ממליצה להעלות את תקציב המו"פ המרכזי מ-760 מיליון שקל לכ-995 מיליון שקל בשנה. כמו כן מדובר על הקמה של ועדת מומחים חיצונית שעליה יוטל לבחון את האופן שבו מערכת הביטחון מנהלת את זכויות הקניין הרוחני שלה בתחום המו"פ הביטחוני. נושא נוסף שבו התמקדה הוועדה הוא המעבר של בסיסי צה"ל לנגב.

לדעת הוועדה, על המדינה להעניק הגנה בשיעור של 10%-15% מהיקף ההלוואות שייתנו מוסדות המימון ליזמים פרטיים שיהיו מעורבים בפרויקטים הקשורים למעבר צה"ל לנגב.

באוצר מלגלגים: ועדה שמונתה מטעם; משרד הביטחון: "האוצר עושה שימוש בססמאות"

עם פרסום המלצות טישלר, משרד הביטחון הודיע כי הוא מברך את חברי הוועדה על הגשת הדוח האמור בתום מה שהגדיר "עבודה מקיפה, יסודית ומעמיקה". גורם ביטחוני בכיר אמר היום (א') כי "הוועדה אימצה את עמדת משרד הביטחון כי לאורך השנים חלה ירידה מתמדת בחלקו של תקציב הביטחון בתקציב המדינה ובנתח תקציב הביטחון מהתמ"ג ואף מציינת כי לאור תחזיות הצמיחה של המשק - מגמה זו צפויה להישמר. נציג לגורמי הממשלה את מסקנות הוועדה ואנחנו מקווים שהן ישימו קץ לוויכוחים השנתיים הקבועים עם האוצר בדבר תקציב הביטחון".

משרד האוצר הגיב בחריפות להמלצות ועדת טישלר ובתגובה קצרה ששיגר עם פרסומן נאמר: "מוזר שמערכת הביטחון מקיימת לדבריה 'ועדה סודית' לתקציב הביטחון ללא השתתפות של נציגים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה. מכיוון שכך, לא ניתן להתייחס ברצינות לוועדה שהוקמה מטעם ומסקנותיה נתבקשו מראש".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "צר לנו על כך שמשרד האוצר אינו מתמודד עניינית עם דוח שחובר על ידי אנשי מקצוע מובילים בתחומם, ובמקום זאת עושה שימוש בססמאות שאינן נכונות. הטענה בדבר אי השתתפות אנשי האוצר בדיוני הוועדה מופרכת, שכן החשבת הכללית וס' הממונה על התקציבים והממונה על תקציב הביטחון באוצר, מר מאיר בינג, הופיעו בפני הוועדה.

בניגוד לטענות על ועדה סודית כביכול, הייתה הודעה על מינוי הוועדה בספטמבר2011 ומספר פרסומים בעקבותיה, כך שגם טענה זאת מופרכת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות