המפעל לשיפוץ דוחות

נניח תרחיש תיאורטי - אתם מנהלים של חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, ורגע לפני סיום הרבעון אתם מעריכים שהכנסותיו יסתכמו ב-50 מיליון שקל והרווח ב-10 מילון שקל. התוצאות האלו הן בהתאם לציפיות של השוק, אלא שבתזרים מזומנים מפעילות שוטפת המספרים הם משמעותית פחות טובים - תזרים מזומנים של 1 מיליון שקל, גם בגלל שמימנתם לקוחות. או במילים פשוטות, הלקוחות לא משלמים כפי ששילמו בעבר, אלא בתנאי אשראי נוחים יותר (ימי אשראי לקוחות גבוהים יותר).

הסיבה לא חשובה - זה יכול להיות מהלך עסקי יזום של החברה להגדלת ימי אשראי הלקוחות, כדי להתחזק מול הלקוחות שלה ולקוחות פוטנציאלים; או כתוצאה מכך שהלקוחות דוחים ומעכבים את תשלום חובם לחברה. כל אחת מהסיבות הללו תביא לתוצאה זהה - ימי אשראי לקוחות גדלים וכך גם יתרת הלקוחות; כאשר ימי אשראי הלקוחות שמבטאים בממוצע את ההפרש בין יום התשלום ליום העסקה גדלים, יתרת הלקוחות מתנפחת יותר מאשר השינוי במכירות.

יתרת לקוחות מתנפחת, לצד תזרים מפעילות שוטפת חלש יותר מדוח הרווח והפסד, עלולים לסמן לשוק חולשה בפעילות, ואתם, המנהלים, רוצים לשדר עסקים כרגיל, לא רק לשוק ההון אלא גם לבנקים. אלה, ומוסדות פיננסיים נוספים, סיפקו לכם אשראי משמעותי בשנים האחרונות, אבל התנו אותו באמות מידה פיננסיות (קובננטס). אמות המידה הפיננסיות מגדירות יחסים וסעיפים חשבונאיים וכלכליים שהחברה צריכה לעמוד בהם, ובמידה שלא תעמוד בהם בתאריכים מסוימים (לרוב, בסוף תקופות חתך - סוף רבעון או שנה), יש לבנקים ולמוסדות הפיננסיים אפשרות להעמיד את האשראי לפירעון מיידי.

לכל בנק/מוסד פיננסי אגב יש את ההתניות הפיננסיות שלו, שהן חלק מחוזי ההלוואות/אשראי שנחתמו מול הפירמה במועד מתן האשראי. כך, אחד מהבנקים דורש שתהיה לכם יתרת מזומנים של 20 מיליון שקל בכל סוף רבעון, ובנק שני דורש תזרים מזומנים בגובה 5 מיליון שקל לפחות בכל רבעון.

כמה ימים לפני סוף הרבעון, ואתם המנהלים מעריכים שיתרת המזומנים בקופה תסתכם ב-12 מיליון שקל, כלומר 8 מיליון שקל מתחת לאמת מידה הפיננסית של הבנק. במקביל, אתם צופים תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך 1 מיליון שקל, כ-4 מיליון שקל מתחת להתניה הפיננסית של הבנק השני. ומכאן, שלמרות שאתם צפויים לפרסם דוח רווח-והפסד טוב, כזה שעומד בציפיות, אתם מודאגים מהפרמטרים האחרים - יתרת הלקוחות הגבוהה, ימי אשראי הלקוחות הגבוהים; תזרים המזומנים מפעילות שוטפת החלש ביחס לרווח, וכנראה בעיקר מאי העמידה באמות המידה הפיננסיות.

'נס' הפקטורינג

מה אפשר תיאורטית לעשות - מה אתם המנהלים יכולים לעשות כדי לשפר את הנתונים החשבונאיים האלו? מה פירמות עושות בפועל (ונתרכז בעניין החשבונאי/כלכלי, מבלי להיכנס ללגיטימיות המשפטית של מהלך כזה והגילוי הנדרש בגינו)? לכאורה, נראה שרק נס יכול להציל את המצב. אבל, יש מהלך מציאותי ואפילו פשוט - מהלך עסקי/מימוני שוטף, שמאפשר לחברה התיאורטית הזו להציג מצג מצוין - החברה פשוט יכולה לעשות פקטורינג על חלק מיתרת הלקוחות שלה.

פקטורינג היא מכירה של חוב לקוח או לקוחות, כשהפירמה מעבירה את החובות של הלקוחות (התזרימים העתידיים בגין לקוחות אלו) לגוף פיננסי חיצוני, שמוכן לשלם עבורם במזומן. הסכום שאותו גוף פיננסי יהיה מוכן לשלם יהיה מן הסתם נמוך יותר מסכום החובות של הלקוחות שנמכרו, כיוון שיגלם בעמלה שלו גם ערך למימון (הפער בין יום עסקת הפקטורינג ליום בו יתקבל הכסף מהלקוחות) וגם ערך מסוים לסיכון. אחרי הכול, המציאות חזקה מכל דמיון, ויכול להיות מצב שהלקוח לא ישלם.

הסיכון בגין אי תשלום חוב הלקוח לגוף הפיננסי שרכש את החוב, הוא לרוב על הגוף הפיננסי (הרוכש), למעט אם יש סכסוך עסקי מול הפירמה שבעטיו הלקוח אינו משלם את חובו. עם זאת, כל עסקת פקטורינג והחוזה שלה, המגדיר מי נושא בסיכון ומתי. ובכל מקרה, הגוף הפיננסי שמגלם את הסיכון ומגלם את הריבית, קונה את חוב הלקוחות בסכום נמוך יותר מערך הלקוחות בספרים.

טשטוש המספרים החלשים בדוח

ונחזור לחברה התיאורטית עם המקרה התיאורטי - נניח שהחברה מכרה חוב לקוחות בסך 10.5 מיליון שקל בתמורה ל-10 מיליון שקל; המהלך הזה יתבטא בדוחות בכמה מקומות: ההפרש בין חוב הלקוחות שנמכר והתמורה שהתקבלה הוא סוג של הפסד מימוני שיתבטא כהוצאה בדוח רווח והפסד. כלומר, מהלך כזה יגרום לחברה להקטין את הרווח מ-10 מיליון ל-9.5 מיליון שקל (נתעלם ממיסוי), ונניח שזהו עדיין רווח בגבול הציפיות של השוק.

במאזן, השינויים יהיו קריטיים יותר - יתרת הלקוחות תרד (ניפוח הלקוחות ירד), במקביל לירידה בימי אשראי לקוחות, וזה כמובן משרת את החברה. כמו כן, נכנסים מזומנים בסך 10 מיליון שקל - ומסדרים לה עמידה בהתניה הפיננסית. כזכור, בלי הפקטורינג לחברה יהיו 12 מיליון שקל בקופה, ואמת המידה הפיננסית של הבנק היא למזומנים בסך 20 מיליון שקל; הפקטורינג מתגבר על המשוכה הזו.

משוכה נוספת היא תזרים המזומנים - התזרים בלי פקטורינג הוא 1 מיליון שקל, ועכשיו יתקבלו בעסקה 10 מיליון שקל, ויעבירו את החברה לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת בגובה 11 מיליון שקל, מעל ההתניה הפיננסית לתזרים של 5 מיליון שקל.

הפקטורינג, אם כך, טשטש את המספרים החלשים בדוחות - יתרת הלקוחות, תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ויתרת המזומנים, וגרם לתוצאות הרבעון להיות הרבה יותר מושכות. הבעיה, מעבר ללגיטימיות המשפטית הקשורה בעיקר לגילוי הניתן לעסקאות כאלו, היא ההתמכרות לפקטורינג. שהרי, מה יקרה ברבעון הבא אם החברה לא תעמוד בהתניות הפיננסיות? שוב פקטורינג.

בטורים הבאים נראה הלכה למעשה שימוש בפקטורינג בדוחות, ואת ההשפעה החיובית והממכרת שלו על הדוחות הכספיים.

ביאור כספי

פקטורינג

שירות פיננסי המבוסס על רכישת חוב מסחרי שוטף של חייבים מהספק. חברת הפקטורינג מקבלת על עצמה את הסיכון הנובע מתיק האשראי שרכשה מהלקוח שלה, שהוא הספק, ומשחררת אותו מהתלות בגביית החוב של לקוחותיו. בדרך זו, הספק מוריד ממסגרת האשראי שלו את נטל העסקה, ומקבל כסף מזומן תמורת התחייבויות הקונים שלו.