המירוץ לארגז החול: איך בונים עשרות גני ילדים בחצי שנה?

מאז החלטת הממשלה מינואר האחרון לאמץ את חוק חינוך חינם מגיל 3 החל משנת הלימודים שנפתחה היום (ב'), לפי מתווה טרכטנברג, מצאו את עצמם ראשי מערך החינוך ברשויות המקומיות במרוץ סביב השעון. המטרה: להגיע ליום הראשון ללימודים, תוך חצי שנה, עם גנים חדשים בהתאם ליעדים.

המחלקות העירוניות עמלו על פתיחת גנים חדשים, כולל איתור שטחים וקידום תכנון בזמן שיא של כמה חודשים. חלקן נאלצו לבנות גן בבית ספר יסודי; אחרים שכרו שטחים מגורמים פרטיים; ורשויות שונות נקרעו בדילמה בין תעדוף גן ילדים אל מול מועדון לקידום בני נוער ועזרה לחלשים. ארבעה מהמנצחים על המהלך ברשויות שונות סיפרו על המרדף אחרי הזמן.

ירושלים

"בעיריית ירושלים התקבלה החלטה לקלוט כבר השנה את כל הילדים שירצו להיקלט, ולא לפרוס זאת על פני כמה שנים", אומרת דבורה גבעתי, סגנית מנהל מנח"י (מינהל חינוך ירושלים) לחינוך הקדם-יסודי בעיריית ירושלים, "משום שאחד היעדים של ראש העירייה, ניר ברקת, הוא הגדלת ציבור הזוגות הצעירים והתמודדות עם ההגירה השלילית שאפיינה את ירושלים".

לדברי גבעתי, "במערכת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לגיל הרך במערב העיר פתחנו 29 כיתות גן חדשות, אבל סגרנו חמש באזורים שאין בהם ילדים (למשל בצפון העיר). ב-24 הכיתות החדשות הושקעו כ-8 מיליון שקל, מתוכם כ-5.5 מיליון שקל במימון משרד החינוך".

המספר הכולל עומד כעת על 370 כיתות גן. "עיבינו כיתות", אומרת גבעתי, "ומספר הילדים הממוצע בכיתות גן עירוניות היה 27 ועכשיו עלה ל-30".

איוש הגננות, מציינת גבעתי, הייתה בעיה קלה לעומת איתור המבנים. "זה לא שאפשר לפרוס את מפת העיר ולהגיד 'כאן יש שטח ואבנה בו גן', אלא צריך לתת מענה במקומות שבהם גרות משפחות. בין היתר הסבנו מבני ציבור לכיתות גן או החזרנו מבנים שבמקור שימשו כיתות גן לייעודם המקורי. כיתות גן שנמסרו עם השנים לגופים כמו רווחה חינוכית, קידום נוער או חינוך מוזיקלי, ביקשנו עכשיו להחזיר אלינו, לכן נמצאו פתרונות אחרים לאותם גורמי חוץ והושקע כסף רב בשיפוץ. ישנן אפילו כיתות גן במבנים ששכורים מידי גורמים פרטיים".

- כיצד התארגנתם מבחינת לוחות זמנים?

"זה נעשה בנוסף לעבודה השוטפת. התחלנו בינואר ואפשר להגיד בסיפוק שאין ילד בירושלים שהוריו ירצו שילמד בגן עירוני ולא יתקבל על בסיס חוסר מקום. אנחנו עייפים אך מרוצים. בגלל שלא בנינו אף כיתה מהיסוד לא נדרשו היתרי בנייה, אבל צריך לעמוד בתקנים ובפרוגרמות של משרד החינוך. היתר בנייה נדרש בהצבת ממ"דים לגנים. בגלל שהגנים הוקמו במבנים בייעוד לצורכי ציבור, לא נדרש שינוי ייעוד.

"זו בהחלט הייתה עבודה מאומצת, אבל זה לא היה טירוף. לא הכרתי את המושג שעות פנאי גם לפני טרכטנברג".

- באילו קשיים נתקלתם?

"היה קשה לבצע שינוי אצל גופים כמו קידום נוער, שקיבלו לשימושם כיתות גן. הם עוסקים בילדים ללא מסגרת וילדים קשים שכיתת הגן שימשה להם בית, וקשה היה להעביר אותם ממקום שהתרגלו אליו. יש פה דילמה בין הצורך של גני ילדים שהוא יומיומי ואורכו 6-8 שעות, לבין הצורך של ילדים שכבר חמש-שבע שנים באים לשם פעמיים בשבוע. מה יותר חשוב ממה, ילדי גן או קידום נוער? בסוף מצאנו פתרונות בכל מיני דרכים".

בשורה התחתונה: 24 כיתות חדשות, 2,160 מ"ר כיתות גן ו-4,800 מ"ר חצרות.

תל אביב

"השנה הצלחנו להקים, להתאים ולפתח כ-40 כיתות גן חדשות בפריסה כלל-עירונית לתשע"ג", אומרת דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל אביב, "ומתכננים לבנות עוד כ-60 כיתות גן שאיתרנו להן קרקעות מתאימות, לתשע"ד".

"בשכונות שנחשבו בעבר שכונות שיקום, אנחנו נותנים כבר שנים רבות גן חינם מגיל 3. בחלקים האחרים של ת"א, היינו צריכים להתארגן. עד עכשיו קלטנו כ-40% עד 45% מהשנתון, אז על מנת להשלים ל-100%, מה שהממשלה אפשרה לנו לעשות תוך שלוש שנים במסגרת תוכנית טרכטנברג, עלינו להוסיף 140 כיתות גן על הקיים".

בינתיים, כאמור, פתחה היום העירייה 40 כיתות גן חדשות מתוך ה-140 הדרושות על פני שלוש שנים, זאת בתוספת ל-411 הכיתות שפעלו עד היום, ותשרת כ-70% מהשנתון. עבור ה-60 הנוספות שייבנו לקראת תשע"ד כבר אותרו שטחי ציבור הידועים בתב"ע כשטחים חומים (צרכי ציבור) והוגשו בקשות למשרד החינוך להכרה בצורך בהן.

כיתת גן בתל אביב כוללת 35 ילדים בממוצע. "עלות של בניית כיתת גן בת"א נעה בסביבות 1.2-1.5 מיליון שקל לכיתת גן", אומרת לב, "ובגלל שנאלצנו לעשות זאת במהירות, העלויות לפעמים היו גבוהות יותר, למרות שהשתדלנו שלא. מתוך כלל הסכום לכיתת גן, המדינה מממנת 670 אלף שקל, והשאר על חשבון הרשות".

- איך נערכים לכך לוגיסטית?

"זה דרש גיוס כמעט של כל אגפי העירייה, החל מאיתור הקרקעות וקביעת הצרכים, יחד עם משרד מהנדס העיר, ואז תכנון, אישורי בנייה והתאמה לשטח. הכול נעשה במסלול מואץ. אישורי בנייה לוקחים בעיריית ת"א כשמונה חודשים בדרך כלל, ופה לקח כשלושה חודשים בממוצע להוציא היתרים. הועמד גם תקציב למימון ביניים לפני שהגיע התקציב ממשרד החינוך. ראש העירייה ומנכ"ל העירייה דירבנו את כולם להיענות לצורכי הציבור במהירות האפשרית.

"מערכת ההצטיידות שלנו בכל הכיתות האלה הייתה צריכה להיות מהירה. מדובר במערכת לוגיסטית מורכבת שכוללת ציוד, ניקיון, גינון, שבילים, נגישות, ביטחון ובטיחות. עבודה רבה נעשתה במהירות מאוד גדולה".

- איפה איתרתם שטחים?

"רוב הגנים, 28 מתוך 40, הם חדשים לחלוטין. אותרו שטחים על קרקע שיועדה למבני ציבור ולא לבנייה למגורים. ברוב המקרים השתדלנו שלא לעשות שינוי ייעוד כי זהו תהליך ממושך שידענו שלא נעמוד בו. ת"א היא עיר מאוד צפופה, בעיקר במרכזה, ולא כל כך פשוט למצוא בה קרקעות פנויות בייעוד חום. במרכז העיר נעשו שינויי ייעוד בעבר כשהעיר הלכה והזדקנה, כך שבניינים לגני ילדים קיבלו פונקציות עירוניות וחינוכיות אחרות, והיינו צריכים לפנות אותן על מנת להתאים מבנים לגנים, ולמצוא גם להן מקום. חלק מהמוסדות הללו הם גורמים חשובים בקהילה שלהם, שלא רצינו לפנות, למשל שירותי רווחה או מתן סעד בדרום העיר לאנשים קשי יום. נוסף לכך, בחלק מהמבנים ששונה ייעודם בעבר, החלוקה הפנימית של המבנה לא נשמרה באופן שמתאים לגן, והיה צורך לשפץ".

- יהיו גנים גם בבנייה לגובה?

"אנחנו בונים לגובה במידה שחצרות הגנים יכולות להיות חלק מהמבנה, למשל חצר על הגג שמתפנה או במרפסת של הגן. הסידור הזה קיים בכיתת גן בקומה שנייה בדיזנגוף כבר יותר משנה-שנתיים. מבנה ששימש חטיבת ביניים ואחר כך קונסרבטוריון, ברחוב בן יהודה פינת שדרות נורדאו, הוסב ל-4 כיתות גן בקומה התחתונה ועוד 2-3 כיתות בקומה השנייה".

- הגדלתם את כוח האדם?

"הכול בוצע עם אותו מערך והיה לחץ גדול מאוד, שעות עבודה אינסופיות וישיבות לאישורים אחרי שעות העבודה. חלק מהקבלנים משתמשים בפועלים ערבים ישראלים וחודש הרמדאן ביולי עיכב את הבנייה כי הפועלים שצמו הלכו לנוח בשתיים בצהריים. עכשיו אנחנו קצת יותר רגועים ומרגישים מוכנים לשנת הלימודים".

- מה היה הספק הזמנים?

"לפני טרכטנברג, מרגע אישור בינוי של גן ילדים, היה לוקח בדרך כלל שנה ופה עמדנו ב-50% מהזמן ובתנאים לא קלים".

לב מספרת על מקרים שבהם הורים קיבלו שיבוץ, הגיעו לגן כדי לבדוק את המקום וראו בשטח רק שלט שמבטיח שהעירייה הולכת לבנות שם גן. ההורים חשבו שהשיבוץ אינו נכון וביקשו לשנותו. "למשל ברחוב פנקס (ליד מגדלי אקירוב), הרבה הורים שקיבלו שיבוץ לא האמינו שייבנה שם גן", היא אומרת. "היה שם שלט ולקח זמן לאישורים, תכנונים ועבודת קבלן. אחרי הרישום הלכו ההורים למקום, ראו מגרש ריק וחזרו אלינו ואמרו 'סליחה, אין שם שום גן'. בסוף הגן עומד על הרגליים, מצויד היטב".

בשורה התחתונה: בחישוב גס, החל ממחר יתווספו 6,000 מ"ר בנוי ב-40 כיתות גן ו-8,000 מ"ר שטחי חצר.

חיפה

"ברגע שתוכנית טרכטנברג יצאה לדרך, בדקנו וראינו שנצטרך תוספת של 100 גנים על הקיים בשלוש השנים הבאות, אם כל בני 3-4 עד גן חובה ייכנסו לגנים", אומר ערן דובובי, ראש מערך החינוך והתרבות בעיריית חיפה. "מה שעשה לנו את החיים קלים יותר היא המדיניות של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שהחליט לפני כמה שנים, עוד לפני טרכטנברג, שהעירייה תשתדל לתת מענה של גנים ציבוריים כבר מגיל שלוש במימון העירייה".

גם בחיפה, היו מבנים ששימשו בעבר גני ילדים בעיר ובמשך השנים הקצתה אותם העירייה לעמותות או לגופים שונים, כי לא היה ביקוש לגנים, בגלל שחיפה סבלה מהגירה שלילית. "ברגע שגילינו שאנחנו צריכים 100 גנים, אותרו כ-20 בניינים כאלה, ששימשו לשימושי רווחה ועמותות, ופינינו אותם. רוב העמותות היו קשורות בעירייה ולכן גילו רצון טוב ופינו את המבנים, למרות שהיו לנו גם כמה מלחמות. ברוב המקרים מצאנו להן מבנים חלופיים".

את המבנים הקיימים שאותרו היה צריך לשפץ, לשקם ולהכשיר לקראת שנת הלימודים. "ידענו שלבנות גני ילדים חדשים, במיוחד בחיפה בגלל תנאיה הטופוגרפיים והדרישות המחמירות של יהב, שמעורב בכל עיצוב פנימי וחיצוני של כל מבנה חדש בעיר, לא נספיק לתחילת תשע"ג", מודה דובובי, "לכן מיקוד המאמץ מפברואר עד עכשיו היה פשוט לשקם את 20 המבנים האלה כך שיעמדו בכל תקני משרד החינוך. השיפוץ של כל גן עלה 500-750 אלף שקל, ומשרד החינוך מממן את הרוב. את התוספות הנדרשות, כמו סטנדרטים גבוהים ואילוצים טופוגרפיים בתכנון, לוקחת העירייה על עצמה.

"במאמץ אדיר של העירייה והגופים המבצעים הצלחנו לעמוד בלוחות הזמנים ו-17 גנים מתוך ה-20 נפתחו היום בזמן. שלושה גנים פונו מאוחר ויהיה עיכוב של שבועיים-שלושה בפתיחתם, אבל מצאנו פתרונות אלטרנטיביים לילדים, כמו חדר זמני בבית ספר".

תוך כדי המהלך התברר שמתוך 100 הגנים שהעירייה סברה תחילה שתצטרך להוסיף, יהיה צורך רק ב-65 גנים חדשים. "עם פרסום מתווה טרכטנברג חל תהליך שבו 31 גנים פרטיים בחיפה ביקשו להיחשב כגן עירוני", מספר דובובי. "הגננת מבינה שאו-טו-טו, בתום שלוש שנים, הילדים לא יבואו אליה כי יהיה להם פתרון עירוני, ולכן הייתה אופציה בתוכנית טרכטנברג להפוך גן פרטי לציבורי, כדי שהפרטיים לא יאבדו את פרנסתם.

"יש צורך בעוד 45 גנים לשנתיים הקרובות, ואלה יהיו גנים חדשים שייבנו מהיסוד. את רוב המאמץ נשקיע בשנה הבאה. התכנון הוא שלמעלה מ-30 מתוך ה-45 יהיו מוכנים לתשע"ד ואת היתר נבנה עד השנה השלישית".

לגנים העתידיים כבר אותרו קרקעות והוחל בהליכי תכנון. "כל הקרקעות הן בייעוד חום".

- באיזה קשיים נתקלתם?

"היו לנו כמה מבנים שנמסרו למערכת הרווחה בעיר. אחד מהם שימש מועדונית לנערות במצוקה בקרית חיים ולא מצאנו לה מקום חלופי הולם. העדפנו להפסיד גן כדי שיהיה פתרון לנערות בסיכון, והציבור יתאזר בסבלנות עוד שנה. בסופו של דבר לא נאלצנו לראות פונקציה של שירות רווחה הולכת לאיבוד בשביל גן.

"בשיפוץ גנים היו מעורבים לא מעט אדריכלים. עבדנו בטירוף, 24 שעות ביממה, בלי חופש. היו לי לילות ללא שינה בשנה האחרונה".

בשורה התחתונה: 20 גנים, 2,200 מ"ר, 5,000 מ"ר חצר.

נתניה

משפחות צעירות רבות היגרו בשנים האחרונות לנתניה, ורכשו דירות בשכונות קרית השרון, עיר ימים ולאחרונה אגמים. ב-2011, עוד לפני מסקנות טרכטנברג, הציגה העירייה תוכנית תלת-שנתית למענה לגילאי 4 במסגרת העירונית, מספר מנכ"ל עיריית נתניה, איזי ענבר. "ולכן, כשפורסמה תוכנית טרכטנברג, היינו מוכנים עם הצעה שהכילה את כלל הצרכים והוספנו את גילאי 3.

"החלטנו ללכת על בנייה מרוכזת באמצעות החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, ואמרנו לחברה שאנחנו הולכים לבנות על בסיס תוכניות קיימות ומתוכננות כדי לחסוך זמני תכנון. העירייה נאלצה להוציא בלו"ז קצר מאוד היתרי בנייה לכמות גדולה מאוד של גני ילדים - מכלול תכנוני שבדרך כלל לוקח שנים והפעם התקצר לחצי שנה. בה בעת הקמנו שלושה בתי ספר יסודיים חדשים, בשני בתי ספר אחרים עשינו השלמות של כיתות לימוד".

גם בנתניה, העבודה בוצעה תוך שילוב זרועות בין כל מחלקות העירייה. במסגרת תוכנית טרכטנברג הוסיפו בנתניה 24 כיתות גן חדשות שנפתחו היום, בנוסף ל-10 כיתות שיושלמו עד דצמבר, כלומר בסך הכול 34 גנים, המתווספים ל-228 גנים עירוניים קיימים. "אנחנו מעריכים היום שבתום שלוש שנים יתווספו במסגרת טרכטנברג 70-75 גנים ברחבי העיר". לדברי ענבר, תוספת 34 הגנים עלתה קרוב ל-20 מיליון שקל מכספי העירייה.

איתור השטחים לא כלל הליכים של שינוי ייעוד, "שלא ניתן להספיק בתוך חצי שנה, אבל השתמשנו בשלושה מודלים אחרים: בנייה חדשה מהיסוד בקרקעות בייעוד לצורכי ציבור, הסבה של בנייה חדשה בייעוד לצורכי ציבור לכיתות גן ושימוש במבני ציבור קיימים תוך התאמתם לכיתות גן. למשל, החברה הכלכלית שלנו כבר החלה לבנות מיזם של שש כיתות למעונות יום לגילאי אפס עד שלוש בקרית השרון. ברגע שראינו את הצורך כתוצאה מתוכנית טרכטנברג, הסבנו שש כיתות אלה לכיתות גן רגילות".

פתרון נוסף כלל שימוש בשטחים לא מאוכלסים בבית הספר היסודי בארי במרכז נתניה. "תוך ארבעה-חמישה חודשים הפכנו אגף לא מנוצל בקומת הקרקע לשלושה גני ילדים".

- איך הסתדרתם עם לוח הזמנים הקצר?

"עשינו את כל העבודה עם הצוות הקיים שעבד לילות כימים. שעות העבודה היו מטורפות והיו לילות ללא שינה. הקבלנים עבדו ועובדים גם בלילה, מה שלא קורה אצלנו בשנה רגילה".

ענבר מציין שהתעדוף לתשתיות חינוך הביא את העירייה לוותר בשלב זה על שיפוצים ושדרוגים של כבישים ומדרכות, שלהם תיאלץ העירייה למצוא משאבים חלופיים. "בנוסף, התחלנו לאגור משאבים מתקציבי מפעל הפיס לבניית היכל התרבות החדש במערב העיר, אבל לאור הצרכים שהתעוררו מבחינת הגנים לקחנו את התקציבים האלה, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, לטובת תשתיות החינוך".

בשורה התחתונה: 24 כיתות גן חדשות, 5,000 מ"ר גנים ו-10,000 מ"ר חצרות.

מחסור גם בכיתות בית ספר: ישראל רחוקה מה-OECD

8,748 כיתות לימוד חסרות בבתי הספר בישראל כדי להגיע לרמה הממוצעת של תלמידים לכיתה לפי ה-OECD, כך עולה מהסקירה השנתית של התאחדות הקבלנים.

בתוכנית החומש לבניית כיתות חדשות, שפורסמה במארס 2007, נקבע שבין 2007-2011 תמומן בניית 8,000 כיתות בעלות כוללת של 4.64 מיליארד שקל. אולם נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מראים כי מספר הכיתות שהוכר בצורך לבנותן בחמש שנים אלה הוא 20,390. כלומר, בפועל תוקצבו רק כ-40% מתוך סך הכיתות שמשרד החינוך הכיר בצורך לבנות אותן.

לפי נתוני הסקירה, בשנת הלימודים תש"ע היו 1.5 מיליון תלמידים במערכת החינוך, והמספר עלה ב-3% ל-1.54 מיליון תלמידים בתשע"א וב-2% בתשע"ב ל-1.56 מיליון.

מספר התלמידים בכיתה היה 26.4 בתש"ע וירד ל-25.7 בתשע"א, אך נשאר זהה בתשע"ב. מספר תלמידים קטן יותר מאפשר כמובן יחס אישי יותר לתלמיד "ומהווה מדד לאיכות מערכת החינוך", כפי שמציינים בהתאחדות.

"הבעיה בתקצוב, לא בביצוע"

הסקירה מצטטת נתונים ממחקר של ה-OECD מ-2009, שבו ממוצע התלמידים לכיתה בחטיבות הביניים בישראל היה 27, לעומת 24.1 תלמידים בכיתה בכלל מדינות ה-OECD. ישראל דורגה במקום הרביעי בצפיפות תלמידים במסגרת מחקר זה.

לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל חברת רגבים, המתמחה בבנייה ציבורית ובבניית בתי ספר וגני ילדים, הבעיה היא בתקצוב ולא בביצוע. "את הפער של 8,748 כיתות חסרות ניתן באופן תיאורטי להשלים תוך שנתיים אם למשימה יירתמו עשרות קבלנים, לא כולל תקופת התכנון, הליכים ביורוקרטיים ומגבלות שיכולות להיווצר בגלל מחסור בתקציבים ובעובדים".

 טרכטנברג