בנק ישראל: יש להעלות מסים בעוד 5 מיליארד שקל

בבנק המרכזי סבורים כי הרווחים הכלואים והעמקת הגבייה - שעדיין לא אושרו - לא יניבו כספים ■ מעריכים כי הגירעון יעמוד על 3.5% מהתמ"ג ■ הכנסת אישרה את החבילה הפיסקאלית, שאמורה להניב כ-14.5-15 מיליארד שקל בשנה

הממשלה תצטרך להעלות או להמציא מסים בסך 4.5-5 מיליארד שקלים נוספים, ולא - הגירעון יחרוג מהיעד ויעמוד על כ-3.5% תמ''ג. כך לפי מצגת פנימית של בנק ישראל שהכין ד''ר עדי ברנדר, מבכירי הכלכלנים בבנק המרכזי, ומי שנחשב למומחה הלאומי בחשבונאות ממשלתית.

ברנדר עדכן את החישובים והמספרים אחרי שהכנסת אישרה באחרונה את החבילה הפיסקאלית, שאמורה להניב כ-14.5-15 מיליארד שקל בשנה, בין השאר באמצעות העלאת המע''מ ב-1% והעלאת מס הכנסה למרוויחים יותר מ-14 אלף שקל. אלא שברנדר - כמו בכירים נוספים בבנק ישראל ואף במשרד האוצר עצמו - סבור כי אין אפשרות לסמוך על ההכנסות משתי התוכניות שהכניסה הממשלה בחבילה: הכנסות מהרווחים הכלואים בעקבות חנינת מס מתוכננת לחברות הבינלאומיות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון הישן, ותוכנית להעמקת הגבייה.

שתי התוכניות צפויות להניב יחד כ-4.5-5 מיליארד שקל, כך שנדרשת תוספת הכנסות ממסים בסכום דומה, אך באופן פרמננטי; אחרת, הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון ל-2013, שממילא גבוה מרצונם של בכירי בנק ישראל לרבות הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, ומרצונו של הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, שדרשו יעד שלא יעלה על 2.5% תמ''ג. יתרה מזו, לפי הערכות של בנק ישראל, ללא העלאת מסים פרמננטית, הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון עד 2018.

נזכיר כי שתי התוכניות פוצלו לבסוף בחבילה הפיסקאלית המקורית, עדיין לא אושרו בכנסת וספק אם יאושרו כלל. יתרה מזו, ההכנסות שצפויות להגיע מהרווחים הכלואים חד-פעמיות והמחסור בהכנסות ממסים הינו פרמננטי.

הרכב הצמיחה

בתרשים המצורף ניתן לראות כי היקף החריגה מאי-העלאת מסים בסך 0.5% תמ''ג (כ-5 מיליארד שקל) נעשה תחת הנחה בעייתית שהצמיחה במשק תעמוד על כ-3.25%, מעבר לתחזיות הצמיחה של כלל הכלכלנים בשוק הון המדברים על צמיחה של מתחת ל-3%, כך שהיקף החריגה יכול בהחלט להיות גדול יותר.

יתרה מזו, לצורך חישוב הגירעון, חשוב יותר הרכב הצמיחה מאשר שיעור הצמיחה; כלומר, השאלה האם מדובר בצמיחה עתירת מסים.

מעבר להעלאת המסים הנדרשת על מנת לעמוד ביעד הגירעון, בנק ישראל חוזר על כך שלצורך עמידה ביעד ההוצאה (אי-פריצת המסגרת התקציבית), על הממשלה להוציא לפועל קיצוצים של 11 מיליארד שקל בתקציב 2013 וב-2014-2015 - 46 מיליארד שקל. נזכיר כי בתחשיב הקודם סבר ברנדר כי הקיצוץ הנדרש ל-2013 עומד על כ-12 מיליארד שקל. יתכן כי הירידה באומדן נובעת מהנחת עבודה קשה מאוד, שלפיה תקציב הביטחון יקוצץ.

גירעון
 גירעון