נתניהו הורה לצה"ל למגן מתקנים במשק האנרגיה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לאחרונה לפיקוד העורף להתחיל בפרויקט מיגון נרחב של מתקני תשתיות חיוניים במשק האנרגיה, כך נודע "גלובס". ההוראה ניתנה על רקע האיומים הביטחוניים על המתקנים, בין השאר מצד גורמים כמו איראן והחזבאללה. מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה איים אתמול בראיון טלוויזיוני כי ארגונו יתקוף את תחנות הכוח של ישראל במקרה שתפרוץ מלחמה.

מתקני התשתית שימוגנו הם אלה הנחשבים לנקודות תורפה במערכות אחסון והולכת הדלקים וייצור החשמל. את רשימת האתרים הזקוקים למיגון וסדר העדיפויות תקבע ועדה מיוחדת שמונתה על ידי ראש הממשלה בראשותו של מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ובהשתתפות נציגי פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי.

על הצורך המיידי במיגון תשתיות האנרגיה של ישראל אפשר היה ללמוד, כאמור, אמש בצורה המוחשית ביותר. מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה אמר בראיון לערוץ טלוויזיה לבנוני כי אם תפרוץ מלחמה בין ארגונו לבין ישראל יהיו תחנות הכוח של ישראל אלמנטים מרכזיים בתוך "בנק המטרות" לתקיפה שארגונו הכין. כידוע, במלחמת לבנון השנייה שיגר חזבאללה טילים לעבר תחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה, אך התחנה לא הושבתה מפעילות. התחנה הפחמית המייצרת כ-2,300 מגה-ואט נחשבת לסוס העבודה העיקרי של משק החשמל.

דברי נסראללה מעידים על התמקצעות בחזבאללה בזיהוי נקודות התורפה של ישראל. השאלה הגדולה היא אם גם ישראל "עלתה מדרגה" ברמת היערכותה להגנת מערכות התשתית החיוניות שלה מפני פגיעה. התשתיות האלה כוללות בין השאר את מערך ייצור החשמל וההולכה, מתקני ההתפלה, שאיבת המים והולכתם ומתקני האחסון, ההזרמה והניפוק של הדלקים. הנושא אינו זוכה בדרך כלל לעניין הציבורי הראוי למרות חשיבותו האסטרטגית הרבה.

מכליות הנפט לא יספקו גז במלחמה

ישראל צורכת מדי יום כ-240 אלף חביות נפט המיובאות אליה באמצעות מכליות בדרך הים. גם הפחם והגז הטבעי המשמשים לייצור חשמל מיובאים או מוזרמים דרך הים. הנחת העבודה היא כי בעת מלחמה תנותק ישראל מאספקת נפט ופחם במכליות וייתכן כי גם הזרמת הגז מהמאגרים הימיים תופסק. במקרה כזה יצטרך המשק להתקיים על מאגרי האנרגיה היבשתיים המוחזקים באתרים שונים ברחבי הארץ. בנוסף מניחים התרחישים פגיעה באחד משני בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, הייתה בבחינת "חזרה כללית" למשק האנרגיה לקראת אפשרות של מלחמה כוללת. במהלך המלחמה נקלעה המדינה למחסור בדלק סילוני, כיוון שהמדינה סירבה לספק למכליות הנפט כיסוי ביטוחי מפני נזקי פגיעה והן סירבו להגיע לחופי ישראל. דוח מבקר המדינה לבדיקת היערכות לשעת חירום בתשתיות האנרגיה והמים מ-2008 קבע כי יש להגדיל את מלאי הדלק המיועד לצורכי מערכת הביטחון ולהסדיר את נושא ההובלה הימית של דלקים לשעת חירום. בין היתר המליץ המבקר להסדיר שימוש במכלית המניפה דגל ישראלי, כיוון שלאחר הפרטת צים לא נותרו לישראל מכליות ששר התחבורה יכול לחייב אותן לספק למשק דלק בשעת חירום.

מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי במהלך התקופה האחרונה אכן ננקטו כמה צעדים לשיפור היערכות משק האנרגיה ולהקטנת החשיפה שלו לפגיעה. הצעד המרכזי הוא כאמור מבצע המיגון רחב ההיקף שנערך בהנחיית ראש הממשלה. בנוסף, הוגדלו במידה ניכרת מלאי האחסון של דלקים ותזקיקים. בדיעבד מתברר כי המלאים היו נמוכים בצורה קיצונית והגיעו לעתים למצב שבו היה בידי ישראל דלק לימים ספורים. גם תשתית ההולכה וההזרמה של הדלקים שודרגה. בהקשר הזה שוב היה למדינה "מזל": משבר הגז המצרי והפסקת הזרמת הגז ממצרים אילץ את המדינה לערוך חזרה כללית נוספת לקראת אירוע של מלחמה.

לצד השיפורים שננקטו יש נושאים שעדיין לא ברור אם יושלמו בזמן. "המכלית הישראלית", למשל, עדיין אינה שטה. נושא הובלת הדלקים הימית לישראל בשעת חירום - המלצות מבקר המדינה לא יושמו עד היום במלואן.

היכן מאחסנים גז?

נושא בעייתי לא פחות הוא אחסון גז. כבר לפני כמעט שנתיים הורה שר האנרגיה לחברת נתג"ז להיערך למציאת מאגרי גז יבשתיים. החברה ביצעה את העבודה ואיתרה מקומות שעשויים להתאים לאחסון כמו מאגר ראש זוהר בערד. אלא שאז החלו להישמע קולות הסתייגות מצד גורמים אחרים במשרדי הממשלה וכרגע הנושא תקוע בגלל דרישה להוציא את הפעלת המאגר למכרז לשוק הפרטי.

בתחום החשמל מצוידים עובדי חברת החשמל באמצעי מיגון מתקדמים יחסית ורוב המתקנים מוגנים מפני פגיעת טילים קונבנציונליים, אך המשק חשוף לפגיעה שתביא להשבתת תחנת כוח גדולה. עם זאת, אירועי הקיץ האחרון הוכיחו שחברת החשמל מסוגלת לספק ביקושי שיא לחשמל גם במקרה של פגיעה בשתיים מתוך עשר יחידות הייצור הפחמיות.

בתחום המים מחויבים תאגידי המים ברשויות המקומיות להחזיק במלאי מים לשעת חירום שכוללים בקבוקי מים מינרליים - אלה יוכלו לשמש פתרון זמני במקרה של פגיעה שתביא להשבתת מתקני שאיבה והתפלה מרכזיים לתקופה קצרה. במערכת ההולכה מותקנות מערכות ניטור שנועדו להתריע על ניסיונות הרעלה.

הסוכנות לאנרגיה

הצעדים הננקטים במסגרת היערכות משק האנרגיה לשעת חירום הם חשובים אך ניתן לעשות יותר. השאלה המתבקשת בהקשר זה היא מדוע ישראל אינה מעוניינת ללמוד מניסיונה העשיר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. מדובר בגוף שהוקם על ידי מדינות המערב בתגובה על חרם הנפט הערבי בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973. החברות בסוכנות נפתחה לישראל לאחר שהתקבלה למועדון ה-OECD. הסוכנות (IEA) מתמחה בהכנת משקי אנרגיה למצבי חירום ומסייעת לחברות בה בייעוץ ובידע מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. עיקרון חשוב נוסף שעליו מקפידה הסוכנות במדינות החברות בה הוא שמירת מאגרי דלק המספיקים ל-90 יום. מבחינת האיומים עליה נמצאת ישראל בליגה אחרת מרוב החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. בנושא מאגרי הדלק קיימת התנגדות של האוצר לעלויות האחסון ותפיסה שחצנית הרווחת בדרגים המקצועיים במשק האנרגיה. "אין משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהסוכנות הזאת", אמר ל"גלובס" לאחרונה גורם בעל תפקיד מפתח בהיערכות המשק לשעת חירום, "אם כבר, אנחנו יכולים ללמד אותם".

ממשרד האנרגיה נמסר: "מדובר בנושאים בטחונים רגישים ולכן לא נתייחס אליהם באמצעי התקשורת".

מדובר צה"ל נמסר: "פיקוד העורף מטפל בנושא ופועל כדי למגן את מתקני התשתיות המדוברים בהתאם להנחיות רה"מ". מבזן נמסר: "בהתאם להנחיה של משרד האנרגיה, בזן מובילה דלקים באמצעות מכלית הנמצאת בשליטה ישראלית. עם זאת, ניסיון העבר הוכיח כי גם מכליות בשליטה זרה הגיעו לישראל בעתות מלחמה".