עמק הסיליקון של המזה"ת: תכירו את תעשיית ההיי-טק בירדן

משרדים של מיקרוסופט ו-HP, אקזיט של 175 מיליון דולר ליאהו וחממה לסטארט-אפים - התעשייה שאחראית ללא פחות מ-14% מהתמ"ג הירדני - 2.2 מיליארד דולר

העיר העתיקה של עמאן, בירת ירדן, הפכה בשנים האחרונות למקום משכנן של מאות חברות סטארט-אפ.

עוד בטרם החלו אירועי האביב הערבי, הייתה ירדן מוקד ההתרחשות של עולם האינטרנט בשפה הערבית. האירועים, שהעלו את קרנה של הרשת בקרב דוברי הערבית, הביאו לשגשוג בתעשיית האינטרנט במדינה. על-פי נתונים של התאחדות הטלקומוניקציה הבינלאומית (ITU) של האו"ם, כשלושה רבעים מהתוכן המקוון בשפה הערבית מקורו בירדן.

בסולם החופש של ארגון Freedom House, שנע מ1- עד 7, זכתה ירדן לציון 5.5, או 'לא חופשיה'. עם זאת, וחרף הנוכחות הבולטת של קהילות פלסטיניות ועיראקיות בתוכה וסכנת הזליגה של מלחמת האזרחים בסוריה לשטחה, ירדן נחשבת למדינה יציבה בקנה מידה אזורי.

פרט לישראל, עמאן היא הדבר הקרוב ביותר לעמק הסיליקון שיש למזרח התיכון להציע. הכינוי שדבק בה הוא 'סיליקון ואדי'.

תעשיית האינטרנט בעמאן עשויה לפרוח עוד יותר אם לוקחים בחשבון את פוטנציאל הצמיחה של השוק האזורי. על-פי נתונים של ITU, רק 29% מאוכלוסיית המזרח התיכון השתמשה באינטרנט בשנה שעברה, זאת בהשוואה ל-68% באירופה ו-78% בארה"ב.

מיוני 2010 ועד יוני 2012, מספר האנשים במזרח התיכון שעשו שימוש במדיה חברתית דוגמת פייסבוק צמח בכמעט פי שלושה, מ-16 מיליון עד ל-45.2 מיליון, לפי נתונים של בית הספר לממשל של דובאי.

למרות שבהשוואה לישראל הכנסות תעשיית הטכנולוגיה בירדן הן נמוכות, הנתח שלהן מכלל התמ"ג של הממלכה גבוה יותר. כך, בעוד שבישראל היו אחראיות הכנסות תעשיית הטכנולוגיה ל-12.1% מהתמ"ג, 2.2 מיליארד הדולר שהניבה תעשיית הטכנולוגיה בירדן היוו 14% מהתמ"ג שלה.

מדובר בנתח זהה לנתח של תעשיית התיירות בתמ"ג ובענף הכלכלי שרשם את הצמיחה המהירה ביותר בירדן. עם זאת, ירדן ממשיכה להיות מדינה עניה כאשר התמ"ג שלה לנפש עמד על 4,666 דולר ב-2011.

קריאת השכמה

מאז הכתרתו ב-1999, הצהיר המלך עבדאללה השני על שאיפותיו לקדם תהליכי מודרניזציה בירדן. הוא ניסה ליצור תמריצים עבור יזמי טכנולוגיה בתחומים שונים, החל ממסחר אלקטרוני ועד לכלי תקשורת מבוססת רשת.

"אנו מובילים את העולם הערבי בטכנולוגיות תקשורת ומידע", כתב המלך לבלומברג בתגובה לשאלות שנשלחו אליו באמצעות הדואר האלקטרוני. "כמדינה קטנה שמאכלסת רק 2% מאוכלוסיית האזור, המשמעות של העובדה שאנחנו אחראים ל-75% מהתוכן האינטרנט של כלל העולם הערבי היא אדירה".

אבל, המלך היה זה שעודד את חקיקת החוק החדש שמדאיג את יזמי האינטרנט בירדן. החוק דורש מכל אתר אינטרנט הפועל משטח ירדן ושפעילותו "כוללת פרסום חדשות, תחקירים, מאמרים ופרשנויות הקשורים לענייני הפנים או החוץ של הממלכה" לקבל רישיון מהממשלה ולשאת באחריות משפטית לדיוק הפרסומים ולתגובות הגולשים.

נוסף על העתיד שנראה מבטיח, תעשיית האינטרנט בירדן כבר רשמה הצלחה. פורטל האינטרנט 'מכתוב', שהוקם בשנת 2000 ואפשר לגולשים לראשונה לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני בשפה הערבית.

מייסדי האתר, סמי טוקאן וחוסאם חורי מכרו את מכתוב ליאהו בשנת 2009, בתמורה ל-175 מיליון דולר. העסקה הפנתה את תשומת ליבם של המשקיעים לתעשיית האינטרנט בעולם הערבי.

ההצלחה של חברות סטארט-אפ בירדן מוגבלת על-ידי גודלה הקטן של המדינה, היעדר הון סיכון מספיק והביורוקרטיה הסבוכה. אוכלוסיית ירדן מונה 6 מיליון אנשים, ופירוש הדבר הוא שעל החברות המקומיות לפנות לשווקים חיצוניים. "אף אחד לא בונה את המוצר שלו עבור ירדן, הם בונים אותו עבור כל האזור ושאר העולם", מסביר אמיל קובייסי, מנהל Accelerator Technology Holdings. "אנחנו באזור של 300 מיליון אנשים שחולקים תרבות משותפת ושפה משותפת, אבל כשווקים אנחנו מנותקים", הוא טוען.

4 מיליארד דולר

פאוואז זועבי, שהיה שר התקשורת בירדן מ-2000 עד 2004, אומר שתעשיית הטכנולוגיה בממלכה עשויה להכניס 4 מיליארד דולר מדי שנה כבר החל מ-2017. הוא הקים את הקרן אותה מנהל קובייסי, שגייסה עד עתה 80 מיליון דולר.

זירת הניסויים הפעילה ביותר של חברות סטארט-אפ בעמאן נמצאת בפארק העסקים על שם המלך חוסיין, שם נמצאים המשרדים המקומיים של חברות דוגמת מיקרוסופט ו-HP. במקום נמצאת גם חממת הסטארט-אפים Oasis500. את החממה מנהל אוסמה פאייד, לשעבר בכיר ביאהו. מטרת החממה היא לטפח 500 חברות בחמש שנים.

היזמים של Oasis500 עוברים 'טירונות' של 5 שבועות ומקבלים 15,000 דולר כל אחד בתמורה לנתח קטן ממניות החברה שלהם. מינוי 2010 עד יוני 1012 גייסה החממה 6 מיליון דולר עבור השקעה בחברות בשלבים מוקדמים. מאז 2010 היא השקיעה ב-55 חברות, מספר כפול מהתחזית הראשונית של פאייד.

צרו איתנו קשר *5988